במבט שטחי, חגיגות יום הסטודנט בשבוע שעבר לא היו שונות מאלה שאפיינו שנים קודמות – קרנבל של בירות, מוזיקה וריקודים. אבל מעל לאירועים בקמפוסים השונים ריחפה השנה התמונה הקשה והעגומה שליוותה את כל שנת הלימודים המשובשת: רבבות סטודנטים מגויסים, עשרות שנהרגו ומספר גדול בהרבה שנפצעו. חלקם יישארו נכים, פיזית ונפשית, לכל ימי חייהם. 

בשונה מארגונים אחרים שהחליטו לבטל – ולו מטעמי נראות או סולידריות, יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, אלחנן פלהיימר, לא סבר שיש צורך לפסוח השנה על יום חגם של הסטודנטים. סיבותיו של פלהיימר עמו, אך לפחות על פניו נראה כי קשה לנתקן מהאופן שבו הוא פועל בשנתיים האחרונות. דוגמה לכך היא הימנעותו מלקדם מהלכים ציבוריים בשני נושאים מרכזיים שנמצאים על סדר היום הציבורי ורלוונטיים במיוחד לסטודנטים: האחד הוא העלאת גיל הפטור והארכת שירות המילואים; השני הוא קידום חוק הפטור מגיוס לחרדים, וניסיונות הממשלה לדחות ככל האפשר את הטיפול בסוגיה. בעבר, יש לציין, ראתה ההתאחדות חשיבות בסוגיית גיוס בני הישיבות ושוויון בנטל וב-2015 אף הצטרפה לעתירה לבג"ץ בנושא.

תחום שבו פלהיימר דווקא כן מפגין פעלתנות בולטת הוא צמצום חופש הביטוי של חברי סגל וזאת בעקבות דבריהן של ד"ר ענת מטר מאוניברסיטת תל-אביב ופרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן מהאוניברסיטה העברית על המחבל ואליד דאקה ועל המלחמה בדרום. השתיים לא הביעו את דעתן בכיתה או במסגרת אקדמית אחרת (מטר כתבה בפייסבוק ושלהוב-קיבורקיאן דיברה בפודקאסט), אך לפלהיימר, שעוד לפני כן טען בבמות שונות שיש לנקוט צעדים כנגד מרצים שמתבטאים בקיצוניות, זה הספיק כדי לדחוף, בשיתוף עם יו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ (הליכוד), הצעת חוק לפיה מוסדות אקדמיים יחויבו לפטר מרצים שיתבטאו באופן המתפרש כפוגע בהיותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית או כדברי הסתה לטרור. נוסף על כך, יישללו מאותם מרצים תקציבי מחקר ופיצויי פיטורים. המהלך כלל גם קמפיין שהתנהל תחת הכותרת "להוציא את הטרור מהאקדמיה". בקמפיין שיזמה ההתאחדות הוצגו הציטוטים של מטר ושלהוב-קיבורקיאן בין היתר גם על שלטי חוצות באילון. עלותו מוערכת בכחצי מיליון שקל. 

"התנגדתי לקמפיין הפרסומי בגלל שבעיני זה היה בזבוז מטורף של כספי סטודנטים", אומר יו"ר אגודת הסטודנטים באונ' בן-גוריון, ברק דביר. "הקמפיין הזה גם צייר תמונה כאילו יש תופעה רחבה של תמיכה בטרור בקמפוסים. מדובר על שתי מרצות מתוך אלפי מרצים. זה מהלך פופוליסטי ותו לא"

בתחילת הדרך, היוזמה זכתה לתמיכה רחבה בנשיאות התאחדות הסטודנטים. לדברי גורם בנשיאות, זאת משום שהייתה הסכמה שיש בעיה בכלל הקמפוסים עם התבטאויות קיצוניות של סטודנטים ומרצים. כך, על מכתב ששלחה נשיאות התאחדות הסטודנטים לחבר-הכנסת יוסף טייב, יו"ר וועדת החינוך ולשר החינוך יואב קיש בבקשה לתמוך בהצעת החוק, חתמו 38 מתוך 41 האגודות המרכיבות את נשיאות ההתאחדות. ואולם, לאחר פרסום המכתב ואחרי ביקורת ציבורית בנוגע לפרטי החוק והחשש מבפגיעה בחופש הביטוי ביקשו כמה מהאגודות – כולל אלה של אוניברסיטת תל-אביב והאוניברסיטה העברית – להסיר את תמיכתן. 

"בקרב סטודנטים, במיוחד אלה שחזרו ממילואים, היו תחושת קשות ביחס להתבטאויות בקמפוסים שנתפשו כתומכות במאבק הפלסטיני ובטרור. יחד עם זאת, במקום לקדם מהלך מתון יותר, בשיתוף האוניברסיטאות, יזמו צעד דרקוני", אומרת יו"ר אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל-אביב, דניאל זילבר. "מהשטח קיבלתי תגובות שזה מזכיר את 1938 בכל מה שנוגע להגבלת חופש הביטוי". 

"התנגדתי לקמפיין הפרסומי בגלל שבעיני זה היה בזבוז מטורף של כספי סטודנטים", מוסיף יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ברק דביר. "הקמפיין הזה גם צייר תמונה כאילו יש תופעה רחבה של תמיכה בטרור בקמפוסים. מדובר על שתי מרצות מתוך אלפי מרצים. זה מהלך פופוליסטי ותו לא". לטענת דביר, למיטב ידיעתו, נוסף לבעייתיות בתוכן - תקציב הקמפיין אושר באופן בלתי חוקי. "כדי לאשר סכום כזה צריך רוב מיוחד של שני שלישים. זה לא סכום שנמצא בתקציב השוטף", הוא מדגיש.

שומרים פנה בנושא לפלהיימר ולהתאחדות הסטודנטים אך לא זכה לתגובה בנושא. הצעת החוק צפויה לעלות לדיון ביום ראשון הקרוב בוועדת השרים לחקיקה. 

זירה נוספת שבה נמנעים פלהיימר והתאחדות הסטודנטים מלנקוט עמדה היא ההפיכה המשטרית, וזאת על אף שהנושא עורר תסיסה רבה בקמפוסים. בראיון ל"ישראל היום" בינואר 2023, ימים ספורים אחרי ששר המשפטים יריב לוין הציג את תוכניתו, הסביר פלהיימר: "ברמה האישית יש לי דעה, אבל הציבור הסטודנטיאלי מגוון ולתפוס עמדה בנושא, ימין או שמאל, זה לא יהיה נכון. יש התארגנויות סטודנטיאליות עצמאיות ברמה השוטפת, נגד ובעד מה שרוצים לעשות במערכת המשפט. אם סטודנט מרגיש צורך להצטרף להפגנות - אף אחד לא ימנע זאת ממנו".

פלהיימר, שתקף מספר מוסדות אקדמיים על ההחלטה להשבית את הלימודים באחד מימי השיבוש, ניאות להיכנס לתמונה רק אחרי פיטוריו של שר הביטחון יואב גלנט בסוף מרץ 2023. "כינסו אז ישיבה וסטודנטים, גם מהימין, כעסו על אלחנן. לא הבינו איך ההסתדרות שובתת ואילו התאחדות הסטודנטים בכלל לא באירוע", משחזר מקור באחת מאגודות הסטודנטים. "ואז אלחנן מצא פתרון - אנחנו בעד הידברות. זה התאים לאינטרסים של הגוורדיה הפוליטית שלו. כיום, ברור שהוא לא ייצא נגד חוק הפטור או הארכת שירות המילואים. זה לא מתאים לאג'נדה של הליכוד".

שומרים ביקש כאמור את התייחסותם של פלהיימר ושל התאחדות הסטודנטים לכלל הפרטים בכתבה אולם הם בחרו להסתפק בתגובה כללית בלבד המובאת במלואה בסוף הכתבה.

"כינסו אז ישיבה וסטודנטים, גם מהימין, כעסו על אלחנן. לא הבינו איך ההסתדרות שובתת ואילו התאחדות הסטודנטים בכלל לא באירוע", משחזר מקור באחת מאגודות הסטודנטים. "ואז אלחנן מצא פתרון - אנחנו בעד הידברות. זה התאים לאינטרסים של הגוורדיה הפוליטית שלו"

חייבים לשלם דמי החבר 

התאחדות הסטודנטים הארצית היא עמותה שהוקמה ב-1995 ומייצגת כיום כ-300 אלף סטודנטים וסטודנטיות. יו"ר ההתאחדות נבחר מדי שלוש שנים על ידי נשיאות ההתאחדות, גוף המורכב מ-41 ראשי אגודות במוסדות האקדמיים ברחבי הארץ, ולא ישירות על ידי הסטודנטים עצמם. בין מטרותיה של ההתאחדות, המופיעות באריכות באתר רשם העמותות: "ליזום, להשתתף, להיאבק ולהגן למען כל זכויות האדם במדינת ישראל ובעולם כולו. לפעול למען החופש האקדמי והמחקר המדעי במדינת ישראל ובעולם כולו". 

נתח משמעותי מפעילותה של ההתאחדות אמור להיות מתן מלגות לסטודנטים בתמורה להתנדבות למען מטרות שונות. התקציב מגיע ברובו מכספי המדינה ונאמד ב-26 מיליון שקל. ב-2022, למשל, הופנו 16 מיליון שקל עבור פרויקט של המשרד לשוויון חברתי ("כוח משימה לאומי") ובמסגרתו הופנו סטודנטים לסייע לקשישים. הטיפול בנושאים האקדמיים ובבעיות היום-יומיות של הסטודנטים נעשה לרוב על ידי האגודות עצמן.

ב-2017 חוקקה הכנסת תיקון לחוק זכויות הסטודנט, שביצר את מעמדה של ההתאחדות כארגון היציג היחיד של ציבור הסטודנטים בישראל. בתיקון נקבע בין היתר כי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) תגבה דמי חבר מהסטודנטים מדי שנה, יחד עם תשלום שכר הלימוד, וכך תובטח להתאחדות הכנסה מינימלית. דמי החבר עומדים כיום על עשרה שקלים לסטודנט, כך שמדובר בהכנסה של כשלושה מיליון שקל בשנה. הכנסותיה האחרות של ההתאחדות - למעט תקציבי המלגות ודמי החבר - זניחות, אולם יש לה נכסים בהיקף עתק המתקרב לכ-300 מיליון שקל - עוד על כך בהמשך.

"הכנסת דמי החבר היה צעד מאוד משמעותי כי קודם לכן, ההתאחדות הייתה צריכה להסתמך על כספי אגודות הסטודנטים (שנגבים בנפרד). התיקון נתן לה עצמאות שלא הייתה לה קודם לכן. הבעיה היא שלא קבעו מנגנוני פיקוח מספיק חזקים", אומר בכיר לשעבר במל"ג.

החוק קבע במפורש כי דמי החבר "ישמשו לקידומם ולרווחתם של כלל הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה" וכי ההתאחדות "תציג אחת לשנה, באתר האינטרנט שלה, דו"ח על אופן ניצול הכספים". בפועל הדבר אינו נעשה. מעיון בדו"חות הכספיים של ההתאחדות, ומשיחות שקיים שומרים עם חברי נשיאות ההתאחדות, עולה כי דמי החבר "מתערבבים" בתקציב הכללי ואינם צבועים למטרה ייעודית. אין פירוט כיצד הם מנוצלים. כך, הם יכולים לשמש את ההתאחדות בין היתר למימון קמפיינים בעלי אופי פוליטי, אף שזו כנראה לא הייתה כוונת המשורר.

"זה גוף עם כסף, זה פוטנציאל להשפעה פוליטית עצומה וזו מקפצה פוליטית לג'ובים בפוליטיקה או מחוצה לה", אומר הבכיר לשעבר במל"ג. "זה היה יכול להיראות אחרת לגמרי, אבל כמו שזה נראה היום - זה פשוט החלום הרטוב של כל אופורטוניסט". 

"הטקטיקה היא לא להיכנס למקומות מורכבים, אלא למצוא דברים פשוטים יותר, פופוליסטיים יותר, שאפשר לרכוב עליהם כאילו עושים משהו, כמו למשל הצעת החוק האחרונה שהם מנסים לקדם", אומר יובל ריבלין, שכיהן עד לאחרונה כיו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית. יחד עם זאת, ריבלין מסייג כי אגודות הסטודנטים ברחבי הארץ, וגם התאחדות הסטודנטים עצמה, הפכו פחות פוליטיות בעיסוק היום-יומי שלהן בשנים האחרונות. "הלך הרוח הוא שצריך להתעסק בקפה, במיקרוגל, ביום הסטודנט, במתנות לפתיחת השנה וכשיש בעיה אקדמית - אז גם בזה. כל השאר - לא חשוב", הוא אומר.

"לא צריך את ההתאחדות. את זה אני אומרת חד-משמעית, לא צריך", אומרת לינוי סוברה, יו"ר אגודת הסטודנטים של המכללה האקדמית תל אביב-יפו. "נכון, יש להם את הכוח של גוף יציג, אבל מלבד עניינים משפטיים זה לא מתבטא בשום דבר", מוסיף יו"ר אגודה אחרת שהעדיף לא להזדהות בשמו. "להתאחדות יש זכויות שקיבלה במסגרת החוק אבל יש לה גם חובות - לייצג את הסטודנטים. בשביל זה יש לה גם שני נציגים במל"ג. היא לא מנצלת את הכוח הזה. יש מחסור חמור במעונות סטודנטים בכל הארץ וגם איכות המעונות ירודה. זה נושא אסטרטגי שההתאחדות יכולה לטפל בו. אם היא לא עושה את זה, בשביל מה היא קיימת?" 

"בקרב סטודנטים, במיוחד אלה שחזרו ממילואים, היו תחושת קשות ביחס להתבטאויות בקמפוסים שנתפשו כתומכות במאבק הפלסטיני ובטרור. יחד עם זאת, במקום לקדם מהלך מתון יותר, בשיתוף האוניברסיטאות, יזמו צעד דרקוני", אומרת יו"ר אגודת הסטודנטים של אונ' ת"א, דניאל זילבר. "מהשטח קיבלתי תגובות שזה מזכיר את 1938 בכל מה שנוגע להגבלת חופש הביטוי"

מחב"ד ומירלשווילי ועד עוצמה יהודית

פלהיימר, בן 28, הוא בוגר תואר ראשון במשפטים במכללה האקדמית אונו ולומד בה כיום לתואר שני במנהל עסקים. לפני עשר שנים הוא הורשע במסגרת הסדר טיעון בתקיפה בנסיבות מחמירות, בעקבות קטטה שבה היה מעורב. פלהיימר נידון לחודשיים מאסר בפועל (אותן ריצה בעבודות שירות) ועוד חצי שנת מאסר על תנאי. הוא ערער פעמיים על הרשעתו - הן לבית המשפט המחוזי והן לבית המשפט העליון – ונדחה. בין היתר, לפי פרסום בתקשורת, העלה בפני השופטים את הטענה שרישום פלילי לא יאפשר לו בעתיד להיות חבר בלשכת עורכי הדין. לתפקיד יו"ר התאחדות הסטודנטים לא הייתה לו מניעה להתמנות.

"הטקטיקה היא לא להיכנס למקומות מורכבים, אלא למצוא דברים פשוטים יותר, פופוליסטיים יותר, שאפשר לרכוב עליהם כאילו עושים משהו, כמו למשל הצעת החוק האחרונה שהם מנסים לקדם", אומר יובל ריבלין, שכיהן עד לאחרונה כיו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית

ערב בחירתו לתפקיד יו"ר ההתאחדות ביקר פלהיימר בכפר חב"ד. אתר האינטרנט של חב"ד הגדיר אותו כ"מקורב לתנועת "חב"ד בקמפוס". מדובר בתנועה שקמה לפני כעשור ופעילה כיום ב-30 קמפוסים במתן שיעורי יהדות ובחלוקת ארוחות לשבת ולחג לנזקקים. חלק מפעילותה ממומנת על-ידי קרן מרומים של יצחק מירלשווילי, בעלי ערוץ 14. בשנתיים האחרונות התחזק הקשר בין חב"ד להתאחדות הסטודנטים ובין היתר יזמה חב"ד שתי משלחות של ראשי אגודות סטודנטים לארה"ב, כולל ביקור במרכז חב"ד העולמי בשכונת קראון הייטס בניו-יורק. 

כחודשיים אחרי פרוץ המלחמה, אושרה בנשיאות ההתאחדות החלטה על הקצאת 1.5 מיליון שקל לטובת פרויקט של חב"ד בשם בשם "גט חסד" במסגרתו מחולקות מנות חמות לקשישים בידי צעירים -סטודנטים ותלמידים - שגם יוצרים עימם קשרים חברתיים במטרה להפיג את בדידותם. האופן שבו התקבלה ההחלטה בנשיאות עוררה ביקורת רבה. 

פלהיימר הסביר בדיון כי רק שני פרויקטים שבהם תמכה ההתאחדות לפי ה-7 באוקטובר עשו את ההתאמות הנדרשות לזמן המלחמה ולכן הוחלט לתמוך בהם נקודתית עתה. חב"ד היה אחד מהם. אך הביקורת נגעה לסוגיות נוספות בדרך בה התקיימה ההצבעה על הסיוע ובראש ובראשונה על כך שכלל הכספים שאושרו בו - ובכלל זאת סיוע חירום לסטודנטים מפונים, סיוע לאגודות סטודנטים מקומיות ועוד, בסכום כולל של כעשרה מיליון שקלים. אושרו בהצבעה אחת ולא סעיף סעיף. 

בעקבות כך, בדצמבר 2023 תבעו ארבע אגודות סטודנטים (אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מכללת ספיר ומכללת אשקלון) את ההתאחדות ואת פלהיימר. בכתב ההגנה שהוגש לאחרונה טוענים ההתאחדות ופלהיימר כי שיתוף הפעולה עם חב"ד מתקיים שנים רבות וכי עם פרוץ המלחמה הסיטה חב"ד בקמפוס את מאמציה לטובת צרכים לאומיים. 

בינואר דן בית המשפט בבקשת התובעים לעכב את העברת הכספים. בבקשה לצו מניעה הוזכרה עמותה נוספת הקשורה לחב"ד בקמפוס ושמה "הדור הבא - צעירים בישראל'. עמותה זו, הפועלת להנחלת ערכי יהדות לנוער, מחלקת בין היתר חבילות לקשישים במסגרת פרויקט גט חסד. נוסף על כך, היא מפעילה גרעינים תורניים ברחבי הארץ ונהנית מתרומות בסך 20 מיליון שקל בשנה. התורמת העיקרית היא קרן מרומים של מירלשוילי – יותר מארבעה מיליון שקל. 

פלהיימר העלה הצעות נוספות להעברות כספים במהלך דיונים שקיימה ועדת ההיגוי של ההתאחדות, אך אלו לא הבשילו לכדי דיון בנשיאות. לשומרים נודע כי אחד הרעיונות היה להזרים 600 אלף שקל לפרויקט של עמותה בשם "הקרן למנהיגות ציונית בישראל'. מדובר בעמותה שהוקמה ב-2022 ומזוהה באופן מובהק עם הימין העמוק. בכנס היסוד שלה נכחו השר עמיחי אליהו וח"כ לימור סון-הר מלך מעוצמה יהודית. מנכ"לית העמותה היא פעילת הימין ועיתונאית "מקור ראשון" אפרת שהם-הילדסהיימר, מנהל התוכן הוא חנן עמיאור ופעילים בה דמויות מוכרות נוספות מהימין. מממנת העמותה היא הקרן המרכזית לישראל (Central Israel Fund), גוף היושב בארה"ב ומשמש צינור להעברת תרומות לגופי ימין בארץ.

העברות הכספים הללו מובילות לשאלת היקף נכסיה של ההתאחדות, ואלה אינם מבוטלים; נכסי התאחדות הסטודנטים, לפי דו"חות העמותה, נאמדים ב-294 מיליון שקל. לפני כשנתיים מכרה ההתאחדות 16% ממניותיה בסוכנות הנסיעות איסתא ונותרה עם 5% בלבד. צעד זה, שנעשה כחצי שנה לאחר שפלהיימר נכנס לתפקידו, נתפס בזמנו כבעייתי מאוד הואיל והמניות נמכרו ב-20% מתחת למחיר השוק וכתוצאה מכך נגרעה מההתאחדות הכנסה תיאורטית נוספת של 22 מיליון שקל. 

ביקורת חריפה על אופן אישור המכירה והקשר עם חברת החיתום IBI, נמתחה בדו"ח מיוחד שהגיש רו"ח עופר אלקלעי, שהועסק על-ידי ההתאחדות בעקבות החלטה שקיבלה הנשיאות. בדו"ח ביקורת על התנהלות פלהיימר ולצד זאת נכתב כי לא אותרו ממצאים המעידים כי פלהיימר פעל ממניעים זרים או כי היה לו אינטרס אישי בתהליך. 

בדו"ח מופיעה תגובת פלהיימר: "בחרנו לערב בתהליך את כל הגורמים המקצועיים בהתאחדות לרבות ועדת ההשקעות, וגופים מקצועיים נוספים לרבות גופי הביקורת… לא רק שחברי ועדת ההשקעות לא התנגדו לעסקה, אלא שהם תמכו בה בצורה נלהבת… בהתאם לייעוץ משפטי שקיבלנו, הקפדנו לאשר את העסקה באופן המחמיר ביותר, רוב של 75% מחברי הנשיאות, כאשר בפועל העסקה אושרה פה אחד בנשיאות, על דעת כל חבריה".

עד כה, טרם הופנו כספי מכירת איסתא לצרכי הסטודנטים או לרווחתם. עם זאת, לאחרונה הקימה ההתאחדות חברה שתשקיע את הכספים ובראשה עומד פלהיימר. החברה תפעל תחת חברה בת של ההתאחדות בשם "אלחון". דו"חותיה הכספיים של אלחון אינם מתפרסמים באתר ההתאחדות, חרף הצהרותיה על כך שהיא דוגלת בשקיפות. 

"אנחנו לא כל-כך יודעים מה קורה עם אלחון", אומרת לינוי סוברה. "יש לה נכסים, דירקטוריון, יושב אצל כסף. המטרה שלה היא להשיג שיתופי פעולה והנחות לסטודנטים. אלו דברים שאמורים להגיע לאגודות, אבל לא קיבלתי מהם אפילו מייל אחד".