1.

‍

‍

כשלושה חודשים חלפו מאז שהשקנו את המאגר הפרלמנטרי של שומרים. מאז הקמת הממשלה עברו תשעה חודשים, ומאז כינונה של הכנסת עברו שנה ושני מושבים: מושב החורף הסתיים השבוע. התחלנו עם שלושה מדדים – הצעות חוק פרטיות, הצבעות וחברות בוועדות, והיום אנחנו כבר עם תשעה מדדים שבוחנים את פעילות חברות וחברי הכנסת, ואשר מעודכנים באופן שוטף.

אנחנו מצרפים כעת שלושה מדדים חדשים: מדד הופעות במליאה (לפי מספר אזכורים כ"דובר" בפרוטוקולים המסונכרנים של אתר הכנסת), מדד השתתפות בוועדות (לפני ניתוח של האנליסט גיא זומר על המידע הזמין מהכנסת), ומספר התוצאות בגוגל של כל חבר כנסת – נתון שעשוי לשקף עד כמה נבחר או נבחרת הציבור מדוברים ומשפיעים, לטובה ולעתים גם לא לטובה.

הציבור, כך על פי מדד החיפוש בגוגל, לא איבד עניין ברה"מ לשעבר נתניהו, שמוביל את המדד עם כ-60,000 תוצאות, רה"מ בנט אחריו עם כ-50,000 תוצאות, שר החוץ לפיד במקום השלישי ושר הביטחון גנץ במקום הרביעי. מתוקף היותם שרים, הפרופיל שלהם באופן טבעי גבוה יותר, ולכן הרגשנו, כשהוצאנו את 20 השיאנים בתחילת השבוע, שאין טעם להשוות ביניהם ליתר חברי הכנסת.

בכלל, השרים שמכהנים כחברי כנסת יוצרים דילמה: אין להם פעילות פרלמנטרית מדידה והופעותיהם במליאה הן מתוקף תפקידם כשרים. מתוך כ-34 חברות וחברי ממשלה, רק עשרה, פחות משליש, הם חברי כנסת.

‍

2.

‍

‍

עם הקמת המאגר, וככל שפרסמנו נתונים וניתוחים מתוכו, עלו קולות שטענו כי אי אפשר לאמוד את פעילותם של נבחרות ונבחרי הציבור על בסיס כמותי. אנחנו מוצאים טעם בטענות הללו אך אנחנו כאן כדי לתווך עוד אפשרות: אנחנו אוספים את הנתונים הזמינים לציבור במאגרים של אתר הכנסת, מנתחים ומסדרים אותם היררכית מהמספר הגדול למספר הקטן. הגישה המנחה: כמה שפחות שיפוטיות וכמה שיותר מידע.

ועדיין ישנם חברי כנסת כמו שמחה רוטמן ובצלאל סמוטריץ (הציונות הדתית), שהישגיהם השנה לא נמדדים בכמות, אלא באימפקט: רוטמן העביר את חוק האזרחות באמצעות שיתוף פעולה בממשלה מצד שרת הפנים שקד; וסמוטריץ חשף באמצעות שאילתא את שינוי מדד תשומות הבנייה. המדד הכמותי החדש שלנו, שבוחן תוצאות בגוגל, מראה שעבודתם של השניים באה לידי ביטוי במספר התוצאות, גם בלי לעמוד בראש המדדים הכמותיים במאגר.

ואחרי כל זה, המטרה שלנו היא למצוא גם דרכים להפיק מדדים איכותניים בכלים כמותיים. כאשר הוקמה ממשלת האחדות ב-2020 בין נתניהו וגנץ, למשל, הסיבה הרשמית שניתנה הייתה משבר הקורונה. באופן טבעי, יש בזה הרבה מן האמת; אבל ניתוח כמותני של הדיווחים על ההסכמים הקואליציוניים חשף צדדים אחרים שברקע שלהם קמה הממשלה, ולדעתנו ברקע שלהם גם נפלה.

הנה הגרף שפרסמנו באפריל 2020:

‍

על רקע הקמת הממשלה הנוכחית פרסמנו ניתוחים דומים. בדיעבד אנחנו יכולים לומר שלדעתנו, לכל הפחות, הם ניבאו את הגמישות האידיאולוגית שמפגינות חלק מסיעות הקואליציה מאז הקמת הממשלה:

בנוסף, ניסינו לבחון את הרטוריקה של חברות וחברי הכנסת החדשים באמצעות ניתוח נאומי הבכורה שלהם. בחלק מהמקרים ראינו את השיח החדש שנרקם בחברה הישראלית, שיח שלמרות הניסיון לתייגו כפוליטי, הוא חוצה מפלגות. לניתוח המלא.

מדד אחר שפרסמנו לא מזמן מנסה לבחון את מוסד השאילתות בכנסת לא רק מבחינת מספר השאילתות שהוגשו, אלא גם עד כמה השאילתות הללו מגוונות. גם כאן, את התוצאות יש לקחת מתוך הכרה במורכבות של העבודה הפרלמנטרית: שאילתות מגוונות יכולות להיות בחלקן גם ניסיון להביך את הממשלה (וזה לגיטימי) ושאילתות לא מגוונות יכולות להעיד על כך שחבר או חברת הכנסת רואים לנגד עיניהם תחום אחד בעל חשיבות עליונה.

3.

‍

‍

‍

ח"כ איימן עודה (הרשימה המשותפת), שיאן השאילתות במאגר שלנו, הוא דוגמה טובה (וממש לא יחידה) לכמה וכמה חברות וחברי כנסת שחשוב להם להנגיש את הנתונים לציבור, ולכן מדי פעם אנחנו מקבלים מהלשכות שלהם פניות. מלשכתו של ח"כ עודה, ולאורך התקופה גם מלשכתכם של חברי כנסת אחרים, הזכירו לנו את השאילתות הישירות – שאנחנו לא מודדים. למה? כי המידע הזה נמצא רק במאגר הפנימי של הכנסת. רק למען הפרוטוקול: ח"כ עודה מוביל לא רק בשאילתות הדחופות ורגילות, אלא גם בשאילתות הישירות, עם 159 שאילתות סה"כ. ככל הידוע לנו, במקום השני בכלל השאילתות (רגילות, דחופות ובעיקר ישירות) נמצא ח"כ משה ארבל (ש"ס) ובפסגה עמד עד לאחרונה ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת). באופן כללי, כפי שניתן להתרשם מהמאגר ומהניתוחים מתחילת כהונתה של הכנסת, את שיא הפעילות הפרלמנטרית רשמו הרשימה המשותפת, הציונות הדתית וש"ס. בקרב חברות הקואליציה מובילות העבודה ומרצ. אבל שוב, זה רק מבחינה מספרית ורק בפעילות הכנסת עצמה. ישנה פעילות רבה מחוץ למשכן, והיא חשובה.

4.

‍

‍

כאן המקום להגיד שאנחנו יודעים שלעתים יש פערים בין מאגרי הכנסת החיצוניים לבין המאגרים שאיתם עובדים חברות וחברי הכנסת ואנשי המקצוע במשכן. ככל שישנם פערים כאלה, אנחנו מקווים שיפנו אלינו בהקדם ונוכל לעדכן אותם. ניכר שבחודשים האחרונים נפתח דיאלוג חדש עם הציבור, ושהוא מבוסס ברובו – אך לא רק – על נתונים ופעילות פרלמנטרית. אנחנו נמשיך להיות החוט המקשר בדיאלוג הזה, בדרך לאלקטורט מושכל ובשאיפה לדמוקרטיה הנבנית על יסודות של ידע, שיקול דעת והקשבה.