בהתחשב בכך שסרטן הוא גורם המוות השכיח ביותר בישראל, תמונת המצב המשתקפת מדוח טרי שפרסם משרד הבריאות על כוח האדם במקצועות הבריאות לשנת 2022, ושממצאיו מובאים כאן לראשונה, צריכה להדאיג כל משפחה בישראל. לפי הדוח, בישראל ישנם רק 281 רופאים אונקולוגים מומחים (כולל מקרינים) עד גיל הפנסיה, ו-346 אם מחשיבים גם את הפנסיונרים שממשיכים לעבוד בצורה זו או אחרת. המשמעות היא שבישראל יש בסך הכול יחס של 28 אונקולוגים לכל מיליון תושבים - לשם השוואה, נכון ל-2018 היו 161 אונקולוגים לכל מיליון תושבים בארה"ב, 131 בבריטניה, 115 בגרמניה. 

אם האינסטינקט המיידי הוא לקשור בין המחסור ברופאים אונקולוגים ובין הזמן שלוקח למטופל לקבוע תור, הרי שהוא מפספס את התמונה הגדולה באמת, כפי שמסבירים פרופ' גיל בר סלע, יו"ר האיגוד לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה ומנהל המרכז למחלות ממאירות בבי"ח העמק, ופרופ' עידו וולף, ראש המועצה הלאומית למניעה אבחון וטיפול במחלות ממאירות ומנהל המערך האונקולוגי באיכילוב. "כמה זמן יקח לקבוע תור, זו לא השאלה", הם מצהירים. "גם בפריפריה וגם במרכז, הקליטה הראשונית מהירה. מטופל חדש יקבל תור ראשון תוך שבועיים לכל היותר, זה מדד האיכות המקובל. בזמן הזה הוא ממילא מבצע בדיקות מקדימות, שנדרשות לפני אותו ביקור, כך שאין כאן באמת המתנה".

אז איפה בעצם הבעיה? "המחסור מתבטא בירידה בזמן שמקבל כל מטופל מול הרופא", מסביר בר סלע. "זמן הביקור התקצר ב-20% בחמש השנים האחרונות. כלומר הבעיה היא באיכות הטיפול והמעקב. מטופל רואה את האונקולוג שלו, פחות מכפי שצריך". 

מה זה אומר? דבר איתי בדקות.

"שעה לחולה חדש ועשרים דקות לתור חוזר. תוסיפי לזה שאין לי תורים חודשיים קדימה וכשלמטופל יש בעיה דחופה, אני צריך לחשוב איך לשלב אותו. מדינת ישראל משקיעה הרבה כסף בסל הבריאות, אבל כח האדם שמטפל בחולים הוא לא פחות קריטי, ובזה לא משקיעים מספיק. הזמן שכל אונקולוג מקדיש כיום לפציינט ירד דרסטית בשנים האחרונות, ובסוף זה מסתכם בחיי אדם". 

לפי האגודה למלחמה בסרטן יש בישראל כ-330 אלף חולים אונקולוגים, מספר הכולל גם את מי שהחלימו ונמצאים במעקב חמש שנים מקבלת הטיפול אחרון, כאשר מדי שנה נוספים כ-31 אלף חולי סרטן חדשים. לעומת זאת, כפי שהשיב משרד הבריאות לשאלת שומרים, נכון לשנת 2024 יש בסך הכל בישראל 129 מתמחים באונקולוגיה (ראו טבלה בהמשך). התמחות יש לציין, אורכת קרוב לשש שנים, לאחריה לא מעט רופאים יצאו לחו"ל להתמחות-על (Fellowship) ויעדרו מהמערכת לשנתיים-שלוש לפחות. כך שבשורה גדולה גם כן אין באופק. 

"אנחנו ניצבים בפני משבר שהולך ומחריף", מתריע בר סלע, "צריך לפעול ולא רק למשוך את השמיכה מצד לצד. זה כבר לא עובד". 

"אונקולוגיה היא לא מקצוע מאוד מבוקש משתי סיבות: תדמית המקצוע ושיקולי פרנסה", מסביר פרופ' וולף. "אונקולוגיה היא מקצוע של רפואה ציבורית, אנחנו עובדים בבתי החולים ובמכונים אונקולוגים. זה לא מקצוע של המוני ניתוחים וקליניקה פרטית"

"זה מקצוע קשה, לנו אין חולים קלים"

על פי דוח משרד הבריאות שפורסם כעת, מתוך 1,955 רופאים שהתחילו התמחות ברפואה ב-2022 רק 36 בחרו באונקולוגיה. לשם השוואה, ברפואה פנימית בחרו 281 רופאים, בגניקולוגיה 110. אפילו בכירורגיה כללית, תחום מאתגר בפני עצמו בגיוס רופאים בחרו 65 איש. מצד שני ב-2021 בחרו להתמחות באונקולוגיה רק 21 איש, כך שאפשר אולי להתנחם בכך שהמצב יכול היה להיות גרוע אף יותר. 

"אונקולוגיה היא לא מקצוע מאוד מבוקש משתי סיבות: תדמית המקצוע ושיקולי פרנסה", מסביר פרופ' וולף, מנהל המערך האונקולוגי באיכילוב. "אונקולוגיה היא מקצוע של רפואה ציבורית, אנחנו עובדים בבתי החולים ובמכונים אונקולוגים. זה לא מקצוע של המוני ניתוחים וקליניקה פרטית". 

"הרחבנו בשנתיים האחרונות את סמכויות האחיות האונקולוגיות, והן עושות פעולות שבעבר היו בסמכות רופא"

אנשים לא הולכים לחוות דעת שניה אצל אונקולוג פרטי? 

"גם אם הולכים, זה לחוות דעת אחת. וזהו. וכמה כבר מרוויחים עליה? יש מעט אנשים שמרכזים את מרבית חוות הדעת. למומחים צעירים אנשים פחות הולכים, כי הם פחות מוכרים. לאונקולוגים אין פעולות שהם יכולים להציע, כי הפעולות הן בבית החולים, לכן כל מודל התגמול הכלכלי לא מעודד יותר מדי לבחור באונקולוגיה". 

ובכל זאת אתה שם. יש סיפוק לצד כל הקושי.

"כשיש סיפוק אדיר והצלחות יפות זה מתגמל מאוד, אבל זה מקצוע קשה. לא מעט מטופלים מגיעים מראש עם מחלות שלא ניתנות לריפוי, ולא הרבה רופאים מוכנים להתמודדות כזו. בניגוד לרופאי משפחה, שמתמודדים רוב היום עם אנשים סך הכל בריאים, לנו אין חולים קלים". 

הפיתרון שנראה באופק הוא בהאצלת סמכויות לאחיות אונקולוגיות וכמובן בוועדה. משרד הבריאות הקים ועדה בראשות פרופ' יונתן הלוי וחברים בה 12 אונקולוגים שמייצגים היבטים שונים של המקצוע, כדי לדון בכוח האדם והתשתיות הנדרשות. "עצם העובדה שאנחנו במודעות ויש ועדה לאומית, זה כבר שיפור ענק", אומר וולף, "הוועדה יכולה לעזור בהתווית חלוקה אחרת של העבודה. להכשיר עוזרי רופא, אחיות מומחיות. חלק מזה כבר מיושם. הרחבנו בשנתיים האחרונות את סמכויות האחיות האונקולוגיות, והן עושות פעולות שבעבר היו בסמכות רופא. הן לא מחליטות איזה טיפול ינתן, אבל הן מנהלות את הטיפול שהרופא קובע ומטפלות בתופעות לוואי. זה מפנה את הרופא לדברים האחרים. וזה נהדר גם לאחיות, כי זה מאפשר להן להיות ראש גדול ולעשות דברים יותר מעניינים". 

"אנחנו מאוד בעד שני הפתרונות הללו", מחזק גם בר סלע. "עוזרי רופא הם פתרון שעשה טוב לאונקולוגיה בארה"ב, אלא שהתכנית להכשרת עוזרי רופא בישראל תקועה". 

"אחד המדדים לעומס של המערכת הרפואית הוא עד כמה היא מעסיקה גמלאים", מסביר פרופ' בר סלע. "אם אתה מבקש מאדם שאמור לפרוש לפנסיה, להמשיך לעבוד במערכת הציבורית. זה אומר שאין לך פתרונות אחרים"

ישראל זקוקה ל-552 אונקולוגים, למעלה מ-200 חסרים

מי שנותנים כאמור אוויר לנשימה למערכת, וכנראה שבלעדיהם המצב היה גרוע בהרבה, הם האונקולוגים בגיל הפנסיה שממשיכים לעבוד. "אין דבר כזה בישראל אונקולוג שיוצא לפנסיה", אומר וולף, "זה לא קיים. המערכת לא יכולה להרשות לעצמה לוותר על האנשים האלה. לפי הדוח, 21% מהאונקולוגים שמטפלים בנו הם, לכל צורך ועניין, פנסיונרים בשנות השבעים ואפילו השמונים לחייהם".

הם מביאים איתם ניסיון עצום, אבל אולי גם שחיקה ופחות פתיחות לשיטות חדשות?

"זה הרבה ניסיון והם גם רופאים מעולים, אני מאוד אוהב את החברים הוותיקים שלנו. מצד שני איפה כל הצעירים שיזרמו למקצוע? ב-2022 הצטרפו רק 20 אונקולוגים למאגר האונקולוגים המומחים". 

דוח משרד הבריאות מציג את המספרים בפירוט: 46 אונקולוגים, נכון לשנת 2022, הם בגילאי 67-74 ועוד 28 אונקולוגים הם מעל גיל 75. אצל רובם מדובר במשרה חלקית. דוח הממונה על השכר למערכת הבריאות לשנת 2021 מציג תמונת מצב דומה ומציין ש-46% מהרופאים האונקולוגים הם גברים מעל גיל שישים ונשים מעל גיל 55, ומוגדרים כמי שעומדים לצאת לפנסיה בשנים הקרובות. 

 "אחד המדדים לעומס של המערכת הרפואית הוא עד כמה היא מעסיקה גמלאים", מסביר בר סלע. "אם אתה מבקש מאדם שאמור לפרוש לפנסיה, להמשיך לעבוד במערכת הציבורית. זה אומר שאין לך פתרונות אחרים. זו כמובן בחירה שלהם. רוב הגמלאים לא רוצים לעבוד במשרה מלאה. כל אחד מגיע להסדר אחר. לרוב מדובר ביומיים-שלושה בשבוע". 

זה אומר שאין 346 אונקולוגים במשרה מלאה. האם גם מתוך אותם 281 שלפני גיל פרישה לא כולם עובדים משרה מלאה? אם כן, אז הבעיה אפילו חמורה יותר. 

"זו שאלה שגם אנחנו שואלים את עצמנו. 281 זו ספירת ראשים, לא תקנים. אני מעריך שעשרה אחוז לא עובדים משרה מלאה, אבל אנחנו לא יודעים בוודאות". 

למעשה, גם אם הגמלאים היו עובדים במשרה מלאה ובשיא המרץ, המצב היה רחוק מלהיות משביע רצון. דוח האיגוד האונקולוגי שהתפרסם בשנה האחרונה והתייחס ל-2021, מסתמך על ועדת גולדברג, שהגדירה אי שם ב-1976 את מספר התקנים הנדרש במערך האונקולוגי, כפונקציה של מכסת ביקורי המטופלים. לפי אותה שיטה ישראל זקוקה ל-552 אונקולוגים. כלומר חסרים 206 אונקולוגים, גם כאשר מחשיבים את הפנסיונרים הפעילים, על מנת להשלים את המכסה הרצויה. 

האם יש טעם בכלל להסתמך על המלצות מלפני קרוב לחמישה עשורים? "זה מה שיש", אומר בר סלע, "אם היה מפתח מעודכן, המחסור היה אפילו מוגדר כחריף יותר. כי הטיפול היום הרבה יותר מורכב מבעבר ומציע עשרות אפשרויות ולא רק שלוש-ארבע תרופות לכימותרפיה כמו בשנות השבעים. כדי שאונקולוג יתעמק בכל מטופל ויוכל להתייחס לתופעות הלוואי שלו, הוא צריך זמן, שאין לו". 

‍ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות פועל עפ"י תכנית כוללת לתחום האונקולוגיה יחד עם האיגוד האונקולוגי על מנת לתת מענה לחסר המקצועי ברופאים אונקולוגים. בדצמבר 2023 מונתה ועדה ע"י ראש חטיבת רפואה שמטרתה לגבש המלצות לתכנון רב שנתי למערך שירותי האונקולוגיה ובכלל זה המלצות למספר הרופאים ( מומחים ומתמחים) הנדרש ודרכים להגיע אליו. ההמלצות יוגשו במהלך המחצית השנייה של שנת 2024".