א

ין דבר שמסב גאווה גדולה יותר לשלום אזולאי מאות המתנדב שקיבל ב–1986 מנשיא המדינה חיים הרצוג. אזולאי, חיפאי בן 72, עדיין נושא את התעודה מקופלת בכיסו, ומציג אותה בגאווה: "הקדיש את ימיו ולילותיו למען הטבת גורלו של הזולת". אלא שב–16 השנים האחרונות אזולאי מסתובב עם אות קיין של עבריין שהורשע בעושק קשישה ערירית. בשנת 2011 הוא ריצה את עבודות השירות שהוטלו עליו וחזר לחייו, אבל שום דבר כבר לא היה אותו דבר. הבושה הפכה לבת לוויה קרובה, ואזולאי מיעט לצאת מביתו, והשתדל להימנע מאירועים חברתיים ומשפחתיים.

במשך כל השנים אזולאי חזר ואמר לכל מי שרצה לשמוע שהוא נפל קורבן לנוכלים שהשתמשו בו כדי לעקוץ את הקשישה – אבל רק לפני כשנתיים זעקת החפות שלו סוף סוף הדהדה. בסניגוריה הציבורית החליטו לסייע לאזולאי להילחם על חפותו ולהגיש בקשה למשפט חוזר. "אני רוצה שכולם ידעו – ובמיוחד בני המשפחה שלי – שסתם הרשיעו אותי", הוא אומר שוב.

"לדעתנו המקרה של אזולאי הוא מקרה של הרשעת שווא, שמדגים איך מערכת המשפט יכולה לדרוס אדם. אמנם הוא לא הואשם ברצח, אבל זה כל עולמו ואנחנו מסייעים לכל אדם, בעבירה קטנה כגדולה", אומרת ל"שומרים" ראש המחלקה למשפט חוזר בסניגוריה הארצית, נועה מישור. בשבוע שעבר, לאחר כשנתיים של המתנה דחה שופט בית המשפט העליון חנן מלצר את הבקשה לקיום משפט חוזר בטענה כי הראיות שהוצגו כחדשות אינן מהוות עילה מספקת בעניין. באותו היום בדיוק קיבל השופט מלצר בקשה אחרת למשפט חוזר. ליאור מירז שהורשע ב 2015 בקבלת שוחד וטען מאז לעיוות דין במשפטו, הצליח לשכנע את בית המשפט העליון לקבל את ההחלטה יוצאת הדופן. כמה יוצאת דופן? זוהי בסך הכל הבקשה ה –33 למשפט חוזר שהתקבלה בישראל – מאז קום המדינה. קראתם נכון.

דרמות בית משפט שבהן נחרץ גורלו של אדם הן ז'אנר קולנועי מוכר. בשנים האחרונות בולטים במיוחד סיפוריהם של נאשמים שהצליחו לשכנע את המערכת לערוך להם משפט חוזר. בנטפליקס עלתה השנה סדרת דוקו המתעדת את פעילותו של פרויקט החפות האמריקאי, שהחל באמצע שנות ה–90 והביא לשחרורם של אלפי בני אדם. לעיסוק הפופולרי במשפטים חוזרים אחראים גם מספר הולך וגדל של ידוענים שמאמצים אסירים ומתגייסים להילחם על חפותם. בולטת מעל כולם קים קרדשיאן שמובילה את טרנד סיפורי החפות. בשנתיים האחרונות היא הצליחה להביא לשחרורה של אישה שנשפטה על עבירות סמים, ולמנוע את הוצאתו להורג של אדם שהורשע באונס ורצח צעירה, וזכה למשפט חוזר.

בניגוד לאמריקה, בישראל משפט חוזר הוא אירוע נדיר ביותר. ב–72 שנות קיומה של מדינת ישראל הוגשו רק 700 בקשות למשפט חוזר, מתוכן אישר בית המשפט העליון 33 בקשות. 27 מהתיקים האלה הסתיימו בזיכוי של המורשע – לעתים גם מבלי שבפועל התקיים משפט חוזר. הפרקליטות פשוט חזרה מכתב האישום והמורשע שוחרר. כך היה במקרה של עמוס ברנס שהורשע בשנת 1976 ברצח החיילת רחל הלר, ונשפט למאסר עולם. ברנס ניהל מאבק עיקש וסבוך, עד שבקשתו השלישית למשפט חוזר התקבלה. אולם לבסוף המדינה חזרה בה מכוונתה לנהל נגדו את ההליך והוא זוכה. בזיכרון הישראלי נצרב עמוק גם מאבקם של חמשת המורשעים ברצח הנער דני כץ, שזכו לבסוף במשפט חוזר, שבו הורשעו שוב.

אבל האמת היא שבישראל רוב הנאשמים שזכו למשפט חוזר לא ישבו שנים ארוכות בכלא או הורשעו בעבירות חמורות. להפך, מרביתם הואשמו בעבירות קלות יחסית, למשל בתחומי תכנון ובנייה ותעבורה. אסמייה אבו כדיר, אוסמה גית, כאלד חמאדה, דוד כהן, יצחק בקרינג, שלמה שגב, נורדין נור שראיעה, טלילה קסיבק – כולם אלמונים שרדפו במשך שנים אחרי הצדק עד שהצליחו להשיג אותו.

מסע ארוך אל החפות

בחזרה לשלום אזולאי, עמו פתחנו את הכתבה. סיפורו העגום של סוחר הירקות מחיפה התחיל ב–2004. אזולאי פגש חבר מהשוק, בשם יוסי סלומון שהציע לו להצטרף אליו לביקור בבית אבות שבו מתגוררת קשישה ערירית בשם אילונה פריד. אזולאי, שאהב להעניק לאנשים שפגש ברכות, הסכים בשמחה להצטרף אל חברו ולבוא לברך קשישה חולה. בדרך לבית האבות הם אספו חבר נוסף של סלומון בשם אריה וינטראוב.

הביקור ששינה את חייו של אזולאי נמשך כמה דקות. אזולאי בירך את הקשישה, וינטראוב החליף עמה כמה מילים והשלושה הלכו לדרכם. למחרת פריד נפטרה. זמן קצר לאחר מותה הגיש סלומון בקשה לקיום צו ירושה בעל פה, וטען שהוא היורש ה יחיד של הקשישה – שרכושה כלל דירה וכמה מאות אלפי שקלים. הוא צירף תצהיר שעליו חתומים וינטראוב ואזולאי שהעידו ששמעו את בקשתה של פריד להוריש את רכושה לסלומון. אולם זמן קצר לאחר מכן, הופיעה קרובת משפחה שדרשה לקבל את הירושה. בחקירת משטרה שנפתחה התברר שהתצהיר שהגיש סלומון מזויף. נגד סלומון וינטראוב ואזולאי הוגשו כתבי אישום באשמת קשירת קשר לביצוע פשע, ניסיון לקבלת דבר במרמה, עדות שקר ושיבוש הליכי משפט.

עו"ד הורוויץ, הסניגוריה הציבורית: "הפרקליטות לא יוצאת מגדרה לעזור לנו. הם בניגוד עניינים. זה לא זדון מכוון אבל הם ניהלו את התיק ואנשיהם נלחמו על הרשעה אז ברור שכשמוגשת בקשה למשפט חוזר, אין להם יכולת לבחון דברים בנפש חפצה וללא משוא פנים"

סולומון הורשע ונידון למאסר של 24 חודשים וקנס של 10,000 שקל. אזולאי הורשע על פי הודאתו ונידון ל–6 חודשי עבודות שירות ומאסר על תנאי ל–6 חודשים. הוא טען מהרגע הראשון כי לא שמע את הקשישה אומרת שהיא מורישה את רכושה לסלומון, אבל בבית המשפט הוצגו שני תצהירים, לכאורה בחתימתו, שבהם הצהיר כי שמע את הבקשה מפי הקשישה. אזולאי פנה למשטרה וביקש ממנה לחקור את זיוף התצהיר – אך נדחה. בבית המשפט הוא טען שנפל קורבן לעלילה, אך סניגורו דחק בו לחתום על הסדר טיעון. הפרוטוקול חושף את מהלך הדיון האבסורדי, כשהסניגור טוען בשם אזולאי כי חתימתו זויפה, ומיד מבקש להתקדם ולהגיע לסיכום על הסדר טיעון – כלומר הרשעה בהסכמה של הלקוח שלו. "עורך הדין לא התייעץ איתי", שחזר אזולאי, "הוא אמר לי בכניסה לדיון שהוא סגר לי חצי שנה עבודות שירות. חשבתי שהוא צוחק. ואז נכנסנו לאולם, והוא חזר על זה. התחלתי לצעוק, אבל הוא אמר לי 'אם לא תשתוק אתה תגמור בבית סוהר, כמו הנשיא קצב'".

עו"ד מישור המייצגת כיום את אזולאי מתקשה לשמור על איפוק כשהיא מדברת על הייצוג המשפטי שקיבל אזולאי. "הסניגור ידע שהלקוח שלו טוען שהראיה המרכזית נגדו מזויפת, ובכל זאת לחץ עליו להגיע להסדר טיעון. גם בהמשך כשאזולאי מתעקש להשיג משפט חוזר – עורך הדין התנהג בצורה מחפירה".

אזולאי הורשע בבית המשפט ונשלח לעבודות שירות. ממורמר ופגוע הוא התעקש לערער ופנה ללא ייצוג עורך דין לבית המשפט המחוזי בחיפה. הוא לא הצליח לשכנע את בית המשפט ונשלח לעבודות השירות בבית החולים רמב"ם. הוא מספר שעבודות השירות מילאו אותו שמחה, אבל תחושת חוסר הצדק המשיכה לנקר בו. לאחר שהשלים את עבודות השירות, פנה אזולאי, שוב לבדו, לבית המשפט בבקשה למשפט חוזר, אך נדחה. רק כשהגיע למחלקה למשפטים חוזרים בסניגוריה הציבורית הוא מצא אוזן קשבת לטענותיו. "בדקנו את כתב היד שלו והשווינו לתצהיר, ביקשנו חוות דעת פסיכולוגית, ובחנו את העדות של סלומון – השתכנענו שנעשה פה עוול ושאזולאי לא היה חלק מהאירוע שיוחס לו", אומרת עו"ד מישור. אלא שהשכנוע של הסניגוריה לא הגיע גם לבית המשפט העליון, שדחה כאמור בשבוע שעבר את בקשתו של אזולאי והותיר את ההרשעה על כנה. הוא עצמו התקשה להבין שכן לאחרונה אושפז בשל מחלה.

1 מתוך 30

מדי שנה מגישה הפרקליטות יותר מ–4,000 כתבי אישום בעבירות פליליות. 90% מכתבי האישום האלה יסתיימו בהרשעה מלאה או חלקית, האם מישהו באמת מאמין שמערכת המשפט חפה מטעויות?

המשפטן פרופ' בועז סנג'רו העריך בספרו "הרשעת חפים מפשע בישראל ובעולם" (הוצאת רסלינג) כי כ–5% מהאסירים הכלואים בישראל חפים מפשע, כלומר מתוך כ–20 אלף אסירים, כאלף יושבים בכלא על עבירה שלא ביצעו. יש משפטנים שחולקים על ההערכה הזאת, אבל גם אם היא מוגזמת – לא יהיה מופרז לקבוע כי הסיכויים של מורשעים להשיג משפט חוזר בישראל קלושים.

עו"ד מישור, הסניגוריה הציבורית: "לעיתים עובר זמן רב בהמתנה לתשובות מהפרקליטות או לחיפוש אחרי ראיות כדי שנוכל לבדוק אותן, ופעמים רבות מתברר שכבר אין מה לבדוק"

אל הסניגוריה הציבורית מגיעות כ–30 פניות בשנה. מתוכן מוגשת לבית המשפט לכל היותר בקשה אחת שלרוב אינה מתקבלת. חלק מהבקשות למשפטים חוזרים מגיעות לעורכי דין פרטיים, כמו עו"ד ירום הלוי שהגיש בשנה החולפת בקשה כזאת בשם רומן זדורוב רוצחה של הילדה תאיר ראדה, לאחר שהשיג חוות דעת חדשה בנוגע לאחת הראיות.

"הסיכוי למשפט חוזר שואף לאפס. ניתן לספור על אצבעות הידיים את מספר המשפטים החוזרים במדינת ישראל", אמר פרופ' אביעד הכהן, נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט לאחר שהגיש הלוי את בקשתו של זדורוב למשפט חוזר.

עו"ד ג'ואי אש, שעד לאחרונה ניהל את המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה והיה אחראי על חוות דעת בנוגע למשפטים חוזרים בפרקליטות מבקש להצביע על המורכבות. "כשאדם זועק לחפותו אי אפשר לנעול לו את הדלת, כי ייתכן שבית המשפט והפרקליטות טעו, אבל צריך להיות מחסום כלשהו לקיומם של המשפטים החוזרים. המערכת לא תוכל לתפקד אם היא תוצף בבקשות למשפטים חוזרים. בכל זאת יש את עיקרון סופיות הדיון. אז יש איזון שבו מצד אחד לא נועלים דלת ומצד שני צריך להביא ראיה או טיעון חזקים שיהיו שוברי שוויון".

הפיתוי להודות

הקושי להשיג משפט חוזר בישראל נובע מההליך המשפטי עצמו, שמציב את החשוד בפני מערכת של תמריצים ופיתויים שנועדו לגרום לו להודות במעשה. "כבר בשלב החקירה החוקר אומר לחשוד 'תשתף איתי פעולה ואני אעזור לך'", מסבירה ד"ר ענת הורוויץ המשנה לסניגור הארצי הראשי. "כשחשוד נעצר, הוא נמצא בלחץ גדול להיחלץ משם, וגם החוקר מעוניין לסיים עם התיק כמה שיותר מהר. גם בבית המשפט המערכת דוחפת את העומד לדין להודות כדי לקצר את ההליך המשפטי, ואולי גם לקבל עונש קל יותר. כשאדם מבקש לערער על העונש שקיבל מציעים לו לוותר על הערעור".

מצבו של אדם המבקש להילחם על חפותו, מחמיר עוד יותר כשהוא נשלח לכלא. את הבקשה למשפט חוזר מגיש אדם אחרי שהורשע, לא פעם כשהוא כבר מרצה את עונשו. אבל אסיר שמתעקש שהוא לא עשה כלום, מסרב לבקש סליחה ולהשתקם – לא יהיה זכאי לפנות לוועדת השחרורים כדי לקבל שחרור מוקדם. השחרור המוקדם מגיע כפרס על השתקמות והתנהגות טובה, ואם אסיר ממשיך לטעון שהוא חף מפשע – הוא למעשה לא לוקח אחריות על המעשה שבגינו נכנס לכלא. "זה נכון במיוחד לגבי אנשים שהורשעו בעבירות מין. המערכת מעדיפה לעודד חשודים להודות, להיענש ולהמשיך הלאה בחייהם אחרי שריצו את עונשם, במקום להטות אוזן לאנשים שטוענים שהם חפים מפשע, כדי לא להעמיס על מערכת החקירה, המשפט והכליאה" אומרת מישר.

אבל אם שואלים את אנשי הפרקליטות הם משוכנעים שכך זה צריך להיות. "בית המשפט חייב לתמרץ הודאה", אומר עו"ד אש. "נכון שיש בכך סיכון אבל נעשה הכל כדי לנטרל את הסיכון. השופטים תמיד שואלים את הנאשם אם הוא מבין במה הוא מודה, ומבקשים שיקרא את הסעיפים. צריך להבין שבמרבית המקרים הפרקליטות מגישה כתב אישום כשיש ראיות חזקות, המסננת של הפרקליטות טובה, וכשהולכים לבית המשפט יש ראיות והנאשם מבין את זה. נכון שאפשר לנהל משפט עד הסוף ולבזבז זמן שיפוט, אבל אם הראיות חזקות עדיף להודות ולהסכים על תמורה טובה בעד זה".

איך משיגים משפט חוזר?

הדרך הארוכה אל משפט החוזר מתחילה בבדיקת המקרה על ידי הסניגורים, פרטיים או מהסניגוריה הציבורית, שבודקים אם קיימת עילה מספקת.

פרופ' גזל־אייל: "בארץ אין מנגנון שמטרתו לבדוק את הטעויות שאולי נפלו בניהול משפטים. ישנם מקומות בעולם שבהם במשרד המשפטים או בפרקליטות יש מחלקה שמטרתה לבדוק ולחפש הרשעות שווא. בארצות הברית מחלקות כאלה אחראיות לפתיחתם מחדש של הרבה תיקים שבהם היתה הרשעה"

על פי החוק, כדי לבקש משפט חוזר צריכה להתקיים אחת מארבע העילות: התברר שאדם אחר הורשע בעבירה שבה הורשע המבקש. התגלו ראיות חדשות שלא היו בזמן אמת ויכולות לשנות את הכרעת בית המשפט. נקבע כי אחת הראיות שהוצגה במשפט המקורי היא זיוף או שקר (למשל עדות שקר של עד מרכזי). יש חשש אמיתי לעיוות דין שנגרם בהרשעה המקורית.

עד לפני כ–15 שנים בקשה למשפט חוזר היתה עוברת גם דרך היועץ המשפטי לממשלה, אך כיום היא מוגשת ישירות לבית המשפט העליון. כשמורשע פונה לסניגור בבקשה כזו, הבדיקה הראשונה היא טכנית, אף שהיא יכולה לארוך זמן רב מאוד, ועיקרה הניסיון להבין האם מתקיימת אחת מארבע העילות להגשת הבקשה. כך למשל חודשים ואף שנים ארוכות יכולים לעבור בניסיון של הסניגוריה להביא את אותה ראיה חד משמעית שהמורשע טוען שקיימת, כדי שיהיה ניתן להגיש בקשה לבית המשפט העליון.

"אחת הבעיות היא שהבדיקה בישראל נעשית על ידי 'הצד של המורשע', כלומר הסניגוריה, שאחר כך תגן עליו אף שבהתחלה לפחות זו בדיקה מנהלית לכל דבר. באנגליה לדוגמה, יש מנגנון בלתי תלוי שבודק את התיקים, וממליץ לבית המשפט אם לערוך משפט חוזר, מסביר פרופ' אורן גזל־אייל דיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. גזל־אייל חבר בוועדה ציבורית שמינתה ב–2018 שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, כדי לבחון את הרשעות השווא וניהול המשפטים החוזרים בישראל. בראש הוועדה עומד שופט העליון (בדימוס) יורם דנציגר, וגזל־אייל הוא סגנו. בספטמבר פרסמה הוועדה דו"ח ראשון מבין מארבעה, ובו מפורטות בהרחבה כל הסיבות לעיוותי דין במערכת המשפט, שבסיומם נשלחים לכלא חפים מפשע. בימים אלה יושבת הוועדה על הכנת הדו"ח הציבורי הבא שלה שעניינו מנגנון המשפט החוזר בישראל, ולכן גזל־אייל בוחר את מילותיו בזהירות, ומדגיש כי עדיין לא גיבש את עמדתו בנוגע לטיפול במשפטים חוזרים בישראל. "בארץ אין מנגנון שמטרתו לבדוק את הטעויות שאולי נפלו בניהול משפטים. ישנם מקומות בעולם שבהם במשרד המשפטים או בפרקליטות יש מחלקה שמטרתה לבדוק את הגוף עצמו ולחפש הרשעות שווא. בארצות הברית מחלקות כאלה אחראיות לפתיחתם מחדש של הרבה תיקים שבהם היתה הרשעה", הוא אומר.

עו"ד אש שבעת שהיה בפרקליטות בחן גם בקשות למשפט חוזר, וקבע אם המדינה מקבלת או מתנגדת לבקשה לקיימן – סבור שמוטב שההחלטות האלה יתקבלו במנגנון אובייקטיבי שהוא לא הפרקליטות. "בזמנו הלכתי ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, והצעתי להקים גוף דומה לזה שקיים באנגליה. בפרקליטות אנחנו תמיד משתדלים לקבל החלטה באובייקטיביות אבל לא הייתי מתנגד שההליך יהיה אחר. אני מקבל חלק מהטענות שמעלה הסניגוריה".

אלא שגוף כזה לא הוקם עד כה, ובהעדרו כשמוגשת בקשה למשפט חוזר, היא תוגש מצד הסניגורים ואז תתבקש הפרקליטות לענות ולהגיש את חוות דעתה. בדרך כלל יהיה זה הפרקליט שניהל את התיק שיענה. מטבע הדברים, דווקא לו, לא בוער במיוחד לבדוק אם ההליך המשפטי היה לקוי. בנוסף, את הראיות והחומרים מחזיקה הפרקליטות, ולסניגוריה אין אליהם גישה אלא בהסכמת הפרקליטות או בהוראת בית המשפט. כך קורה שהסניגוריה בעצם תלויה בחסדי הפרקליטות ובית המשפט בשביל לקבל אישור לתהליך של משפט חוזר.

ראיות? לכו תחפשו

שלום עובדיה ישב כמעט 20 שנה על רצח עורך הדין שמואל לוינסון במסגרת שוד שהסתבך בירושלים באמצע שנות ה–90. ביחד איתו היה אדם נוסף, אך עובדיה הוא זה שהורשע ברצח, למרות שלא היתה ראיה פורנזית שקשרה אותו לזירה.

בזירה נמצא כובע גרב ובו שערות שנטען שהן של עובדיה, אך הטענה הופרכה כבר במשפט המקורי בבדיקות מעבדה. עוד התברר שטביעת הנעל שהתגלתה בזירה לא התאימה לנעליו של עובדיה. בזירה נמצאו 13 טביעות אצבע, ואף אחת מהן לא היתה שלו. ובכל זאת עובדיה, שהיה מכור לסמים באותה תקופה, הורשע בעיקר על סמך הודאה שנתן בעת שהיה בקריז. במשך שנים הוא טען שלא רצח את לוינסון, והסניגוריה הציבורית ניסתה לסייע לו להוכיח את חפותו. בשנים אלה הפרקליטות עשתה ככל יכולתה כדי לחבל בניסיון זה.

עו"ד מישור ועו"ד הורוויץ מחפשות את המילים המדויקות כשהן מדברות על הקולגות שלהן: "הפרקליטות לא יוצאת מגדרה לעזור לנו, הם בניגוד עניינים. זה לא זדון מכוון אבל הם ניהלו את התיק ואנשיהם נלחמו על הרשעה אז ברור שכשמוגשת בקשה למשפט חוזר, אין להם יכולת לבחון דברים בנפש חפצה וללא משוא פנים", אומרת הורוויץ.

"אני הייתי בתפקיד כשהבקשה למשפט חוזר של שלום עובדיה הגיעה אליי. אני זוכר שדיברתי עם מי שהיה הפרקליט המקורי של התיק אלי אברבנל, כיום שופט, על כך שהתיק היה במקור תיק קשה. תיקים שמגיעים לבקשה למשפט חוזר הם קשים. הם תיקים קשים בזמן אמת, ובחלוף 20 שנה הם נהפכו לקשים יותר. אני זוכר שאברבנל סיפר לי שבזמן ניהול המשפט המקורי הוא אמר למשטרה – שמרו היטב על המוצגים האלה כי יהיה משפט חוזר. למרות שהוא היה שלם עם המשפט שניהל", אומר עו"ד אש.

עו"ד ג'ואי אש: "כשאדם זועק לחפותו אי אפשר לנעול לו את הדלת כי ייתכן שבית המשפט והפרקליטות טעו, אבל צריך להיות מחסום כלשהו לקיומם של משפטים חוזרים כי המערכת לא תוכל לתפקד אם היא תוצף בבקשות. בכל זאת יש את עיקרון סופיות הדיון"

אלה שלמרות שאברבנל ראה את הנולד, לפני כשנתיים כשהוגשה הבקשה לקיום משפט חוזר התברר כי המשטרה איבדה את המוצג החשוב ביותר בתיק, כובע גרב שבאמצעותו אולי היה ניתן לטעון טענות חדשות. בקשתו של עובדיה למשפט חוזר נדחתה.

עיקר המאבק של הסניגוריה בפרקליטות נסוב על קבלת הראיות. פרויקט החפות האמריקאי הצליח להביא לשחרורם של מאות רבות של אסירים הודות לבחינה חוזרת של בדיקות דנ"א. אלא שבישראל שמירת ראיות ומוצגים נעשית בצורה לקויה כמו שמדגים המקרה של עובדיה. "לעיתים עובר זמן רב בהמתנה לתשובות מהפרקליטות או לחיפוש אחרי ראיות כדי שנוכל לבדוק אותן, ופעמים רבות מתברר שכבר אין מה לבדוק" אומרת עו"ד מישור.

כך היה למשל במקרה של סולימאן אל עובייד שהורשע ברצח הנערה חנית קיקוס ושוחרר לאחרונה. עובייד ריצה 27 שנות מאסר לא מעט סניגורים שפגשו בו במהלך השנים משוכנעים כי לשווא. גם למשפחתה של הנערה היו ספיקות ביחס להרשעה. ב–2010 נעשה הליך לבדיקת משפט חוזר בעניינו ובמסגרתו פנתה הסניגוריה לקבל בדלי סיגריות שנמצאו באזור בו נמצאה גופת הנערה. התשובה שהתקבלה – הראיות הושמדו. רבות נכתב בעניין אך השורה התחתונה עדיין נכונה: בישראל אין חוק המגדיר שמירת ראיות ומוצגים, למרות דו"חות מבקר מדינה שכבר ביקרו את הטיפול הלקוי בראיות. ב–2015 נכתבה הצעת חוק בעניין שלא קודמה.

כשהתחום פרוץ ולא מוסדר "ישנם מקרים שבהם בסוף משפט מבקש הפרקליט מהשופטים להשמיד את הראיות והבקשה מתקבלת", אומרת מישור ומסבירה שבכך נחתמת האפשרות לחזור למשפט שנים אחר כך ולערוך לו בדיקה חוזרת. אלא שעו"ד אש מבקש להבהיר: "בעבר זה אמנם היה נכון, אבל היום ישנן נורמות אחרות ולא משמידים בקלות ראיות". עם זאת הוא מוסיף כי התנאים במחסני שמירת המוצגים של המשטרה "לא טובים".

עו"ד אש דוחה את הטענות כי הפרקליטות מערימה קשיים מכוונים. "לרוב שוררים יחסים טובים בין הפרקליטות לסניגוריה. אבל צריך להביא בחשבון שהמשאבים של הפרקליטות מוגבלים. כשאני מקבל בקשה למשפט חוזר ואני קורא את ההכרעה ופסק הדין ואני רואה שזה תיק עם ראיות חזקות, ואז מצפים מאתנו 'להעביר את חומרי החקירה' – המשמעות של זה היא לחפש בתחנת חדרה ובתחנת חוף בחיפה ובכל מקום שבו יש מידע שקשור לתיק ולהביא את כל המוצגים והראיות, חלקן במבחנות. בשלב הזה אני מכיר את התיק טוב יותר מהסניגוריה ויודע שזה תיק סגור מכל הכיוונים. אני אוסף את החומר, אבל אין לי משאבים בלתי מוגבלים, וזה לוקח חודשים ארוכים. לכן רעיון של גוף נייטרלי שיעשה את זה קסם לי".

עבירה קלה – קלה גם לזיכוי?

עיון ברשימה הקצרה של המורשעים שבית המשפט קיבל את בקשתם למשפט חוזר מעלה כי מרבית המקרים הם של עבירות מהרף הלא־חמור, רבות מהן עבירות תנועה. "מרבית הבקשות למשפט חוזר בעבירות חמרות – נדחו", אומרת עו"ד הורוויץ. "יותר קל לבית המשפט לשחרר בחזרה לרחוב אדם רמאי מאשר לשחרר רוצח".

חלק מהבקשות למשפטים חוזרים מגיעות לעורכי דין פרטיים, כמו עו"ד ירום הלוי שהגיש בשנה החולפת בקשה כזאת בשם רומן זדורוב רוצחה של הנערה תאיר ראדה (בתמונה), לאחר שהשיג חוות דעת חדשה בנוגע לאחת הראיות

עו"ד אש מהפרקליטות מסכים ש"כשהעבירה קלה לפעמים הרבה יותר קל להופיע אחרי כמה זמן ולחזור ולטעון שלא היו דברים מעולם. אני זוכר מקרה של עבירת תנועה ובסופו של דבר הבן אדם הוכיח שהוא לא היה בארץ ואמרנו שאין מה להתווכח והסכמנו". אומר עו"ד אש, אף שבמרבית המקרים בדיקה מעלה כי הפרקליטות קודם כל מתנגדת לבקשה למשפט חוזר ורק אחר כך עשויה לחזור בה.

פרופ' גזל־אייל חושב אחרת: "בעבר טען פרופ' סמואל גרוס מאוניברסיטת מישיגן שהוא מעריך שיש יותר הרשעות שווא בתיקים של העבירות הקטנות, אבל היום הוא תיקן את עצמו וטוען שבעבירות הגדולות זה אפילו קורה יותר. ישנן הרשעות שווא רבות גם במקרי רצח ואונס". במילים אחרות חפים מפשע יושבים בכלא בשל עבירות קלות וחמורות אבל העובדות הן שזיכויים ניתנים במקרים קלים יותר.

‍

האם המערכת תתקן את עצמה

כשהתברר שרק מעט בקשות הצליחו להגיע למשפט חוזר, הוקמה באמצע שנות ה 90 ועדה בראשות השופט אליעזר גולדברג לנושא. הוועדה יצרה את מה שמכונה "תיקון 31" לחוק שהרחיב את העילות לקיום משפט חוזר. אולם הציפייה שמספר התיקים שיזכו למשפט חוזר יגדל – נכזבה. בין אם בגלל מבנה ההליך שבו הסניגוריה פונה בתחנונים לסיועה של הפרקליטות, בין אם משום שהמערכת כולה מתמרצת אדם להודות, ובין אם בשל העובדה שאין שמירת ראיות מסודרת שמאפשר לחזור אחורה בזמן ולבדוק בכלים של היום שערות, זרע, טביעות אצבעות או כל דבר שיאפשר ללמוד מחדש על זירת פשע ישנה.

מתוך ההבנה כי משהו משובש בתפקוד המערכת, הוקמה הוועדה בראשות השופט דנציגר, שדנה בימים אלה בניסיון לייצר שינוי ואולי לתת יותר תוקף למוסד המשפט החוזר. בחודשים הקרובים היא תפרסם את מסקנותיה.

בפרקליטות מבקשים להזכיר שלא פעם הם אלה שיוזמים מהלך לזיכוי או בחינה מחדש בתיקים. "אני זוכר היטב את שיחת הטלפון שקיבלתי מפרקליטת מחוז מרכז שסיפרה לי על חומר חקירה שהתגלה בתיק שהם מטפלים בו שקשור לתיק אחר שבו הורשע אדם ברצח והוא יושב כבר 13 שנה. זה היה חומר חקירה שלא היה ידוע בזמן ניהול המשפט. יידענו את עורך דינו של אותו אסיר, ויקטור גואטה, והם הגישו בקשה למשפט חוזר. אנחנו עדיין משוכנעים באשמתו של הנאשם אבל המשפט יתנהל הפעם כשכל המוצגים קיימים", אומר עו"ד אש.