א

לה ימים מסוכנים מתמיד עבור צעירים בסיכון, שנתמכים על ידי עמותת עלם. חלקם מעבירים את הלילה על חוף הים, אחרים מסתתרים בזולות מאולתרות, בורחים מבידוד. באין בפנימיות ומוסדות פתוחים בשל הקורונה, הם מוצאים עצמם בסכנה ברורה ומיידית. "יש מקרי שוטטות, עלייה בפגיעות מיניות. המצבים שאנחנו פוגשים בשטח הרבה יותר קיצוניים מימים רגילים, אנחנו רואים החרפה", אומרת מנכ"לית העמותה ענבל דור-קרבל. "בני הנוער הללו נכנסו לתאי לחץ כשהחל הבידוד - תחושות הדחייה מתגברות ועמם גם המחשבות האובדניות".

כאלפיים מהם (בגילאי 21-18), כך נתוני עלם, יישארו תוך כמה שבועות ללא קורת גג - העבודות המזדמנות נסגרו ולהם נגמר הכסף לשכר דירה. "מי יהיה שם כדי לקלוט אותם", דור-קרבל שואלת ויודעת את התשובה. עמותות המגזר השלישי שתומכות בנזקקים, שהיו שם עד כה על מנת למלא את הוואקום החברתי העצום שהותירה המדינה, עומדות גם הן אל פי תהום הקורונה, שבאחת שמטה את הקרקע מתחת לרגליהן השבריריות ממילא.

"היינו צריכים לצאת בקמפיין גדול לגיוס תרומות אחרי פסח אבל המשק בקריסה והוא בוטל", אומרת דור-קרבל. "הציבור עסוק בהישרדות וגם עסקים שתומכים בנו במצ'ינג לפרויקטים של המדינה לא יכולים להמשיך לתרום. אנחנו מעריכים שתהיה לנו ירידה של 50% בהכנסות בשלושה חודשים הקרובים, ביחס לשנה שעברה - וזה בזמן שיש לנו יותר אוכלוסיות במצוקה שזקוקות לנו. שלחנו כמה עשרות עובדים לחל"ת והורדנו שכר, אבל זה לא מספיק".

ענבל דור-קרבל, מנכ"לית עלם: "אנחנו מעריכים שתהיה לנו ירידה של 50% בהכנסות בשלושה חודשים הקרובים, ביחס לשנה שעברה - וזה בזמן שיש לנו יותר אוכלוסיות במצוקה שזקוקות לנו. שלחנו כמה עשרות עובדים לחל"ת והורדנו שכר, אבל זה לא מספיק"

עלם היא דוגמה כואבת אחת מיני רבות. בישראל כ-13 אלף עמותות פעילות. על פי נתוני מנהיגות אזרחית, ארגון הגג של המגזר השלישי, כ-50% מהן צמצמו את נפח הפעילות והוציאו אלפי עובדים לחל"ת. 25% מהן דוממו לחלוטין את פעילותן. במספרים זה מבהיל לא פחות, עם למעלה מ-3,000 עמותות דוממות, דווקא באיבו של משבר חמור - ואם המצב ימשיך כך קיים חשש גדול שהן גם לא יחזרו לפעילות. אחת כזאת למשל, היא עמותה המטפלת במכורים לסמים ואלכוהול שנותרו באחת ללא מסגרת תמיכה - מה שעלול להגביר עוד יותר את תאי הלחץ עליהם דור-קרבל מדווחת.

למרבה האבסורד, חייבים לפתוח סוגריים לרגע, זה לא מפריע לשלטון המקומי, לפיקוד העורף, למשרד הרווחה או למשרד לשוויון חברתי לפנות לאותן עמותות השונות בבקשה לסיוע ועזרה בימי משבר הקורונה.

"רשויות מקומיות שהוציאו עובדים שמטפלים בבני נוער בסיכון לחל"תים, מעבירים לנו רשימות של בני נוער ומבקשים מאיתנו לאתר אותם ולתת סיוע מפני שהם לא נמצאים בשטח", מספרת דור-קרבל. "אז מצד אחד לא נותנים לנו תמיכה או קרן סיוע לעמותות, ומצד שני הארגונים החברתיים מחזיקים את כל מה שקורה ברחוב. הרי גם המסגרות הקהילתיות נסגרו. הכול הולך מהכיס שלנו שנשחק והולך".

לשלוש בחירות היו תקציבים

נשחק היא מילה עדינה. כבר בינואר, עוד לפני שקורונה הפכה שם שגור ומטיל אימה על כל בית מבודד בישראל ובעולם המערבי, פנה ארגון הגג של המגזר השלישי אל משרד האוצר על שזה ישחרר לעמותות את הכספים עליה התחייבה המדינה לשנת 2019. לא פחות מ-450 מיליון שקל התחייבויות של ממשלת ישראל, שעדיין לא שולמו בגלל צוואר הבקבוק התקציבי שנוצר במשרדים השונים בשל ממשלת המעבר ושני סבבי הבחירות שגזרה 2019, בואנו לסבב השלישי במארס החולף. לבחירות נמצאו תקציבים, ודאי תהיתם.

"המדינה התרגלה שיש מי שיסתום את החורים בשטח", אומרת מיכל כהן, מנכ"לית הקרן הפילנתרופית רש"י. "יש תפיסה שהחברה האזרחית היא Nice to have - והיא האחרונה בהישרדות. זאת העת של כולנו לא לבקש חסד אלא לדרוש את ההתייחסות למגזר ולנקוט בצעדים יותר נוקשים מהנחמדות הרגילה שאנחנו מתאפיינים בה. אני לא חושבת שחסר כסף במדינת ישראל, החברה האזרחית היא לא הגלגל החמישי".

ביום ראשון השבוע התקיים כנס חירום וירטואלי ב"זום", שארגן מנהיגות אזרחית, ועם 450 משתתפים. "הגענו למצב חירום", אומרת ליאור פינקל-פרל, מנכ"לית מנהיגות אזרחית. "כשהעמותות יקרסו, מאות אלפי נזקקים, קשישים, נוער בסיכון, עולים ונכים יפגעו פגיעה ישירה, ולא יישאר מי שישקם אותם. המגזר השלישי צריך קרן סיוע מיידית של 1% מסך התוכנית הכלכלית שייתן אוויר לנשימה. הדרישה שלנו היא שמתוך התכנית הכלכלית המתהווה יש להקצות קרן סיוע - ולא קרן הלוואות - של מיליארד שקלים שתעזור לעמותות להחזיק את הראש מעל המים".

באוצר חשבו על מספר אחר, קטן בהרבה: 200 מיליון שקלים.  "טרם נחשפנו למלוא פרטי התכנית הכלכלית", פינקל-פרל מתייחסת. "מהמידע שיש בידינו היא נותנת מענה ראשוני בלבד".

עד כמה המצב קשה?

"בישראל יש 13 אלף עמותות פעילות. מתוכן ל-3,500 יש התקשרויות או תמיכות ישירות מההמשלה בהיקף של כ-20 מיליארד שקלים בשנה (17 מיליארד שקלים בהתקשרויות והשאר בתמיכות). לפי הידוע לנו יש מאות התקשרויות שהופסקו או שצומצמו בשבועות האחרונים, בשיעור כולל של שני מיליארד שקלים".

"אגף התקציבים באוצר גיבש תוכנית כלכלית (לחילוץ המשק ממשבר הקורונה), אבל הוא מדבר עלינו בלעדינו. לא הייתה כל התייעצות עם ארגוני מגזר שלישי. משבר הקורונה פוגש את העמותות כשהן חבוטות על רקע משבר תקציבי מתמשך. משרדי ממשלה מקפיאים התקשרויות ומצפים שעמותות ימשיכו לפעול כרגיל".

ד"ר חגי כץ, אונ' בן גוריון: "למדינת ישראל יש שיטה – היא מפריטה שירות ואז היא שוחקת את התשלום לארגונים שמספקים את השירות, ומצפה מהם להשלים את מה שהיא לא נותנת ממקורות פרטיים. בשלב שבו יש הישג כלשהו של הארגונים למימון פרטי, המדינה נוטשת"

נשמע שאת חוששת.

"הארגונים הם הדופק של השטח, ועובדים עם האוכלוסיות הכי נזקקות של ישראל. הפניות לא מפסיקות להגיע אבל תקציבים ממשלתיים שמפסיקים מעכשיו לעכשיו ותרומות שמוסתות לבתי חולים ולמקומות אחרים, ופעילות שהייתה מניבת הכנסה לארגונים - הופסקה. המגזר השלישי מעסיק 14% מהשכירים בישראל, ועוד חצי מיליון מתנדבים בשגרה – אם המצב יימשך האחריות תחזור למשרדי הממשלה.

"מדובר באסון לאומי שמגיע לפתחנו וקודקודי האוצר צריכים להתעשת, אחרת המגזר השלישי יקרוס. מגיעות אלי אלפי פניות, הארגונים שמחלקים סלי מזון אומרים שהדרישה גדולה והם לא בטוחים שיצליחו לעמוד בעומס. התשתית החברתית הזאת שבמשך שנים בנינו תקרוס ויהיה מאוד קשה עד בלתי אפשרי לשקם אותה".

התרומות נעצרו, הנזקקים לא

אחד הארגונים שגם בימים שבשגרה עובד מסביב משעות, אז על אחת כמה וכמה בימים אלה שהוא ניצב בחזית משבר הקורנה, הוא ארגון איחוד והצלה. בין היתר מפעיל הארגון קו חירום לסיוע הומינטרי (1221) בשיתוף החברה למתנ"סים וארגון לב אחד, הכולל מערך פעילות של 30 אלף מתנדבים המטפל מדי יום באלפי פניות. "הפניות אלינו מגוונות", מספר המנכ"ל אלי פולק, "מקניית של מצרכים למי שלא יכול ועד לעזרה לקשיש שהדוד מים שלו לא עובד או שמנורה שנשרפה בחדר אמבטיה. יש אפילו מי שזקוקים לסיוע בפינוי שקית אשפה".

את אלה מבצע הארגון לצד הפעילות השוטפת: "לא הוצאנו אף עובד לחל"ת ולהפך – קיבלנו עוד 50 עובדים נוספים בשכר ופתחנו עוד חמישה מוקדים משניים", כך פולק. על פי נתוני הארגון השבוע טופלו 5,749 פניות לקו הסיוע ביום אחד. מהם 992 פניות לסיוע הומינטרי כללי, 942 פניות לסיוע בהבאת תרופות ומזון, 2,352 פניות לסיוע בקניית תרופות ומזון, 45 פניות לטיפול אישי, 73 שיחות חוסן להפגת בדידות, 8 פניות לטיול עם בעלי חיים ו-1,337 פניות לבקשת תרומות למזון.

ליאור פינקל-פרל, מנכ"לית מנהיגות אזרחית: "המגזר השלישי מעסיק 14% מהשכירים בישראל, ועוד חצי מיליון מתנדבים בשגרה – אם המצב יימשך האחריות תחזור למשרדי הממשלה. מדובר באסון לאומי שמגיע לפתחנו וקודקודי האוצר צריכים להתעשת, אחרת המגזר השלישי יקרוס"

כמו ענבל דור מעלם, גם פולק מספר שהוא מקבל פניות לסיוע מהשלטון המקומי, מפיקוד העורף ומשרד הרווחה. "אני לא אומר לא לשלטון המקומי שפונה אלינו, אבל זה קצת אבסורד", הוא אומר. "אנחנו לא מבקשים כסף אלא סיוע במוצרים כמו ציוד מיגון למתנדבים – זוהי הוצאה יקרה מאוד ולא קיבלנו שקל או אפילו ערכת מיגון אחת מהמדינה, ואנחנו חייבים למגן מתנדבים שנכנסים לבתי הקשישים. אנחנו עושים מכל הלב ולצערנו לא קיבלנו עד עכשיו שום עזרה ממשלתית".

ומה לגבי תרומות?

"גם בעולם וגם בארץ התרומות הולכות ופוחתות - כולם שומרים את הכסף מהלא נודע. נוסיף לכך שנשיא איחוד והצלה, אלי ביר, שהוא האיש שמגייס את התרומות בעולם, חלה לצערנו בקורונה ושוכב בבית חולים במיאמי מורדם ומונשם במצב לא טוב. ההכנסות פחתו בעוד שההוצאות גדלות".

גם בבית התמחוי שמפעילה עמותת לשובע בדרום תל אביב, מלמדים על גידול בהוצאות בשבועות האחרונים, לאחר ש-500 נזקקים נוספו למעגל ההזנה השוטף. "מגיעים אלינו אנשים שלא הגיעו בעבר", מספר גיל-עד חריש מייסד ומנכ"ל העמותה. "למשל, מובטלים ודרי רחוב שקודם למשבר היו ישנים ליד מסעדות ומקבלים מהן עודפים, אבל היום המסעדות סגורות. הרבה מבקשי מקלט שגרים בדרום תל אביב פוטרו ואין להם קצבת אבטלה וגם הם פונים אלינו".

איך אתם שורדים?

"פרט להזנה, סגרנו פעילויות רבות והוצאנו עובדים לחל"ת, מצבנו יציב נכון להיום. דאגנו לעצמנו מראש ליום סגריר ובינתיים אנחנו ממשיכים בפעילות".

המדינה נמצאת בהכחשה

מי שאינו מופתע מהמצב הקשה אליו נקלע המגזר השלישי בימים אלה הוא ד"ר חגי כץ מהפקולטה לניהול באוניברסיטת בן גוריון בנגב, שחוקר את המגזר השלישי בעשורים האחרונים. למעשה, גם אחרי המשבר הכלכלי של 2008 וגם אחרי מלחמת לבנון השנייה נחבט המגזר השלישי. באופן אבסורדי מי שאמורים לתפקד בעצימות גבוהה בזמן משבר מתקשים לשרוד אותו, כדפוס חוזר.

בימים אלו עוסק כץ במחקר משותף עם עו"ד גליה מהמכון לפילנתרופיה ומשפט באוניברסיטת תל אביב, על-אודות מצבן של העמותות בימי הקורונה, אותו הם מתכננים להמשיך עד יוני הקרוב. כץ כבר יודע לדווח על ירידה בשיעורי התרומות וההתנדבות, אם כי הוא אומר שבשבוע האחרון ישנה התאוששות קלה והתייצבות בהכנסות מתרומות וכן בשיעורי המתנדבים.

אלי פולק, מנכ"ל איחוד והצלה: "אני לא אומר לא לשלטון המקומי שפונה אלינו, אבל זה קצת אבסורד. אנחנו לא מבקשים כסף אלא סיוע במוצרים כמו ציוד מיגון למתנדבים – זוהי הוצאה יקרה מאוד ולא קיבלנו שקל או אפילו ערכת מיגון אחת מהמדינה"

על פי מחקרו, שיעור האנשים שתרמו בשבוע שבין 12-18 במארס עמד על 42% לעומת 54% בממוצע שבועי ב־2019.

"המדינה צריכה להבין שלארגונים אין את היכולות הכספית, הארגונית, הניהולית או האדמניסטרטיבית לטפל בהיקפים של צרכים שעולים במשבר הנוכחי", כך כץ. "במקרה שמדינה קורסת ומפסיקה לספק שירותים, ואנחנו מתחילים לראות עדויות לכך, וראינו עדויות לכך גם במלחמת לבנון השנייה, הארגונים יכולים מקסימום לגעת בקצה הקרחון, גם אם הם עושים מאמצים על-אנושיים. אנשים ממשיכים לעבוד בלי שכר, אבל המגזר השלישי, צריך לזכור, קטן מבחינת תקציבים וכוח אדם לעומת המדינה".

הם יוכלו לעמוד בזה?

"המדינה לא תפקדה מבחינת העברת החובות שלה לארגונים הללו במשך תקופה ארוכה והנה בתקופת משבר יש הגדלה אינטנסיבית של הצרכים בבת אחת. אין סיכוי שהארגונים יספקו מענה לכולם, המדינה נמצאת בהכחשה לזה".

כץ מצביע על תופעת ההפרטה הזוחלת שמאפיינת לדבריו את המגזר השלישי בישראל: "למדינת ישראל יש שיטה – היא מפריטה שירות ואז היא שוחקת את התשלום לארגונים שמספקים את השירות, ומצפה מהם להשלים את מה שהיא לא נותנת ממקורות פרטיים. בשלב שבו יש הישג כלשהו של הארגונים למימון פרטי, המדינה נוטשת. ככה המדינה עושה הפרטה הדרגתית וזוחלת".

אתה צופה פגיעה בחוסן החברתי של ישראל?

"זאת שאלה של אידיאולוגיה. האידיאולוגיה שלי היא כמובן שצריך להחזיר לתוקפה, תוך הסדרים יצירתיים, את מדינת הרווחה להיקף בריא, אבל יש אנשים שאומרים שמדינת הרווחה זה דבר שפג תוקפו וצריך לתת לכוחות השוק לפעול. העניין שגם אצלם צריכה להיות הבנה שכל עוד המצב תקין והכלכלה עובדת כסדרה אפשר לחיות עם המצב הזה, אבל הוא לא מתאים בזמן משבר רפואי חברתי או כלכלי".

‍גם המגזר השלישי צריך להפיק לקחים.

"בוודאי. מי שיש לו רזרבות של שומן יצוף כשהמים סוערים, אבל לא לכולם יש רזרבות ובוודאי לא כשחלקם לא מקבלים תקציב מהמדינה. מה גם שהמדינה לא אוהבת שארגוני מגזר שלישי צוברים עודפים. מס הכנסה מצפה שארגונים ינצלו את הכסף שקיבלו כל שנה ולא יעבירו כסף משנה לשנה, ורשות המסים מפעילה סנקציות על כך. זה משהו שצריך לשנות.

"זה קורה במגזר השלישי כי יש למדינה יש תפיסה של חשדנות שארגונים שלא מוציאים את כל הכסף אולי פועלים בסוג של הלבנת הון או שהם מחלקים כספים לא בצורה שקופה. אם קיבלת תרומות - המדינה רוצה שתממש עכשיו. אלא שבמגזר השלישי מי שלא מתנהלים כשורה עם כספים הם מיעוט מבוטל, ובסופו של דבר אם לעמותה יש פרוסת לחם אחת היא תאכל אותה ולא תשמור אותה למחר, רבע מהעמותות כבר סגרו את הדלתות וזאת רק ההתחלה, מה יקרה אם המצב הזה ימשך עוד חודשיים-שלושה?".

הכתבה מתפרסמת בשיתוף פעולה עם אתר המקום הכי חם בגיהנום