"ברירת מחדל" הוא אחד העקרונות הבסיסיים ביותר בעיצוב התנהגותי. הוא נשען על ההנחה שכדי לנווט את הציבור לנהוג בדרך מסוימת, עלינו להפוך את הדרך הזו למסלול הפעולה האוטומטי, כך שכל חריגה ממנו דורשת מאמץ אקטיבי. שיטה ידועה לשמצה של עיקרון זה היא "המנוי המתחדש אוטומטית". חידוש המנוי הוא ברירת המחדל, ויש לנקוט פעולה אקטיבית כדי להפסיק אותו.
מעניין לחשוב על העיקרון הזה בהיבט של תיקון מספר 26 לחוק שירות הביטחון (הידוע כ"חוק הגיוס" או "חוק ההשתמטות"), שעומד במרכזו של כנס החורף של הכנסת שנפתח השבוע. בשיח סביב החוק עולה המספר 3,000 כיעד ההתחלתי של גיוס חרדים. למעשה מדובר ביעד של 4,800 מתגייסים אך אין טעם להיכנס לחישוב הזה כרגע. מה שמעניין במספר הזה של כמה אלפי בחורי ישיבות שאמורים להתגייס הוא ההתייחסות לכך שהמתגייסים הללו הם החריגים, בזמן שברירת המחדל עבור בני ישיבות היא אי-גיוס. אם מדינת ישראל חפצה באמת בגיוס חרדים, הגיוס עצמו צריך להיות ברירת המחדל, כפי שהוא מוגדר עבור כלל הצעירים והצעירות בחברה היהודית.
פער זה מתחדד לאור העובדה שעד 1977, זה בדיוק מה שהיה: מאז קום המדינה, אלה שתורתם אומנותם היו המוחרגים מברירת המחדל של הגיוס, והמכסות נקבעו עבורם, ולא עבור מי מתוכם שיתגייסו. גם כאן יש מספר ידוע: 400 תלמידי ישיבה שהחריג ראש הממשלה דוד בן-גוריון ב-1948, מכסה שאומנם עלתה ל-800 במרוצת השנים, אבל עדיין נשארה בגדר החריג אל מול עקרון ברירת המחדל: חובת גיוס לכולם.
כדי להבין כיצד הגיעה החברה הישראלית למצב ההפוך הזה, בדקנו כמה אירועים היסטוריים מאז קום המדינה ועד היום, ולצדם הצבנו את מספר דחויי השירות - המאות הבודדות שצמחו לאלפים ואז גם לעשרות רבות של אלפים המשתמטים מדי שנה. כך זה נראה.
ראש הממשלה דוד בן גוריון (שכיהן אז גם כשר הביטחון) החליט לתת פטור מיוחד מגיוס לכ-400 תלמידי ישיבה בעקבות פנייה מאגודת ישראל. בדיון בוועדת חוץ וביטחון הסביר: "פנו למשרד הביטחון אנשי האגודה, שיש 400 בחורי ישיבה, שהם כולם בגיל צעיר ושאם הם יתחייבו בגיוס – צריך יהיה לסגור את בתי-הישיבות, ושהם גם בארצות אחרות שוחררו מגיוס, ושהיה הסכם שהם ישוחררו".
שר הביטחון פנחס לבון החליט להוציא צו לגיוס בני ישיבות שלמדו בישיבה ארבע שנים - וחולל סערה. במכתב לרב הראשי יצחק הלוי הרצוג, הסביר ראש הממשלה משה שרת, כי ההחלטה נועדה למנוע השתמטות משירות צבאי על-ידי שימוש לרעה בהסדר "תורתו אומנותו". עם זאת, החליט שרת לדחות את הוראת שר הביטחון ולהקים ועדת שרים לבחינת הנושא.
שמעון פרס, מנכ"ל משרד הביטחון, הגיע להסדר חדש עם ראשי הישיבות: דחיית שירות בכל שנה עם "נקודות יציאה" בגילאים 18, 25 ו-29. תלמידי שלא ימשיכו בישיבה בגילאי 18-25 יגויסו לצבא הסדיר, ותלמידים שיצאו מהישיבה אחרי גיל 29 יעבור אימון של 3 חודשים וייכנסו למאגר המילואים.
כשנה לאחר מלחמת ששת הימים כתב הרמטכ"ל חיים בר-לב לשר הביטחון משה דיין: "... נוכח הגידול התמידי במספר תלמידי הישיבות שגיוסם נדחה – הכרחי בכל פתרון להבטיח שתהליך זה יפסק לאור העובדה שאנו נמצאים במצב בו מתחילה ירידה במקורות כוח-אדם לגיוס".
ועדה בראשות שר הביטחון משה דיין מכסה שנתית מקסימלית של 800 דחויי שירות, אך ורק מישיבות המוכרות בידי צה"ל ובלי הצטרפות של ישיבות חדשות להסדר. עם זאת, בהרצאה שנשא בבנייני האומה (ושצוטטה אז בעיתון "הארץ"), אמר: "לא הייתי מציע למדינת ישראל להסתבך עם חוגים המאמינים אמונה שלמה בלימוד תורה ולגייס אותם על כרחם לצה"ל".
לאחר שהישיבות הקיימות פתחו סניפים ומספן גדל, ביטל שר הביטחון שמעון פרס את הגבלת מספר הישיבות שנכללו בהסדר, אולם הורה לשמור על מכסת ה-800.
הליכוד בראשות מנחם בגין עלה לשלטון במה שמוכר היום כ"מהפך" היסטורי, פוליטי וחברתי. במסגרת ההסכמים הקואליציוניים עם המפלגות החרדיות, הוסרה המכסה של תלמידי הישיבות בהסדר "תורתו אומנותו" ונפתחו אפיקים חדשים להגדרה זו, כמו חוזרים בתשובה, בוגרי ישיבות מקצועיות וכל מי שהשלים 5 יחידות בגרות בתלמוד.
שר הביטחון אריאל שרון אישר שורה של הקלות מינהליות לתלמידי הישיבות שבהסדר כגון: היתרי יציאה לחו"ל, מלגות בתמורה לשיעורי תורה, הורדת גיל הפטור ועוד.
תחת כהונתו של יצחק שמיר (ושר הביטחון יצחק רבין) המשיך ההסדר הקיים, בין היתר בנימוקים של כיבוד ערך לימוד התורה וחשש לפגיעה באורח החיים החרדי. ועדת מיוחדת בראשות ח"כ הרב מנחם הכהן (המערך) קבעה, בין היתר כי "מספר השחרורים הגיע לממדים ולהיקף של רבבות" וכי "אין מנוס מבחינה מחודשת של ההסדר ותוקפו".
ראש הממשלה יצחק רבין הקים ועדה בראשו מנכ"ל משרד הביטחון חיים ישראלי, כדי לבחון את דרכי האכיפה של הסדר "תורתו אומנותו", או במילים אחרות: לוודא שהמעמד אינו מנוצל לצורך השתמטות. הוועדה המליצה, בין היתר, לקבוע קריטריונים להכרה בישיבות, לחייב תלמידים בהגשת תצהיר ולהטיל סנקציות על פרטים ומוסדות החורגים מההסדר. מרבית מסקנות הוועדה יושמו, אך הממשלה לא פעלה לעגן המלצות אלה בתקנות שירות הביטחון.
ב-1998 קבע בית המשפט העליון בהרכב בראשות השופט אליקים רובינשטיין, כי לשר הביטחון אין סמכות להעניק פטור גורף לבני ישיבות ללא הסמכה מפורשת בחוק, וחייב את הכנסת להסדיר דחיית השירות בחקיקה ראשית. כשנה לאחר מכן מינה ראש הממשלה ושר הביטחון אהוד ברק ועדה בראשות שופט העליון בדימוס אברהם טל, וב-2002 נחקק "חוק טל", שהעניק חלופות לתלמידי ישיבה שביקשו לצאת לשוק העבודה: שירות צבאי, שירות אזרחי, או שנת הכרעה.
לאחר שבג"ץ קבע כי חוק טל אינו מידתי, הקימה הממשלה ועדה בראשות ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה) כדי להגיע להסדרה חדשה. כשברקע משבר קואליציוני, ראש הממשלה בנימין נתניהו פירק את הוועדה, והצהיר כי אם לא יימצא רוב מוסכם, "ייכנס לתוקף חוק שירות ביטחון שחל על כלל אזרחי ישראל".
במהלך שנת 2014, תחת כהונת ממשלת נתניהו, ללא המפלגות החרדיות, קמה ועדה בראשות ח"כ איילת שקד ובעקבות עבודה נחקק חוק חדש ומקיף יחסית לשוויון בנטל. מספר המגויסים עלה אך לא הגיע ליעדים שהציבה הממשלה. בשנת 2015, עם הקמת ממשלה חדשה בשיתוף המפלגות החרדיות, שונה החוק שוב והחזירה לשר הביטחון את שיקול הדעת בעניין היעדים והמכסות.
כשנתיים לאחר שפג תוקפו של החוק המסדיר את גיוס בני הישיבות, קבע בית המשפט העליון בהרכב של תשעה שופטים, פה אחד, כי מדינת ישראל צריכה לגייס את בני הישיבות, ויותר מכך: כל עוד זה לא קורה, לא יועברו תקציבים לישיבות עבור תלמידים שלא קיבלו פטור.
מקורות (עיבוד שומרים):
מקורות ראשיים:
מרכז המחקר והמידע של הכנסת >> הסדר דחיית שירות צבאי לתלמידי ישיבה – רקע היסטורי 1948-2002 >> כתיבה: אוריאנה אלמסי | אישור: שלי לוי, ראשת צוות >> 1.7.2018
המכון הישראלי לדמוקרטיה >> מגזין פרלמנט, גיליון 81 >> אתגרי "צבא העם": גיוס החרדים לצה"ל בראי הזמן >> ד"ר אסף מלחי >> 16.4.2018
מרכז המחקר והמידע של הכנסת >> יישום חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם >> כתיבה: אוריאנה אלמסי | אישור: שלי לוי, ראשת צוות >> 25.6.2012
מקורות משניים:
דו"ח הוועדה לקידום השילוב בשירות והשוויון בנטל (ועדת פלסנר) >> יולי 2012
המכון הישראלי לדמוקרטיה >> מסבירון: אחרי הדיון ההיסטורי בבג"ץ, האם ומתי יתרחש גיוס החרדים? >> עו"ד שלומית רביצקי טור-פז >> 1.3.2024
המכון הישראלי לדמוקרטיה >> ההיסטוריה של (אי) גיוס החרדים לצה"ל >> פרופ' יובל שני, עו"ד מירית לביא >> 25.2.2024
אתר הכנסת >> מאגר החקיקה הלאומי >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022
אתר הכנסת >> פרוטוקולים של ישיבות הוועדות >> פרוטוקול מס' 259 מישיבת ועדת החוץ והביטחון >> 2.9.2024
אתר גלובס >> בג"ץ קבע פה־אחד: המדינה חייבת לגייס בני ישיבות לצה"ל >> ניצן שפיר >> 25.6.2024
אתר ynet >> ממשלה במשבר: נתניהו פירק את ועדת פלסנר >> אטילה שומפלבי ומורן אזולאי >> 2.7.2012