המדינה הגישה יותר מ-20 אלף כתבי אישום בגין הפרת תקנות הקורונה, כך עולה מנתונים שהגיעו לידי שומרים. כשני שלישים מהתיקים הסתיימו בהרשעה, ובכרבע מהתיקים המדינה חזרה בה מכתב האישום.

ב-2020, עם התפרצות מגפת הקורונה העולמית, אושרו בממשלה ובכנסת שורה של תקנות שנועדו למנוע את הפצת הנגיף; החל מחובת עטיית מסכה, דרך איסור על הפעלת עסקים שונים, ועד חובת בידוד למי שאותר כחולה או בא במגע עם חולה. התקנות נקבעו כעבירות מינהליות. כלומר, עבירות ששוטר או פקח בשטח יכולים להטיל בגינן קנס, ואילו מקבל הקנס יכול לשלם, להגיש למשטרה בקשת ביטול, או לבקש להישפט. במקרה כזה מוגש נגדו כתב אישום והוא יכול לנסות להוכיח את חפותו בבית המשפט.

על פי נתוני רשות האכיפה והגבייה, ממארס 2020 ועד דצמבר 2021 בלבד חולקו כ-888 אלף דוחות בגין הפרת תקנות הקורונה. כמחצית מהדוחות (444 אלף) היו בגין אי עטיית מסיכה, וכ-176 אלף קנסות נוספים היו בגין יציאה למרחב הציבורי למטרה שהייתה אסורה באותו הזמן. ב-2022 הרשות הפסיקה לפרסם את דוחות הקורונה בנפרד משאר הדוחות המשטרתיים, אך ניתן להעריך בזהירות שחולקו כמיליון דוחות, וכנראה יותר.

שומרים בעזרת אתר תולעת המשפט, שמסתמך על נתוני המערכת הממוחשבת של בתי המשפט, מצא כי מתוך כלל הדוחות, בחרו 20,305 ישראל לבקש להישפט והוגשו נגדם כתבי אישום. כ-13 אלף מהם הסתיימו בהרשעה, ב-5,678 תיקים המדינה חזרה בה מכתב האישום, ב-202 תיקים הנאשם זוכה וב-165 מקרים ההליך הופסק מסיבות שונות. שאר התיקים עדיין מתנהלים או שנסגרו מסיבה אחרת (למשל, צורפו לתיק אחר של אותו נאשם כדי שבית המשפט ידון בהם ביחד).

הנתון הבולט ביותר הוא השיעור הגבוה של חזרות מכתב אישום, מה שמעלה את השאלה האם לא ניתן היה להימנע מהגשת לפחות חלק מכתבי האישום, ובכך לחסוך לבתי המשפט העמוסים ממילא אלפי דיונים. כך למשל המקרה של ג', קופאית בסופרמרקט בדרום הארץ (הפרטים המלאים שמורים במערכת), שנקנסה על ידי פקח עירוני משום שלא עטתה מסכה. ג' ככל הנראה ביקשה להישפט, ובדיון שנערך בבית משפט בשנה שעברה עדכן נציג התביעה העירונית, כי ג' הציגה מסמכים רפואיים, ולכן העירייה חוזרת בה מכתב האישום.

במקרה אחר, חייל ממרכז הארץ נחשף לחולה מאומת והיה צריך להיכנס לבידוד למשך 14 ימים. ביום האחרון לבידוד הוא נתפס מחוץ לביתו באחת בלילה, אף שהיה אמור להיות בבידוד עד סוף אותו היום. בבית המשפט הוא טען שחל בלבול בשאלה עד מתי הוא אמור להיות בבידוד, וכי הוא אף פנה למשרד הבריאות בטלפון ופעל לפי ההנחיות שקיבל ולפי הנחיות מפקדו. נציג חטיבת התביעות של המשטרה בדק מול משרד הבריאות וביטל את כתב האישום.

עו"ד שמואל הורביץ ממשרד עורכי הדין גדליהו והורביץ, ייצג 185 תיקים של קנסות קורונה, רובם של חרדים מירושלים וסביבתה. כ-150 מתוך התיקים הסתיימו בזיכוי או בחזרה מאישום. "אני חושב שהמדינה לא הייתה ערוכה להיקף כזה של תיקים", אומר הורביץ כשהוא נשאל על השיעור הגבוה של חזרות מכתבי אישום. "לדעתי המדינה לא חשבה על זה עד הסוף, ואז כשאנשים ביקשו להישפט, בבית המשפט התובעים פשוט קרסו. הרושם שלי היה שלא פעם כשאנשים ביקשו לנהל הליכי הוכחות, התביעה העדיפה פשוט לחזור בה מהאישומים. היו תיקים שהגשתי טענות, השופט ביקש לקבל את תגובת התביעה תוך 30 ימים, וכשהם לא הגיבו התיק נסגר. הם פשוט לא עמדו בעומסים".

עו"ד הורביץ: "היו תיקים שהגשתי טענות, השופט ביקש לקבל את תגובת התביעה תוך 30 ימים, וכשהם לא הגיבו התיק נסגר. הם פשוט לא עמדו בעומסים"

ההתנהלות הכאוטית של המדינה בראשית ימי הקורונה נבעה מהצורך להילחם במגפה בהיקף חסר תקדים ובמצב לא מוכר, אך הקשתה מאוד על ההתנהלות בבתי המשפט לאחר מכן. "הראיות בתיקים האלה", מסביר הורביץ, "היו דוח קורונה או דוח פעולה. בדוח היה כתוב לא פעם משהו כמו 'הנ"ל שהה בבית כנסת'. אבל האיסור בתקנות היה להתפלל בבית כנסת, לא לשהות בו, ומשפטית זה שונה. נכון שהיה גם איסור יציאה מהמרחב, אבל זו עבירה אחרת, ובעבירות קנס אי אפשר לשנות בדיעבד את העבירה. ובמילים אחרות: לא היו הנחיות מספיק ברורות".

העומס של כתבי האישום לא השפיע רק על התביעה, אלא גם על השופטים. "אתן לך דוגמה – אדם שקיבל קנס על אי עטיית מסכה, ורצה לטעון בבית המשפט שהוא היה באמצע האוכל והוריד את המסכה רק כדי לקחת ביס. אז השופט אמר לו שבדוח הפעולה כתוב רק שהוא היה בלי מסכה, ושאם ילכו להוכחות והוא יפסיד המדינה תוכל לבקש להכפיל את הקנס. הוא לא אמר לו שבפועל גם אם המדינה מבקשת, בחיים הוא לא נותן כפל קנס. אבל אנשים פחדו. בין האנשים שראיתי, 90% ממי שלא יוצגו על ידי עורך דין התקפלו. המערכת פשוט רצתה להעיף את התיקים האלה ולגמור איתם. אולי בפעם הבאה שתהיה מגפה צריך לחשוב יותר על כלים של הסברה, כי הכלי הפלילי פחות מתאים לזה".

במשטרת ישראל לא הסכימו להתראיין בנושא, ומסרו: "בכל הנוגע לעבירות הנאכפות בדרך מנהלית, הרי שהנקנס הוא אשר יוזם את פתיחת ההליך המשפטי בבית המשפט. בהתאמה גורמי התביעה מגבשים את החלטותיהם בהליכים אלו, בדומה להליכים פלילים, בהתאם לתשתית הראייתית הקיימת בכל תיק, החוק, ההלכה הפסוקה והנחיות התביעה הכללית".