ב-9 באוקטובר 2023, כיומיים אל תוך המתקפה של חמאס בישראל, הכריז שר הביטחון דאז יואב גלנט על מצור מוחלט בעזה: "אין חשמל, אין מזון, אין מים, אין דלק" - איום שהחזיק כשלושה שבועות בלבד. ב-2 למארס 2025, כשנה וחצי מפרוץ המלחמה, ואחרי זרימה כמעט בלתי פוסקת של סיוע הומניטרי לרצועה, הורה ראש הממשלה נתניהו על עצירה מיידית של האספקה לעזה בגלל סירוב חמאס להמשיך במשא ומתן על הארכת שלב א' של הפסקת האש (מתווה ויטקוף).
בטווח הזמן שבין שתי ההכרזות הללו, הרבה השתנה: ישראל נמצאת במקום אסטרטגי אחר, עם הישגים צבאיים, שינוי של מאזן הכוחות במזרח התיכון, וממשל אמריקאי עם ראייה שונה בתכלית מזו של הקודם. אולם השאלה של הסיוע ההומניטרי לעזה כקלף מיקוח הייתה ונותרה דילמה: מצד אחד, "תוכנית האלופים" שמציעה (באופן כללי) שימוש במצור ככלי מלחמה; מהצד השני, החשש לחיי החטופים במצב של הרעת המצב ההומניטרי.
נוכח שני הקצוות האלה נשאלת השאלה עד כמה השכילה ישראל לנהל את הקלף הזה, כחלק מהאסטרטגיה למימוש מטרות המלחמה. במבט על נתוני כניסת הסיוע, כפי שפרסם מתאם הפעולות בשטחים של צה"ל (מתפ"ש, COGAT), לא הצלחנו למצוא מגמות עקביות. ניתוח של השנה וחצי שעברו מאז המלחמה מצביע בעיקר על "תגובתיות" מצד ישראל - ללחץ הבינלאומי, למחאה הפנימית, לתקריות ואסונות, ולבזיזה מצד מחבלי חמאס.
בגרף הבא אפשר לראות את המספרים לאורך התקופה כולה, כאשר במהלך יישום שלב א' בהסכם להחזרת החטופים, הגיעו נתוני כניסת משאיות הסיוע למספרים חסרי תקדים.
מעבר רפיח שימש למעבר סחורות זמן קצר לאחר תחילת הלחימה, אולם התנועה בו ירדה בהדרגה עד להפסקה מוחלטת עם השתלטות צה"ל על הגבול במאי 2024. מאז הסיוע ההומניטרי לעזה עבר בעיקר דרך ישראל - סוגיה שעוררה גם הפרות סדר בתוך ישראל.
האו"ם, על כלל הסוכנויות שלו, מעביר למעלה ממחצית הסיוע לרצועה, בעיקר דרך תוכנית המזון העולמית, WFP. ארגון "המטבח העולמי" היה גם הוא כלי מרכזי בסיוע ההומניטרי, עד לתקרית שבה נהרגו שבעה מעובדיו בשוגג בידי צה"ל.
מצרים היא המדינה עם התרומה הגדולה ביותר לסיוע ההומניטרי לעזה, כאשר קטאר, שבלב הדיון הציבורי בישראל, נמצאת במקום נמוך יחסית בטבלת המדינות התורמות סיוע הומניטרי לתושבי עזה מתחילת המלחמה.
עד כמה ישראל ניהלה את נושא הסיוע ההומניטרי ככלי להשגת מטרות המלחמה? זוהי שאלה למומחים ולהיסטוריונים צבאיים ומדיניים. בנקודה הנוכחית, אנחנו מציעים פריסה של האירועים על ציר הזמן ביחד עם המספר של כניסת המשאיות בכל תקופה.
הנה הנתונים:
בשבועות הראשונים למלחמה הכריזה ישראל מצור כללי על רצועת עזה. ב-21 באוקטובר, בעקבות לחץ אמריקאי, ישראל החלה לאפשר כניסה מוגבלת של משאיות דרך מעבר רפיח. מספר זה הכפיל את עצמו לקראת סוף החודש.
המספרים המשיכו לעלות, אם כי לא באופן עקבי, והיו ימים שבהם הגיע מספר המשאיות ליותר מ-100, ואף יותר מ-150. מקרים כאלה הפכו רצופים יותר במהלך המשא ומתן על ההסכם הראשון להחזרת חלק מהחטופים, ועם החלת ההסכם ב-24 בנובמבר, מספר המשאיות היומי הגיע כ-200.
בימים הראשונים שלאחר סיום הפסקת האש, מספר המשאיות היומי ירד. זמן קצר לאחר מכן, ואף שהחלו לזרום תיעודים של השתלטות חמאס על הסיוע ובזיזתו, ישראל הסכימה לאפשר מעבר של סיוע דרך מעבר כרם שלום (שיהפוך בהמשך למעבר העיקרי). כך, מספר המשאיות עלה שוב ליותר מ-150 ביום.
עם התחלת השלב השלישי של הלחימה בעזה (השתלטות על ציר נצרים, צמצום כוחות ומעבר לפשיטות נקודתיות), ולאור טענה של ארגון האו"ם לעניינים הומניטריים (OCHA) שלפיה עזה אינה ראויה יותר למגורים, עלה מספר הימים שבהם נכנסו כ-200 משאיות ונמשכה מגמת העלייה.
לקראת סוף ינואר החלה תנועת מחאה נגד מעבר משאיות הסיוע בגבול הישראלי (במסגרת ארגון המכונה "צו 9"). לא ברור אם יש קשר ישיר או בלעדי לחסימות של פעילי המחאה, אבל הנתונים היומיים מראים שיבושים וחוסר עקביות במספרים של כניסת המשאיות. מספר המשאיות בחודש זה ירד משמעותית בהשוואה לקודמו.
ביום האחרון של פברואר אירע אסון ברצועה כאשר אלפי תושבים הסתערו על הסיוע בכביש החוף א-רשיד: לפי הפרסומים, יותר מ-100 בני אדם נהרגו ומאות נפצעו. באמצע החודש, בלחץ אמריקאי ובניסיון למנוע השתלטות של מחבלי חמאס על משאיות הסיוע, נפתח מעבר מיוחד על ציר מסביב לקיבוץ בארי ("מעבר 96") שנועד להכניס סיוע ישירות לצפון הרצועה. מספר המשאיות עלה חזרה.
אפריל התאפיין בשני אירועים עיקריים: התקרית שבה צה"ל הרג בשוגג שבעה עובדים של ארגון "המטבח העולמי" ברצועה; והסלמה אזורית עם התרחבות הלחימה בחזיתות מול איראן והחות'ים. למרות זאת, זרימת משאיות הסיוע בחודש זה הגיעה לשיא חדש מאז תחילת המלחמה, ונרשמו ימים שבהם נכנסו קרוב ל-500 משאיות.
בתחילת החודש השלים צה"ל את הכניסה לרפיח והשתלט על המעבר. מעבר המשאיות, שממילא ירד בהדרגה לטובה המעברים בגבול הישראל - נפסק. בנוסף, ישראל הפסיקה באופן זמני את מעבר המשאיות בכרם שלום לאחר מטח רקטות של חמאס לאזור זה. ניתן לראות ירידה משמעותית בכניסת המשאיות בפרק זמן זה, אך ב-16 במאי הודיעה הצבא האמריקאי על השלמת המזח הצף לפתיחתו לכניסת סיוע. מספר המשאיות המצטבר באותו חודש ירד מעט לאחר השיא של החודש הקודם.
בתחילת החודש דובר צה"ל התיר לפרסום כי החטופים חיים פרי, יורם מצגר, עמירם קופר ונדב פופלוול נהרגו בשבי; ובסוף החודש השלימו כוחות ימ"מ, שב"כ וצה"ל מבצע לחילוצם של החטופים נועה ארגמני, אלמוג מאיר ג'אן, אנדריי קוזלוב ושלומי זיו. המספר המצטבר של משאיות סיוע בחודש זה ירד בכ-20% ביחד לחודש שקדם לו.
מספר המשאיות המצטבר בחודש זה עלה במעט ביחס לחודש הקודם. האירועים המרכזיים: חיסול מוחמד דף ב-13 ביולי, ועצירת המזח הצף של צבא ארה"ב (ולמעשה הודאה בכשלונו) ב-17 ביולי.
בתחילת החודש רצחו מחבלי חמאס את ששת החטופים עדן ירושלמי, הרש גולדברג-פולין, אורי דנינו, כרמל גת, אלכס לובנוב ואלמוג סרוסי. בסוף החודש הודיעה האו"ם על עצירת הסיוע של תוכנית המזון העולמית בעקבות ירי צה"ל שפגע ברכב של האו"ם. מספר המשאיות המצטבר בחודש זה ירד אף יותר מהחודש הקודם, ובשלב זה ניכרת כבר מגמה של ירידה.
חודש זה התאפיין בהישגים בזירה הצפונית, מהמבצע שבו התפוצצו אלפי ביפרים ומכשירי קשר של מחבלי חיזבאללה בלבנון ועד לתקיפת הענק שבה חוסל חסן נסראללה. בחודש זה נמשכה הירידה במספר משאיות הסיוע לעזה.
בחודש זה נרשמה כבר צניחה של ממש במספר המשאיות ביחס לחודשים הקודמים: כ-1,800 בסך הכול לעומת ממוצע של כ-4,000 בחודשים שלפני כן. האירועים המרכזיים בחודש זה: מתקפת הטילים הבליסטיים מאיראן בתחילת החודש, וחיסולו של ראש חמאס יחיא סינוואר.
בחודש זה החל מספר משאיות הסיוע לעלות בחזרה, וקפץ לכ-2,600 לעומת כ-1,800 בלבד בחודש שקדם לו. בסוף החודש החליטו בהאג על הוצאת צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט (שפוטר כשבועיים קודם לכן). בין הנימוקים להחלטה: הרעבה מכוונת של אזרחים בעזה. בחודש זה גם הוכרזה הפסקת בין ישראל ללבנון, וטראמפ נבחר לנשיא ארה"ב.
בחודש זה מספר המשאיות כמעט והוכפל ביחס לחודש הקודם, וחזר להיות באזור הממוצע של מרבית חודשי המלחמה עד לירידה בקיץ. חודש זה התאפיין בדיווחים שיצאו מעזה על משבר הומניטרי שמחריף בחודשי החורף.
עם כניסתו של טראמפ לבית הלבן, הושג הסכם הפסקת אש שבמסגרתו שוחררו חטופים חיים וחללים בתמורה לאסירים פלסטיניים. מהרגע כניסת ההסכם לתוקף זינק מספר משאיות הסיוע לשיאים שלא נראו כמותם מתחילת המלחמה.
המשך פעימות ההסכם. מספר משאיות הסיוע שובר שיא נוסף.
הקפאת המשא ומתן. עצירת הסיוע.