שער המיליארדים

שבנה את חמאס נחשף

"מזוודות הכסף" לא לבד: תחקיר שומרים חושף שנה אחר שנה, כיצד הפך "שער סלאח א-דין" בין מצרים לעזה לצינור ההתעצמות המרכזי של חמאס עד מתקפת ה-7 באוקטובר. זה קרה במשך חמש שנים בהם זרמו לעזה דלקים, חומרי בנייה וסחורות בכמויות עצומות, שאפשרו את בניית המנהרות וההתחמשות בארסנל הטילים, וגם העשירו את קופת חמאס בכמיליארד דולרים מכספי המיסים שגבה ארגון הטרור במעבר הגבול.

הכול קרה בגלוי, מעל פני הקרקע, תחת עינה הפקוחה של מדינת ישראל

מאת מיקי לוי
עיצוב: נעם תמרי | צילומים: רויטרס | מפות: וקטורסטוק | 19.9.2024

הודעת צה"ל החודש על פירוק חטיבת רפיח של חמאס סיימה כמה שבועות מתוחים סביב השליטה הישראלית בציר פילדלפי. במוקד הוויכוח, עמדת ראש הממשלה, לפיה אין לצאת מפילדלפי במסגרת עסקה לשחרור חטופים; ומולה עמדת מערכת הביטחון והשר גלנט, לפיה אין הכרח להישאר על הציר ככל שזה עלול לעכב עסקה. לפי פרסומים, צה"ל איתר מתחת לציר תשע מנהרות החוצות למצרים, אולם כולן נאטמו מהצד המצרי לפני המלחמה ולא היו פעילות. בתשובה לפניית שומרים, השיבו במערך דובר צה"ל כי הם לא מתייחסים לנושא.

אבל האם המינהור והברחות בעבר או בעתיד הם אכן ליבת האתגר בציר פילדלפי? נתונים שאסף שומרים ומובאים כאן לראשונה, מראים שחמאס כלל לא נדרש לתת-קרקע כדי להתעצם כלכלית, אזרחית וכמובן צבאית; הוא עשה זאת מעל פני הקרקע ובגלוי, תחת עינה הפקוחה של ישראל, במעבר המכונה "שער סלאח א-דין". בדרך זו עברו סחורות, דלקים וחומרים דו-שימושיים בהיקפים שגדלו והלכו, על חשבון התנועה המפוקחת יותר בגבול בין הרצועה לישראל דרך מעבר כרם שלום. לפי הערכות שונות, רק המיסים שגבה ארגון הטרור על הכנסת הסחורות שהעצימו אותו, הכניסו לקופתו כמיליארד דולרים באותן השנים.

תחקיר שומרים חושף: כך זה קרה, שנה אחר שנה, שלב אחרי שלב עד למתקפת הטרור ב-7 באוקטובר 2023

2004

הטרור שלפני הנסיגה

ציר פילדלפי חוצה את הגבול של עזה עם מצרים מהים ועד לנקודת הגבול עם ישראל (מעבר כרם שלום). מאז שנקבע אחרי נסיגת ישראל מסיני, ידע הציר עשורים של הברחות ופעולות טרור. אחד האירועים הזכורים ביותר בישראל אירע בקיץ 2004, כאשר מחבלים שיגרו רקטת RPG לעבר נגמ"ש צה"ל והרגו את כל הלוחמים שהיו בתוכו.

2005

ההכנות להתנתקות

כשלושה חודשים לפני היציאה של ישראל מעזה (ההתנתקות), בנה צה"ל גדר לאורך הציר. בדיווח בגלובס מאותם ימים נכתב כי רוחבה של הרצועה בין 60 ל-100 מטרים,  וכי צה"ל שולט בה, "פועל וחושף מנהרות באין מפריע". 

אחרי ההתנתקות

בכתבה בכאן 11 החודש, תיאר תת-אלוף (במיל') יוסי קופרווסר, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן, מה קרה לאחר היציאה מעזה: "ביום שעזבנו את ציר פילדלפי, החומה שהייתה שם נפלה, כמויות עצומות של נשק נכנסו פנימה - מעל הקרקע, לא היה צורך להעביר את הנשק במנהרות יותר".

תוכנית ההתחמשות

בתחקיר "זמן אמת" ששודר לפני כארבע שנים, מדגימים מומחי ביטחון כיצד חמאס ניצל את הנסיגה של ישראל מהרצועה כדי לעבור לשלב של ייצור עצמי של אמצעי לחימה, שבעצמו מייתר את הברחות בנשק ומעצים את יכולותיו הצבאיות. 

2007

שלטון חמאס מתחיל

כשנתיים לאחר ההתנתקות השתלט חמאס על רצועת עזה. עניין זה הדאיג את ישראל, אבל עורר חשש גם במצרים. כך, במחקר של INSS נכתב כי השתלטות חמאס הציבה "איומים חדשים… על הביטחון הלאומי המצרי", שכללו מערך מנהרות הברחה וחשש שסיני יהפוך לבסיס של חמאס ושל גורמים סלפיים־ג'יהאדיסטים.

2012

הברית עם דאעש

בשנים שעברו מהקמת שלטון חמאס בעזה התפתחה תנועה של גורמי ג'יהאד המזוהים עם דאעש בין סיני לרצועה ולהיפך. מגמה זו הגיעה לשיא דווקא תחת שלטון "האחים המוסלמים" של מוחמד מורסי במצרים: בפיגוע שיצא מעזה נהרגו 12 חיילים מצרים. לפי המחקר ב-INSS, "בעקבות התקרית, עשרות מנהרות נאטמו או הוצפו".

2015

הבלימה המצרית

עלייתו של עאבד אל פאתח א-סיסי במצרים הגבירה את הלחץ על חמאס: ניסיונות בלימה אגרסיביים של הברחות כללו הצפות, איטומים, ולבסוף הקמת אזור חיץ בגבול עם עזה, תוך פינוי של מאות תושבים והריסת שכונות שלמות בצד המצרי.

2017

סינוואר נכנס לתמונה

בחורף 2017 מונה יחיא סינוואר לראש חמאס בעזה במקום איסמעיל הנייה. לאורך הגבול עם ישראל סינוואר ידוע כמי שארגו את "צעדות השיבה" לעבר הגדר. בגבול עם מצרים, האסטרטגיה הייתה שונה.

2018

השער נפתח מתחת לרדאר

בחורף 2018, חודשים ספורים לאחר שמצרים ניסתה לתווך הסכם אחדות בין חמאס לפת"ח, ומתוך תסכול כלפי יו"ר הרשות אבו מאזן, שהשית לחץ כלכלי על עזה - נפתח מתחת לרדאר מעבר חדש-ישן בגבול, המכונה "שער סלאח א-דין".

שקט מתעתע

לפי מאמר של נרי זילבר במכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב, שער סלאח א-דין זה שימש בעבר למעבר הומניטרי של תושבים, ועם פתיחתו המחודשת שימש כמעבר סחורות, לצד או במקום מעבר רפיח. בתמורה הבטיח סינוואר לנתק את הקשר בין חמאס לדאעש בסיני, ובכך לתת שקט למצרים.

הכסף זורם לחמאס

זילבר מצטט במאמר דיווח של אל ג'זירה מפיו של השליח הקטארי לאזור, לפיו: "הסחר בין מצרים לחמאס מניב כ-45 מיליון דולרים בחודש, מתוכם כ-15 מיליון עוברים לשירותי הביטחון המצרים וכ-12 מיליון עוברים לחמאס כמיסי מכס". את מידת הפיקוח המצרי אין לדעת. הערכות שהובאו בתחקיר AP מדברות על בין 27-30 מיליון דולרים בחודש.

מאגרי דלק דיזל של חמאס שאותרו סמוך לציר פילדלפי במהלך המלחמה .צילום: דו"צ
על חשבון כרם שלום

בנוסף לשאלת הפיקוח, נתוני משרד האו"ם לענייינים הומניטריים (OCHA) מראים עלייה משמעותית של התנועה במעברי סלאח א-דין ורפיח, על חשבון מעבר כרם שלום. התגברות בתנועה בצד המצרי על חשבון הישראלי משמעותה לא רק אפשרות של פיקוח הדוק פחות, אלא בעיקר הגדלה של מקור ההכנסה של חמאס ממיסים, שכן במעבר כרם שלום המיסים נגבים מישראל ומועברים לרשות הפלסטינית ברמאללה.

כניסת דיזל לרצועת עזה

מעבר כרם שלום (ישראל) לעומת שער סלאח א-דין (מצרים)

דיזל משמש בדרך כלל עבור כלים כבדים כמו משאיות, טרקטורים, כלי ציוד הנדסי כבד וכלי רכב המשמשים ללחימה

נתוני 2023-2018 • במיליוני ליטרים

כניסת חומרי בנייה לרצועת עזה

מעבר כרם שלום (ישראל) לעומת שער סלאח א-דין (מצרים)

לפי נתוני האו"ם, מתוך סך הסחורות שנכנסו לרצועה, קרוב ל-40% הם חומרי בנייה "כבדים" כמו מלט וברזל. חומרים אלה שימשו לבנייה של תשתיות בעזה מעל ומתחת לפני הקרקע - לתשתיות צבאיות, כמו מנהרות הטרור, מחרטות ואמצעי לחימה

נתוני 2023-2018 • במספר משאיות

כניסת דלק לרצועת עזה

מעבר כרם שלום (ישראל) לעומת שער סלאח א-דין (מצרים)

דלק הוא הסחורה העיקרית שבגינה גבה חמאס מסים המוערכים בעשרות מיליוני דולרים בחודש. עם פריצת המלחמה, הפך הדלק לצינור החמצן של חמאס באופן הכי ישיר, שכן הוא נדרש עבור חישמול המנהרות וזרימת החמצן בהן

נתוני 2023-2018 • במיליוני ליטרים

לסיכום:

תפקידה של ישראל בסיפור הזה אינו ברור. לא ידוע עד כמה המדינה ידעה על הנעשה בדרך סלאח א-דין, עד כמה סמכה על הפיקוח המצרי ועד כמה טיב היחסים עם מצרים שיחק תפקיד. יש לזכור שכאשר סינוואר קיבל את ראשות החמאס בעזה, פרסם הארגון מסמך עקרונות שמנסה ליישב בין הפונדמנטליזם של אמנת חמאס לבין האתגרים שלו כיום.

התנועה הגוברת בשער סלאח א-דין לא הייתה לחלוטין "מתחת לרדאר". ביוני 2021, חודש בלבד לאחר מבצע "שומר החומות" חשף אוהד חמו בחדשות 12, את מעבר הסחורות בשער והגדיר אותה כ"פרוצה לרווחה". בדצמבר 2022, פחות משנה למתקפת ה-7 באוקטובר, חשפה כתבת הערוץ ספיר ליפקין, את הקמתו של אזור סחר חופשי משותף למצרים ולעזה סמוך לשער סלאח א-דין. "ישראל אומנם מכירה את המנגנון הזה מקרוב, אך היכולת שלה לפקח עליו מוגבלת ביותר", נכתב בדיווח, ובהמשך: "לחמאס יש יחידה שלמה שמנהלת את העסק ואחראית על צינור המכס – הכול כדי לעשות קופה מהסחורות שנכנסות ממצרים לעזה".

כל זה קרה ללא הפרעה, מעל הקרקע, בין סבבי לחימה שבכל אחד מהם הובטח לציבור בישראל שחמאס מורתע. עכשיו, כאשר צה"ל שולט בציר פילדלפי, ונוכח הפרסומים על מנהרות חסומות או כאלה שלא חוצות למצרים, נשאלת השאלה עד כמה ישראל תדע להתנהל בתבונה, צבאית ומדינית, מול האתגר שיוצר הגבול בין עזה למצרים ואיך זה משרת את מטרות המלחמה, המתקרבת ליום השנה שלה: מיטוט חמאס והחזרת החטופים.

מקורות (עיבוד שומרים):

United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs (OCHA) >> Gaza crossings: movement of people and good (DASHBOARD)  >> BASED ON: Ministry of National Economy, Border and Crossing Authority, UNRWA and Pal-Trade, Palestinian General  Authority of Civil Affairs
The Washington Institute for Near East Policy (WINEP) >> Neri Zilber >> New Gaza Crossing Raises Questions About Blockade Policies >> Oct 23, 2019
Alma Research & Education Center >> Yaakov Lappin >> Hamas in the Gaza Strip – The facts about taxes, cement and oxygen >> Nov 5, 2023
AP >>  Joseph Krauss and Fares Akram >> Defiant in war and isolation, Hamas plays long game in Gaza >> Dec 20, 2021
AP >> Fares Akram >> Seeking new funds, Hamas raises taxes in impoverished Gaza >> Jul 28, 2022
Reuters >> Hadeel Al Sayegh, John O'Donnell and Elizabeth Howcroft >> Who funds Hamas? A global network of crypto, cash and charities >> Oct 16, 2023
Reuters >>  Nidal Al-Mughrabi >> Egyptian flooding drowns Gaza's tunnel business >> Nov 4, 2015
BBC >>  Rushdi Abu Alouf >> Gazans squeezed by triple taxes as Hamas replaces lost income >> Jun 20, 2016
BBC >> Egypt 'starts flooding Gaza tunnels’ >>  Sep 18, 2015
The New Arab >> Sally Ibrahim >> Gas traders in Gaza half gas imports from Egypt as Hamas imposes more taxes >> Jan 16, 2023
חדשות 12 >> אוהד חמו >> חשיפה - המעבר הסודי שמאפשר לעשרות משאיות להיכנס ממצרים לעזה ללא כל פיקוח >> 28.6.21
חדשות 12 >> ספיר ליפקין >> בדרך לסחר חופשי בין עזה למצרים: התעצמות הכלכלה או פתח לטרור? >> 25.12.22
כלכליסט >> דורון פסקין (פרשנות) >> הוויתור על ציר פילדלפי נכשל במבחן התוצאה >> 3.1.2024
כלכליסט >> סופי שולמן (ראיון עם שלומית ווגמן רטנר) >> ״הטבח עלה מיליארדים לחמאס. גם את הבונקר הפיננסי שלהם חייבים למוטט" >> 12.11.2023
המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) >> אופיר וינטר ובר לופו >> עשור להשתלטות חמאס על עזה: נקודת המבט המצרית >> בתוך: משבר רצועת עזה: מענה לאתגר >> ינואר 2018
המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) >>  גלעד שר, לירן אופק ואופיר וינטר >>  מסמך העקרונות של חמאס: היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו? >> בתוך: עדכן אסטרטגי, כרך 20,  גיליון 2 >>  יולי 2017
הארץ >> יניב קובוביץ ויהונתן ליס >> צה"ל איתר תשע מנהרות שחוצות את ציר פילדלפי, וכולן נאטמו מצדן המצרי עוד לפני המלחמה >> 12.9.2024
הארץ >> ג'קי חורי >> מצרים החלה בהקמת אזור חיץ מהרצועה: בתים נהרסו, מאות תושבים עזבו >> 29.10.2014
גלובס >> לפני ההתנתקות, צה"ל מקים "רצועת ביטחון" צרה בצמידות לציר פילדלפי >> 14.4.2005
מגזין ISRAEL DEFFENCE >> עמיר רפפורט >> בין פילדלפי ל"נצרים" >> 5.9.2024
כאן חדשות (תאגיד השידור הישראלי) >> חדשות השבת >> איתמר מאירי >> ציר הרשע: איך הפך ציר פילדלפי למוקד המחלוקת במו"מ לעסקת חטופים >> 7.9.2024
כאן 11 >> זמן אמת >> טלי בן עובדיה וארי פינס (תחקיר: דן מגן) >> פרק 5 >> המצוד אחר סודות החמאס, חלק א >> 6.11.2019
אתר ynet >> סמדר פרי (פרשנות) >> שאלת ציר פילדלפי: השבר המצרי - וההחמצה הישראלית >> 8.9.2024