שורת ראיונות שקיים שומרים, בפרויקט מיוחד בשיתוף רשת CNN, חושפים פרטים חדשים על הזרמת הכספים מקטאר לחמאס ("מזוודות הכסף") ועל המניעים של ישראל, ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו, באישור המהלך. גורם ביטחוני בכיר מאוד, ששירת תחת נתניהו עד לאחרונה, מסביר שנתניהו סבר שיוכל לשמור על גובה הלהבות בעימותים מול חמאס. גורם אחר, שהיה מעורב במגעים פוליטיים עם נתניהו בשנים הרלוונטיות, מעיד שנתניהו הסביר לו שהאינטרס הישראלי הוא מניעת הקמת מדינה פלסטינית ושלטון חמאס בעזה מסייע לכך. לדברי האיש, הרושם שלו ממכלול השיחות בנושא היה שנתניהו סבור שסינוואר כה חיוני לאינטרס הישראלי עד שלו לא היה קיים, ישראל הייתה צריכה ממש להמציא אותו. 

האלוף (במיל') עמוס גלעד, שכיהן כראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, אמר בשיחה עם CNN, כי מערכת הביטחון לא תמכה בהעברת הכסף לחמאס, אך יישרה קו עם האסטרטגיה של נתניהו. נפתלי בנט, לשעבר ראש הממשלה ושר הביטחון, אמנם עצר את "מזוודות הכסף" בתקופת כהונתו כראש הממשלה, אולם בדיעבד גם הוא מכה על חטא ואומר כי ישראל זלזלה ולא העריכה את חמאס כראוי. 

צפו בכתבה ב-CNN

בשנים הראשונות השקיעה קטאר בפרויקטים שונים ברצועה. בהמשך הועברו הכספים בצורה ישירה הרבה יותר: תשלומי משכורות לפקידי חמאס, העברת תמיכה כלכלית למשפחות נזקקות ברצועה, ורכישת דלק וסולר מישראל וממצרים עבור שלטון חמאס

360 מיליון דולר בשנה - במזומן

"מזוודות הכסף" שהוכנסו לרצועת עזה החל מסוף 2018, אמנם זכו לביקורת רבה, בין השאר בשל הנראות הבעייתית של הזרמה פיזית של דולרים לטריטוריה הנשלטת על ידי ארגון טרור, אך הם ממש לא היו הצורה היחידה שבה תמכה קטאר בחמאס. הכל כמובן באישור ישראלי. 

קטאר החלה לתמוך כלכלית בחמאס בעזה בשנת 2012, תמיכה שעברה גלגולים שונים. בכירים לשעבר במוסד ובצה"ל, כמו גם גורם דיפלומטי אמריקאי בכיר ששירת בישראל, חולקים כולם את אותה דעה באשר למניעים לכך: לצד המניע האידיאולוגי של קטאר בתמיכה במשטר איסלאמי מבית היוצר של האחים המוסלמים, הכספים שימשו את המדינה הקטנה לקנות השפעה באזור ולהפוך לשחקן משמעותי בזירה המזרח תיכונית והגלובלית. החיבור לחמאס, כמו גם קשרים עם בכירים ישראלים, הפכו את קטאר לגורם אמין מספיק מבחינת ישראל וחמאס כאחד, ולכן בכל סבבי הלחימה בעזה היא שיחקה תפקיד בתיווך בין הצדדים. עמדה שחיזקה את מעמדה גם אל מול הממשל האמריקאי.

בשנים הראשונות השקיעה קטאר בפרויקטים שונים ברצועה (ובמקביל גם ברשות הפלסטינית בגדה, בין השאר כאמצעי להשתקת ביקורת של הרשות על תמיכתה בחמאס). בהמשך הועברו הכספים בצורה ישירה הרבה יותר: תשלומי משכורות לפקידי חמאס, העברת תמיכה כלכלית למשפחות נזקקות ברצועה, ורכישת דלק וסולר מישראל וממצרים עבור שלטון חמאס. 

לפני כשנתיים פורסם כי בין השנים 2012 ל-2021 תמכה קטאר בחמאס בסכום של 1.3 מיליארד דולר. מאז הסכום רק עלה: עזה קיבלה בממוצע 30 מיליון דולר מדי חודש, 360 מיליון דולר בשנה. עבור חמאס, אמר האלוף (במיל') גלעד בראיון, הכספים הללו היו "כמו חמצן, אוויר לנשימה". לדבריו, "הם השתמשו בזה כדי לשפר ולבסס את אחיזתם בעזה". בזכות הכספים, הסביר, חמאס יכול היה לדאוג לאוכלוסיה, כמו גם לחזק את יכולתו הצבאית. "זו הייתה טעות היסטורית דרמטית. אשלייה שאתה יכול לתת להם כסף ובכך לאלף אותם".

עבור חמאס, אמר האלוף (במיל') עמוס גלעד, לשעבר ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, הכספים הללו היו "כמו חמצן, אוויר לנשימה. זו הייתה טעות היסטורית דרמטית. אשלייה שאתה יכול לתת להם כסף ובכך לאלף אותם"

 הפיצול הפלסטיני כ"שכפ"צ מול תהליך מדיני"

נתניהו כיהן כראש הממשלה בכל אותן השנים, למעט בין יוני 2021 לדצמבר 2022, כשנפתלי בנט ויאיר לפיד כיהנו בראש מה שהוגדר כ"ממשלת השינוי". קצין בכיר שכיהן עד לאחרונה תחת נתניהו אמר, כי ראש הממשלה סבר שהוא יוכל לשלוט בגובה להבות הסכסוך מול חמאס, מה שהתברר כמובן במתקפת ה-7 באוקטובר כטעות קטלנית. לדברי הקצין, הבידול בין עזה לגדה שירת את נתניהו, כיוון שהעובדה שיש שתי ישויות פוליטיות שונות בשטחים - הרשות בגדה וחמאס ברצועה - מסייעת לישראל לא להתקדם בנתיב המדינה הפלסטינית שאליו התחייבו מדינאים ישראלים בעבר כמה פעמים, לרבות נתניהו עצמו. לדברי הקצין, להבנתו הפיצול הפלסטיני שירת את תפיסת ראש הממשלה בצורה מושלמת ושימש את מה שהקצין מגדיר כ"שכפ"צ מול תהליך מדיני". הוא אמר ש'אנחנו לא יכולים להקים שלוש מדינות לשני עמים'", אמר הקצין והוסיף כי תושבי עוטף עזה היו בני ערובה של האסטרטגיה של נתניהו.

מי שראה את הדברים בזמן אמת היה שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן, שכיהן תחת נתניהו עד שנת 2018 והתפטר בשל האסטרטגיה של הממשלה מול החמאס. במגעים פוליטיים שהתקיימו באותה העת הסביר נתניהו לאחד מבני שיחו את הרציונל שבגישתו כלפי חמאס. הדברים שהוא תיאר חופפים את מה שאמרו גם הגורמים הצבאיים שעבדו לצד נתניהו. לדבריו הגורם הפוליטי, נתניהו הסביר שמשמעות הנוכחות של חמאס בעזה היא שישראל לא יכולה להתקדם בתהליך מדיני מול הפלסטינים בגדה.

גם בנט היה ביקורתי כלפי מדיניות נתניהו וכשהחליף אותו בתפקיד אכן עצר את העברת מזוודות הכסף. בראיון ל-CNN אמר: "עצרתי את מזוודות הכסף, כי האמנתי שזו טעות נוראית לאפשר לחמאס לקבל מזוודות מלאות במזומן שישמש מייד כנגדנו. למה שנאכיל אותם בכסף להרוג אותנו?". אבל בנט גם היכה על חטא באותה השיחה והוסיף כי ישראל זלזלה ולא העריכה את חמאס כראוי. "אני חושב שהגישה כלפי חמאס הייתה שמדובר בניואנס, ארגון טרור שיכול לשגר רקטות, לגרום נזק פה ושם, אבל לא הרבה יותר מזה. לא הערכנו אותם כראוי, ובמובן הזה למדנו את הלקח שלנו: אנחנו חייבים להאמין לאויבים שלנו". 

 "המנדט שלנו הוא עזרה מתמשכת ותמיכה באחינו ואחיותינו בפלסטין, ואנחנו לא מתכוונים לשנות את זה. נמשיך לעשות את זה בצורה שיטתית, כפי שעשינו בעבר", אמר השר הקטארי גם לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר

במערכת הביטחון התנגדו, רה"מ אישר

לעצירת מזוודות הכסף על ידי בנט אמנם הייתה משמעות מסוימת, בין השאר כיוון שכספים במזומן סייעו לחמאס לשלם עבור הברחות ממצרים, אבל הכסף המשיך להגיע בצורות אחרות גם כשהמזוודות נעצרו. בשנים האחרונות, למשל, קטאר מימנה עבור חמאס את רכישת הדלק והסולר מישראל וממצרים והעבירה אותו לחמאס (בין השאר עבור הפעלת תחנת הכוח ברצועה). חמאס הוא שמכר את הדלק ברצועה, ובמילים אחרות - המיר אותו למזומנים.

גלעד אמר בשיחה עם CNN, שמערכת הביטחון והמודיעין התנגדה לתמיכה הכלכלית בחמאס, אך ההחלטה הייתה של הדרג המדיני - וספציפית של ראש הממשלה - ובמדינה דמוקרטית הם אלו שמחליטים. ואכן, בכתבה שפורסמה השבוע בניו יורק טיימס נחשף כי ראש המוסד דוד ברנע, אמר לבנט, בזמן שזה כיהן כראש הממשלה, שהוא מתנגד נחרצות להמשך העברת הכספים באישור ישראל מקטאר לרצועה, משום שחלק מהכספים הללו מוסטים במרמה על ידי החמאס כדי לשרת את ההתעצמות הצבאית של הארגון. 

הקטארים מצדם מתעקשים להמשיך ולתמוך בחמאס גם כעת, לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. בתגובה ל-CNN השבוע הבהיר שר החוץ הקטארי מוחמד בן עבדול-עזיז, כי "המנדט שלנו הוא עזרה מתמשכת ותמיכה באחינו ואחיותינו בפלסטין, ואנחנו לא מתכוונים לשנות את זה. נמשיך לעשות את זה בצורה שיטתית, כפי שעשינו בעבר".

בתגובה לפניית CNN אמר גורם ישראלי רשמי, כי כל אמירה לפיה נתניהו רצה לשמור על חמאס מוחלש רק בצורה חלקית היא "שקרית לחלוטין" וכי ראש הממשלה פעל להחליש את חמאס באופן משמעותי. 

לדברי הגורם, נתניהו הוביל שלושה מבצעים צבאיים כנגד חמאס, ובהם נהרגו אלפי מחבלים ובכירים בארגון. "ממשלות בישראל, כולל לפני ממשלת נתניהו ולאחריה, איפשרו לנתב כספים לעזה. זה לא נעשה על מנת לחזק את חמאס אלא כדי למנוע משבר הומניטרי באמצעות תמיכה בתשתיות קריטיות, לרבות במערכות מים וביוב למניעת התפשטות מחלות ולאפשר את חיי היום-יום".