למרות הרטוריקה התקיפה שמפגין שר המשפטים יריב לוין בכל הנוגע למהפכה הכוללת במערכת המשפט שהציג בתחילת ינואר, מאחורי הקלעים, כשהמצלמות כבות והבייס לא שומע, הוא ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות נפגשים אחת לשבוע ומנהלים יחסי עבודה תקינים לגמרי. הוועדה לבחירת שופטים אמנם עדיין לא כונסה בממשלה הנוכחית, אולם השניים כבר הסכימו יחד על 12 מינויים שאינם מצריכים את התכנסות הוועדה. חלקם מינויים שמצריכים חשיבה משותפת ודיאלוג. 

על ענייני הרפורמה/הפיכה, שלוין מבקש לקדם, הם אינם מחליפים מילה. אבל גם השר הלעומתי כל-כך את מערכת המשפט, מבין כנראה שבסוף יש מערכת עם צרכים מיידיים, שצריך לנהל. למשל, קידומו של סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט משה סובל, לתפקיד נשיא בית המשפט, אחרי שהנשיא הוקדם פרש בינואר החולף. מינוי ששר המשפטים הקודם גדעון סער סירב בזמנו לאשר, בשל טענות כלפי סובל על סחבת מתמשכת בניהול התיק הפלילי נגד רונאל פישר ורות דוד, בעוד שחיות והנהלת בתי המשפט תמכו במינוי. דווקא עם לוין הושגה הסכמה, וסובל מונה לתפקיד לתקופה של שנתיים.

הסכמה נוספת נסובה סביב מינויו של נשיא בתי המשפט השלום בדרום, אלון גביזון, לתפקיד שופט בפועל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. גביזון פרש מתפקידו כנשיא על רקע טענות להתעמרות שהשמיעו שישה מסגניו. במקומו מינו לוין וחיות את השופט יריב עמית, ששימש כסגן נשיא בבית משפט השלום בת"א. אנקדוטה מעניינת היא שאותו עמית הוא השופט שדן בתביעת הדיבה שהגישה משפחת נתניהו נגד אהוד אולמרט. עמית פסק לטובת משפחת נתניהו, אך קבע פיצוי בסכום נמוך בהרבה ממה שביקשו. 

עוד מינוי מעניין של לוין וחיות הוא של רחל ערקובי, כרשמת בבית המשפט המחוזי בת"א, אחרי ארבע שנים בהן כיהנה שם כשופטת בפועל. ערקובי פורסמה בעבר כמינוי שדחפה מי שהייתה חברת הוועדה לבחירת שופטים, ח"כ לשעבר נורית קורן (הליכוד). קורן לחצה למנות את ערקובי למחוזי, בשם הצורך למנות שופטים מזרחיים, ואילו נשיאת בית המשפט העליון דאז מרים נאור התריעה שלא תגיע לוועדה אם יעלה שמה של ערקובי כמינוי למחוזי. בסופו של דבר היא מונתה כמינוי בפועל בתקופת חיות ושרת המשפטים לשעבר איילת שקד, וכעת מונתה במינוי של קבע לרשמת. 

הבעיה, כפי שמציינים במערכת, היא בנזק המצטבר. כיום חסרים שני שופטים מחוזיים, שישה שופטים ושלושה רשמים בכירים בבתי משפט השלום, וחמישה שופטים בבתי הדין לעבודה. עד סוף 2023 צפויים לפרוש עוד 26 שופטים ורשמים בכירים

בסביבתו של יריב לוין לא רואים בשיתוף הפעולה הזה עניין חריג. "עד לשבעה על מות אביו, חיות ולוין נפגשו לפגישת עבודה כמעט מדי שבוע. אין מינוי שהוא ממנה על הראש שלה, והוא גם לא יכול", אומרים מקורביו של השר. הנשיאה אמנם לא ביקרה בשבעה, כי לוין קיים אותה בחוג המשפחה, אך שלחה לו מכתב תנחומים. 

"הם לגמרי הצליחו לנהל ממשק עבודה פעיל ויעיל", אומרים מי שמלווים את השניים, "והם עובדים טוב וענייני יחד". 

אם הקיפאון יימשך עוד אוקטובר, מועד פרישתה של חיות, חוק בתי המשפט קובע כי אם "נתפנה מקומו של הנשיא, וכל עוד נשיא חדש לא החל לכהן", ימלא המשנה לנשיא את התפקיד. המשנה הנוכחי, עוזי פוגלמן, שופט ליברלי, הוא ודאי לא מי שלוין מייחל לו

המערכת עובדת: רק 16 תקנים לא מאוישים

הוועדה לבחירת שופטים, שהניסיון של הקואליציה להשתלט עליה באופן שיפגע באיזון בין הרשויות - כפי שהודה לוין עצמו בראיון לערוץ 14 - לא התכנסה מזה שנה. באפריל 2022, הפעם האחרונה שבה כונסה הוועדה היה נפתלי בנט ראש הממשלה וגדעון סער שר המשפטים. סער אייש אז למעלה ממאה משרות שיפוט, והותיר ללוין מצב נוח יחסית, שבו לא נותרו תקנים רבים מדי לאייש. 

זה לא שהשגרה מזהירה. דוברות בתי המשפט מציינת כי לפי הדוח של הנציבות האירופית לבחינת יעילות מערכות הצדק, שסקר את שנת 2020, מספר השופטים בישראל עמד על 7.8 למאה אלף תושבים, בעוד שהממוצע האירופי עמד על 22.2 שופטים. אולם בישראל, שבה יש 882 תקנים למשרות שיפוט, מצב שבו רק 16 תקנים אינם מאויישים, אינו זועק לשמים. 

הבעיה, כפי שמציינים במערכת, היא בנזק המצטבר. כיום חסרים שני שופטים מחוזיים, שישה שופטים ושלושה רשמים בכירים בבתי משפט השלום, וחמישה שופטים בבתי הדין לעבודה. עד סוף 2023 צפויים לפרוש עוד 26 שופטים ורשמים בכירים, לפי הפירוט הבא: שתי שופטות של בית המשפט העליון (ענת ברון והנשיאה חיות), תשעה שופטים מחוזיים, 12 שופטי שלום, שופט בית דין לעבודה ושני רשמים בכירים של בית משפט שלום. 

אם נוסיף לכך את הקפאת הליכי המיון לוועדה (מאחר שאין וועדה, גם אין וועדת משנה שבוחנת את המועמדים שעברו סדנאות מיון במרכז להשתלמויות שופטים), אזי גם כאשר תכונס הוועדה בהרכב כזה או אחר, יקח זמן עד שיעברו המועמדים את הליך הסינון. תהליך שלאחריו מפרסמים את שמות המועמדים ברשומות, וממתינים 45 יום להערות הציבור, בטרם תכונס הוועדה שוב על מנת לאשרם. 

העיכוב משפיע גם על יתר הוועדות שבוחרות נושאי משרה שיפוטית, כמו דיינים וקאדים לבתי הדין השרעיים. הנה כך, נכון לעכשיו חסרים עשרה דיינים בבתי הדין הרבניים, חלקם בבית הדין הרבני הגדול וחלקם בבתי הדין בצפת, באר שבע ואשדוד. בבתי הדין השרעיים חסרים ארבעה דיינים. 

"עד לשבעה על מות אביו, חיות ולוין נפגשו לפגישת עבודה כמעט מדי שבוע. אין מינוי שהוא ממנה על הראש שלה, והוא גם לא יכול", אומרים מקורביו של השר. הנשיאה אמנם לא ביקרה בשבעה, כי לוין קיים אותה בחוג המשפחה, אך שלחה לו מכתב תנחומים

מתי תכונס הוועדה לבחירת שופטים?

לוין קידם (כהוראת שעה) תיקון לתקנון הכנסת, שמאריך את הדדליין לבחירת נציגי הכנסת לוועדות לבחירת שופטים, דיינים וקאדים, כך שהנציגים יבחרו תוך שבעה חודשים ממועד הקמת הכנסת ה-25, ולא תוך ארבעה, כפי שנכתב בתקנון עד כה.
הוא העריך ככל הנראה שיצליח להעביר בחקיקה את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים עד ה-15 יוני, המועד החדש. לא מן הנמנע שעל אף הצהרות ראש הממשלה נתניהו, מאמצי הפשרה בבית הנשיא ומאות האלפים שיוצאים לרחובות ישראל במחאה מדי שבוע, לוין יבקש להאיץ את החקיקה עם פתיחת מושב הקיץ של הכנסת, כדי לא להזדקק להצבעת הכנסת על הארכה נוספת של המועד.  
אם הקיפאון יימשך עוד אוקטובר, מועד פרישתה של חיות, חוק בתי המשפט קובע כי אם "נתפנה מקומו של הנשיא, וכל עוד נשיא חדש לא החל לכהן", ימלא המשנה לנשיא את התפקיד. המשנה הנוכחי, עוזי פוגלמן, שופט ליברלי, הוא ודאי לא מי שלוין מייחל לו. 

לא מן הנמנע שעל אף הצהרות נתניהו, מאמצי הפשרה בבית הנשיא ומאות האלפים שיוצאים לרחובות ישראל במחאה מדי שבוע, לוין יבקש להאיץ את החקיקה עם פתיחת מושב הקיץ של הכנסת, כדי לא להזדקק להארכה נוספת של המועד לכינוס הוועדה

משפטן בכיר מעריך כי הוועדה לבחירת שופטים יכולה להתכנס בקלות יחסית גם היום, לו רק היה לוין מעוניין לכנסה. "הוועדה פורמלית קיימת, למרות שלוין טוען שלא", הוא מסביר. "כל מה שהממשלה צריכה לעשות הוא למנות את השר השני מבין השניים. יתר התקנים כבר מאוישים. שר המשפטים המכהן כיו"ר הוועדה הוא לוין. שלושת השופטים הם ממילא שלושת הוותיקים ביותר, וגם מינויים של נציגי לשכת עורכי הדין, אילנה סקר ומוחמד נעאמנה עדיין בתוקף".

מה עם שני הח"כים? גם אותם צריך למנות.

"שמחה רוטמן (הציונות הדתית) ואפרת רייטן (העבודה), שימשו בתפקיד בכנסת שעברה, והם ממשיכים אוטומטית עד שימנו להם מחליפים. חוק בתי המשפט קובע שכל עוד הם מכהנים כח"כים הם משמשים חברי וועדה, עד שהכנסת תבחר נציגים אחרים במקומם". 

לפי ההסכם הקואליציוני של עוצמה יהודית, היא אמורה לקבל כיסא בוועדה.

"נציגי הכנסת נבחרים בהצבעה חשאית. אם יהיו מספיק חברי כנסת, שלא ירצו גורמים קיצוניים בוועדה, אז גם אם יש הסכמות והבנות מוקדמות, יכולות להיות הפתעות". 

למשל?

"מקובל לבחור נציג לקואליציה ונציג לאופוזיציה, אבל כבר היו מקרים שבהם נבחרו שני נציגים לאופוזיציה, מפני שהנציגים לקואליציה לא היו אהודים על חברי הכנסת - ולהפך. כך היה כשבוז'י הרצוג (אז ח"כ במפלגת העבודה) ויצחק כהן (ש"ס) נבחרו לוועדה, כששניהם היו באופוזיציה, ויו"ר ועדת חוקה דאז ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), שהתמודד כנציג הקואליציה, לא נבחר".

אפשר לעתור לבג"ץ בדרישה שלוין יכנס את הוועדה?

"אפשר להשתמש בעילת הסבירות, ולטעון שהשימוש שלוין עושה בסמכותו שלא לכנס אותה, הוא בלתי סביר באופן קיצוני. אני לא רואה את בג"ץ מוציא צו שיורה לכנס אותה. השופטים לא ישושו להיכנס לאירוע".