זאת הכלכלה

גירעון של פחות מ-6.6% הוא למעשה היעד שקבע משרד האוצר, וזו הייתה גם התחזית שהביא נציג אגף התקציבים בדיון בוועדת הכספים: "גרעון נמדד על פני 12 חודשים", אמר, והוסיף כי גם נוכח הימשכות המלחמה, האוצר עומד מאחוריי התחזית שהציג. אלא שהדיון הזה התקיים ביוני, לפני פתיחת החזית הצפונית, ונציג האוצר בעצמו סייג, כי "המצב יכול להשתנות אם תתפתח לחימה מאוד עצימה בגבול הצפון או בגזרות נוספות, אז במידת הצורך נבוא עם שינויים". עד כה, לא ידוע על עדכון של היעד. בתחזית בנק ישראל מאוקטובר האחרון ישראל צפויה לסיים את 2024 עם גירעון של 7.2%. 

בקרן המטבע הבינלאומית (IMF) משרדים פחות אופטימיות. לפי דיווח בכלכליסט, ב-IMF חוזים למדינת ישראל גירעון של לא פחות מ-9% בשנת 2024 - הגבוה ביותר במדינות המערב. לשנת 2025 חוזה קרן המטבע גירעון של 5.4%, גבוה משמעותית מ-4%, היעד שהציב שר האוצר לשנה זו.

בתחזית המאקרו-כלכלית שפרסמה חטיבת המחקר בבנק ישראל באוקטובר האחרון, מתייחסים לגידול בהכנסות: "תחזית ההכנסות לשנת 2024 עודכנה כלפי מעלה לאור גידול מהיר מהצפוי בהיקף ההכנסות בפועל שממתן את עליית הגירעון". אבל זה לא סוף פסוק. בסקירה של בנק ישראל מבהירים, כי "התחזית נבנתה תחת ההנחה כי הממשלה תבצע התאמות תקציביות" וכי "הנחת העבודה שלנו היא כי ההתאמות יתחלקו במידה דומה בין צד ההוצאות וההכנסות בתקציב". ללא ביצוע התאמות אלה, מסכמים בחטיבת המחקר, "יחס החוב הציבורי ימשיך לגדול בטווח הבינוני".

באגף הכלכלן הראשי מכנסים מדי תקופה את "פורום הקונצנזוס", המאגד מומחים בתחום המאקרו-כלכלה הן מהמגזר העסקי והן מהמגזר הציבורי. במסמך שפרסם הפורום ביולי האחרון, התייחס להיבט ההכנסות כך: "קיים חשש לדחייה מתמשכת של צעדי התכנסות בצד ההכנסות, דבר שעשוי לצייר את הדינמיקה הפיסקאלית הכללית כבעייתית. לדעת המומחים דרושה הכוונה ברורה יותר מצד קובעי המדיניות בנוגע לצעדים והמהלכים הכלכליים שבאופק, הכוונה שתשרה ביטחון וודאות גדולה יותר שהשוק מצפה לה".

ביולי 2023, כשלושה חודשים לאחר אמירתו של שר האוצר על "תבהלות על ירידה בהשקעות בהייטק", הזהירו במחלקת המחקר של בנק ישראל: "בתקופה האחרונה אנו עדים לירידה בהיקף הגיוסים להשקעות בחברות הזנק בישראל. ירידה זו ככל הנראה חזקה מהירידות בהשקעות הזנק בעולם, שאף מתאוששות במידה מסוימת בניגוד להשקעות ההזנק בישראל. אמנם מדדי הפעילות השונים בתעשיית ההייטק בישראל מצביעים על התמתנות קלה בלבד, לאחר קצב צמיחה גבוה ב-2022, אך המשך ירידה בהשקעות ההזנק מהווה סיכון לתחזית הצמיחה".

‍

בניגוד לטענת שר האוצר באפריל 2023 (ובהתאם להתגאות שלו בהישגי ההייטק בחודש האחרון), מגזר ההייטק תופס נפח משמעותי בכלכלה הישראלי: הוא מהווה 20% מהתוצר, 36% מתשלומי מס הכנסה, 40% מהצמיחה ויותר מ-50% מהייצוא - וכל זאת לעומת קצת יותר מ-11% מסך העובדים במשק. בנוסף, הכנסות המדינה ממסים ישירים כן נפגעו בתקופה שאליה התייחס השר: לאחר זינוק בשנים 2021-2022, שחופף לזינוק בהשקעות בהייטק, שיעור ההכנסות ממסים ישירים כאחוז מהתוצר ירד מ-14.2% בזמן כינון הממשלה בינואר 2023, ל-13% באוקטובר 2023, ועד ל-12.4% ביולי 2024. כאמור, בחודשים האחרונים חלה עלייה מעודדת.

בראיון החודש לעיתון "מקור ראשון" אמר סמוטריץ', כי "השקל חזק, הוא נסחר ברמה גבוהה יותר מאשר לפני המלחמה". 

בתחזית המאקרו-כלכלית מאוקטובר האחרון, מזכירים בחטיבת המחקר של בנק ישראל כי קיים סיכון "שהממשלה תבצע באופן חלקי בלבד את ההתאמות הפיסקליות הנדרשות, בפרט על רקע עלייה אפשרית נוספת בהוצאות המלחמה ובהוצאות הביטחון הפרמננטיות". מצב כזה, נכתב בתחזית,  יכול להביא ל"מצב כזה עלול להוביל לפגיעה בתוואי הצמיחה של המשק גם בטווח הארוך, להיחלשות השקל ולהתגברות הלחצים האינפלציוניים, שגם יתבטאו בריביות גבוהות יותר".

בניגוד לתגובתו על הדוח של חברת הדירוג מודי'ס, על הדוח הדוח של חברת הדירוג S&P אמר שר האוצר כי הוא "מאוד מאוזן", ואכן אפשר למצוא בו, בין היתר, נקודות חיוביות ביחס לחוזקה, לגמישות ולגיוון בכלכלה הישראלית. אלא שהחברה בכל זאת הורידה את הדירוג של ישראל והציגה תחזית שלילית (נכון לאוקטובר 2024). "אנחנו צופים שעלייה באיומי הביטחון תפחית את ביטחון המשקיעים והצרכנים", נכתב בדוח, וכן: "התרחבות של מבצע קרקעי בלבנון, שתדרוש גיוס מילואים גיוס מילואים עלולה גם היא להגביל התאוששות כלכלית בטווח הקרוב".

‍

בגרף אפשר לראות שההשקעות הישירות בישראל ידעו עליות ומורדות בשנים האחרונות, בוודאי על רקע מגיפת הקורונה והשפעותיה, והזינוק בהייטק בשנים 2021-2022. עובדתית, ברבעון השני של שנת 2023 (חודשים אפריל-יוני) נרשמה עלייה בהשקעות בישראל - לאחר ירידה משמעותית ברבעון שקדם לו. וזאת, לאחר ירידה הדרגתית (עם עליות קלות) מאז כינון הממשלה בסוף 2022.   

בסקירת המאקרו של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר (עדכון הנומרטור שפורסם לפני כשבועיים), נכתב כי ישנה "התאוששות בשיעורי תעסוקה מאז פרוץ המלחמה", אבל גם שהתאוששות זו "טרם משקפת את גיוס המילואים בספטמבר ובאוקטובר". מעבר לכך, בתרחיש הבסיס שמופיע בסקירה זו, אומנם "הלחימה העצימה הנוכחית מסתיימת במהלך הרבעון האחרון של 2024, ובשנת 2025 נרשמת התאוששות מבחינת הביקוש והן מבחינת ההיצע", אבל "נטל המילואים מתייצב ברמה גבוהה מזו טרם המלחמה".

בניכוי גיוס המילואים בחודשיים האחרונים, ניכרת התאוששות מרשימה בשוק העבודה. יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מהאזהרה המגולמת בהתייחסות של אגף הכלכלן הראשי לנטל המילואים. לכן ראוי להביא כאן נתון נוסף של משרד האוצר, שהוצג בכנסת ביולי: גיוס של צעיר חרדי אחד לשירות קרבי חוסך מעל 800 ימי מילואים קרביים בשנה.