חג הפסח מביא איתו מדי שנה משמעויות החורגות מהמסורת של סיפור יציאת מצרים. בין הערכים העיקריים שמאפיינים את החג ישנם התחדשות, סדר, וכמובן חירות – שהשנה מקבלת מקבלת חשיבות גדולה במיוחד עם התקווה לחזרתם של כל הישראליות וישראלים שנחטפו לעזה ב-7 באוקטובר. גם שיעבוד הוא מוטיב מרכזי בפסח, הן בהיבט המסורתי של "עבדים היינו לפרעה במצרים" והן, ובימינו אולי בעיקר, בהיבט הסמלי. פסח עשוי להיות זמן שבו כל ישראלית וישראלי, בכל דור ודור, שואל את עצמו: מה מושך אותי מטה? אילו שלשלאות מכבידות עליי בדרכי? השאלות הגדולות האלה נשאלות בוודאי במישור האישי, אבל אפשר לדרוש בהן גם בראייה הלאומית. 

אין לנו יומרה להציג כאן את הדילמות המורכבות יותר בחברה הישראלית, אך לרגל החג כן החלטנו לקבץ שבע תופעות שייטב לציבור להשתחרר מהן.

1.

‍

‍

דיור | לא בר השגה

יוקר הדיור היה ונשאר הבעיה המרכזית עבור הישראלים, ואפשר להניח שבעיה זו מתרחבת ככל שיורדים בגיל. סקר "מדדי איכות חיים" של הלמ"ס מגלה, כי אחד מכל שלושה משקי בית בישראל (34%) הוציא ב-2022 יותר מ-30% מהכנסתו על דיור. חשוב לציין שזהו ממוצע כללי ושהוא משתנה מיישוב ליישוב, אבל יש בו כדי ללמד על מה שמכונה בשפה הרשמית, "נשיגות דיור", או במילים פשוטות: עד כמה הדיור בישראל הוא בהישג יד. 

במהלך העשור שבין 2007 ל-2017 צנחה נשיגות הדיור ב-34%... בשנת 2017, 70% מכלל משקי הבית לא יכלו לרכוש דירה", נכתב במחקר מ-2024 שחיברו שני חוקרי למ"ס בשיתוף עם חוקר מאוניברסיטת נוטינגהאם טרנט בבריטניה. משקי בית צעירים, הוסיפו החוקרים, "אף היו במצב גרוע יותר: למעלה מ-80% מהם לא יכלו לרכוש דירה" (יש לציין כי המחקר אינו פרסום רשמי של הלמ"ס ומכאן שאינו משקף בהכרח את עמדת הלמ"ס).

2.

‍

‍

תחבורה | מעט מאוד זז

היכולת להגיע ממקום למקום בזמן סביר היא אקוטית כמעט כמו דיור, ואולי אף עולה עליו. בהשאלה מעולם הרפואה אפשר לומר שאם מדינת ישראל – או לפחות המרכז הגדול שלה – הייתה גוף אנושי, היו נדרשים כמה צנתורים ביום כדי לאפשר אספקת דם לאיברים חיוניים. בנתונים שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת ב-2019 נאמדו הנזקים הכלכליים של פקקי התנועה בכ-35 מיליארד שקלים. נזקים אלה, נכתב בדוח, צפויים להכפיל את עצמם עד 2029 והגיע ל-100 מיליארד שקלים עד שנת 2040.

אבל אלה רק הנזקים הגלויים. רק תחשבו על תגובת השרשרת שיוצר פקק: אתם תקועים בכביש, זמן הנסיעה הארוך ממילא מרגיש לכם ארוך יותר כי שום דבר לא זז, התסכול מצטבר, נהגים סבלניים פחות מנסים לחתוך אתכם או סתם מצפצפים כדי להוציא קיטור, אתם נהיים עצבניים יותר, הסטרס פוגע לכם לא רק בנפש אלא גם בגוף (לב, מערכת העיכול, קוגניציה) – ואם זה לא מספיק, מתישהו הסטרס הזה יוצא החוצה: מול הקולגות בעבודה, מול חברים, מול בני משפחה.

לפקקים יש מחירים גדולים, גלויים וסמויים, ונכון לעכשיו, הפתרון המשמעותי ביותר הזמין הוא תחבורה ציבורית. המדינה משקיעה הון בפיתוח תשתיות לתחבורה הציבורית: בשנת 2016 ההשקעות בתחבורה הציבורית עקפו את ההשקעות בכבישים לרכבים פרטיים. ואחרי כל זה, נכון לשנת 2022 הישראלים עדיין מחוברים – שלא לומר משועבדים – לרכב הפרטי: יותר מ-60% מהם מעדיפים להשתמש בו כדי להגיע לעבודה. 

3.

‍

‍

עבודה | עובדים יותר, יעילים פחות

איזון בין חיים פרטיים לעבודה הוא אחד הנושאים המדוברים במערב מאז תחילת המהפכה הטכנולוגית (המהדרין יגידו שהנושא בין עמל למנוחה הולך איתנו פחות או יותר לאורך כל ההיסטוריה האנושית, אך קצרה היריעה מלהתייחס לתחום הגדול הזה). הישראלים, וזה לא סוד כבר כמה שנים טובות, עובדים יותר שעות ביחס ל-OECD, והעבודה שלהם יעילה פחות (במונחי תוצר). 

בעידן המודרני, וביתר שאת אחרי מגיפת הקורונה, חלק משמעותי מהעבודה הופכת להיות היברידית ומבוצעת מרחוק – מצד אחד זה מצוין ואמור לחסוך בזמן, ומצד שני זה מטשטש את הגבולות בין עבודה לבית. ייתכן שהפער בין שעות העבודה הרבות לפיריון הנמוך מצביע בדיוק על זה: עובדים יותר מדי כי הטכנולוגיה מאפשרת עבודה גם מחוץ לגבולות העבודה, וסובלים מחוסר יעילות בדיוק מהסיבה הזו. 

4.

‍

‍

אשפה | חומרים מסרטנים באוויר

בנובמבר האחרון התעוררו חלק מתושבי גוש דן (ההיקף תלוי ברמת הרגישות) לריח עז של עשן. הריח הזה נמשך כמה ימים, בעיקר מתחילת הערב ופחות או יותר עד הבוקר המאוחר. גם למי שלא סובל ממחלות נשימתיות, הריח הזה עלול להפריע, לגרום לצריבה בעיניים ולכאבי ראש, וסתם להיות מטרד באופן כללי. העדויות החלו להגיע לכלי התקשורת עד שבדוברות כבאות והצלה שחררו מסר מרגיע: לא לדאוג, אלה רק "שריפות מבוקרות" באזור יהודה ושומרון.

את מבקר המדינה זה פחות הרגיע: "תופעה של שריפות פסולת לסוגיה, בשטחים פתוחים ובאופן לא מבוקר ולא מוסדר, קיימת באזור יהודה ושומרון (יו"ש) זה כ-20 שנים לפחות", נכתב בדוח שפורסם לפני כחודש. "בשריפות אלה נפלטים לאוויר מזהמים רבים ורעילים אשר חשיפה להם עלולה להביא לנזקים בריאותיים, ובהם צריבה בעיניים, באף ובגרון, כאבי ראש, קשיי נשימה, תחלואה כרונית במערכת הנשימה, תחלואת לב ובעיות נירולוגיות, ובמקרים קיצוניים אף לפגיעה חיסונית, פגיעה הורמונלית וסרטן". המבקר מונה לא פחות מ-18 כשלים שונים של המדינה בטיפול בתופעה הזו, וחוזה נזק של כ-9 מיליארד שקלים עד 2030, כולל תמותה ותחלואה, אם הרשויות לא יתעוררו. 

וזה רק הנזק מהשכנים ברשות הפלסטינית. בתוך ישראל עצמה מתרחש משבר פסולת שמאיים על איכות החיים של אזרחיה בעתיד. מעבר לדוח מבקר חמור שפורסם ב-2022 בנושא, כדאי להקשיב לדברים שנכתבו במחקר שפורסם במסגרת מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית: " בשנים האחרונות מדינת ישראל הגיעה למשבר פסולת ממשי....המלווה בפליטת החלק הארי של החומרים המסרטנים לאוויר במדינה, כמו גם אחוז ניכר מגזי החממה, בעיקר מתאן". 

כדי להבין את סדר הגודל של המשבר, מחברי הדוח מכניסים אותו לקונטקסט של משבר האקלים: "בתוך צמד המילים משבר האקלים, מסתתרות סוגיות, שחלקן אקוטיות הדורשות טיפול דחוף. דומה שהדחופה שבהם היא סוגיית הפסולת. אולם, בפועל, בעיית הפסולת נשארה מיותמת והעיסוק בה מועבר לשוליים. לעיתים אפילו נעלמת בשלל הנושאים אשר מטופלים במטריית שינויי האקלים".

5.

‍

‍

חשמל | הביקוש רק עולה

האפשרות של מחסור בחשמל הולכת ונראית ממשית יותר בשנים האחרונות, לאור אתגר מסתמן של עמידה בביקושים, ועל רקע מחלוקות בין הרשויות על התוכניות לעתיד. הנתונים מראים ביקושים ששוברים שיאים משנה לשנה, ולמדינה ככל הנראה יש דרכים לעמוד ביעדים האלה, אם רק נפעל בשום שכל: אחרי הכול, ישראל בורכה במאגרי גז טבעי ובאנרגיית שמש. ועדיין, נדמה שהעיסוק בביקוש הגובר לחשמל עושה הכול כדי לעמוד בו, אבל מתעלם מהדרכים לצמצם אותו.

ישנן דרכים יצירתיות להתמודד עם צריכת שיא של חשמל, כמו למשל עידוד קנייה של מוצרי חשמל עם דירוג אנרגטי גבוה. המדינה כבר עשתה את זה פעם: לפי סקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, "בשנים 2011 עד 2014 סיבסד משרד האנרגיה החלפת מכשירי חשמל 'לבנים' לא יעילים אנרגטית במכשירים חדשים יעילים אנרגטית". ולפי חישובי משרד האנרגיה, המופיעים בסקירה, "סך ההשקעה הסתכמה ב-628 וסך ההחזר על ההשקעה הסתכם בכ-1.3 מיליארד ש"ח... קרי ההחזר על כל 1 ש"ח השקעה הוא פי 2".

זה לא הפיתרון היחידי מחוץ לקופסה: כידוע, חלק משמעותי מצריכת החשמל בישראל נובעת משימוש במזגנים בחודשים החמים. אבל תכנון נכון, בנייה ירוקה והתייחסות לתופעה המכונה "איי חום אורבניים" יכולים להוריד את מפלס החום ביישובים עירוניים, שבתורם יורידו את הצורך במזגן, והירידה הזו תוריד עוד את החום הסביבתי הנפלט מהמזגן וכך, במעגל קסמים אנרגטי, אפשר גם יהיה להוריד את צריכת החשמל.

6.

‍

‍

עישון | השיעור נעצר על 20%

הנה פרדוקס: ישראל היא אחת המדינות המובילות במאבק בעישון. החל מ-2019 צורפה ישראל למדד אירופי חשוב, הכולל 36 מדינות, שנועד לבחון את המלחמה בעישון. המדד מכונה The Tobacco Control Scale) TCL) וישראל חברה בו באמצעות "המיזם למיגור העישון" (Smoke Free Israel) ונציגתו, המנכ"לית שירה כסלו. נכון לשנת 2020, ישראל נמצאת במקום ה-6 והמכובד במדד הזה, עם ציון של 61 מתוך 100. זאת, בעיקר לאור מדיניות מיסוי מחמירה שבה ישראל מקבלת שם את הציון הגבוה ביותר מבין המדינות המובילות: 27 מתוך 30. במדד של 2021 ישראל כבר ירדה למקום ה-14. 

הירידה הזו משקפת פה יש שתי בעיות: הראשונה היא שקשה באמת לדעת. כפי שחשפו עמיתינו ב"שקוף", הנתונים הרשמיים של משרד הבריאות נראים לא מעודכנים בשנים האחרונות. הבעיה השנייה היא שממעט הנתונים הזמינים, בין היתר בזכות סקרים של "המיזם למיגור העישון". מנתוני משרד הבריאות עולה תמונה של "קיפאון" בעשור האחרון – אחרי ירידה מרשימה משנות ה-90 ועד 2010. מאז, נראה ששיעור המעשנים נעצר ועומד על כ-20%, וייתכן שהמספר הזה עלה בשנים האחרונות, בין היתר על רקע מגיפת הקורונה והמלחמה בעזה. 

7.

‍

‍

סוכר | מקום גבוה ומסוכן

במבט על מחצית הכוס המלאה, בישראל, כמו במרבית העולם המערבי, אפשר לראות זינוק במודעות לאיזון החשוב שבין תזונה, פעילות גופנית וניהול סטרס. במבט על מחצית הכוס הריקה: הזינוק במודעות לא נובע אך ורק מזמינות המידע, אלא גם מתוך הצטברות הנזקים הבריאותיים (וכתוצאה מכך: גם הכלכליים והלאומיים) של מגיפת ההשמנה העולמית. ישראל, בהיבט הזה, אומנם נחשבת לאחת המדינות הבריאות בעולם, בין היתר בזכות התזונה הים-תיכונית ורפואה ציבורית מתקדמת, ובכל זאת בשיעור חולי הסוכרת, אנחנו נמצאים במקום גבוה ביחס למדינות ה-OECD (מקום 6 לפי נתוני 2019).