ת

כתובות מיילים פנימית בחברת Uber (אובר) חושפת את הקשרים שהצליחה החברה לטוות בשנים שבהן ניסתה להיכנס לישראל עם ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו ועם מנכ"ל משרדו. נתניהו נפגש עם ראשי החברה, הביע את תמיכתו בכניסתה לישראל והתעמת סביב הסוגיה עם שר התחבורה שלו, ישראל כ"ץ. מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז, אלי גרונר המליץ לחברה איזה מסרים כדאי להדהד לציבור בישראל ואיך להתנהל מול התקשורת. גרונר אף ביקש מסיבותיו מאנשי אובר לנהל את התקשורת ביניהם דרך חשבון המייל הפרטי שלו ולא דרך החשבון הממשלתי. נתניהו, גרונר וכ"ץ בחרו שלא להגיב לכתבה.

הרמת המסך מעל הדרך בה פועלת ענקית ההסעות בעולם מתבססת על הדלפת ענק מהחברה - 124 אלף מסמכים - שהגיעה לעיתון הגרדיאן הבריטי וקיבלה את השם The Uber Files. העיתון חלק את המסמכים עם ארגון התחקירנים הבינלאומי, ICIJ, ודרכו עם 180 עיתונאים ו-44 כלי תקשורת ברחבי העולם וביניהם הוושינגטון פוסט, לה מונד הצרפתי, בי-בי-סי הבריטי ועוד. שומרים, באמצעות העיתונאי אורי בלאו, הוא הנציג הישראלי בפרויקט.

בהדלפה נחשף בין השאר כי כי במקומות שונים בעולם, ובהם צרפת, הולנד, בלגיה, הודו, רומניה והונגריה, היה לאובר מנגנון בשם "Kill Switch", שאפשר מחיקה מיידית של מידע בעל עניין לרשויות ולרגולטורים מקומיים. ברוסיה, כחלק מניסיונותיה להיכנס למדינה, עשתה החברה עסקאות עם אוליגרכים המקורבים לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין למרות אזהרות פנימיות בחברה מהמהלך. בצרפת חושפת ההדלפה את מערך היחסים הקרוב והתיאום במאבק מול נהגי המוניות המקומיים עם מי שמכהן כיום כנשיא צרפת, עמנואל מקרון. בישראל מרימה ההדלפה את המסך מעל ניסיונות החדירה של החברה ואת המערך הנרחב של קשרים, לחצים ולובינג שהפעילה. (לפרויקט המלא).

אובר פועלת כיום ביותר מעשרת אלפים ערים בכ-72 מדינות ברחבי העולם ובשירותיה משתמשים כ-120 מיליון בני אדם. בחלק לא מבוטל מהמקומות בהם היא פועלת הביאה אובר, באמצעות התנהלות עסקית אגרסיבית לצמצום ניכר של שירותי המוניות המסורתיות ואף להיעלמות מוחלטת שלהן. בשבוע שעבר נחשף בעיתונות הכלכלית כי אובר מתכוונת לנסות ולהיכנס שוב לשוק הישראלי לאחר שניסיונותיה בעבר - שאליהם מתייחסת ההדלפה - לא צלחו.

פגישה עם נתניהו בדאבוס

אובר החלה בניסיונות החדירה שלה לישראל באמצע 2014 וכמעט מייד נתקלה בהתנגדות נחרצת של שר התחבורה דאז, ישראל כ"ץ. לתפיסת אנשי החברה כ"ץ התנגד בשל קשריו עם נהגי המוניות הנחשבים לבעלי מהלכים במרכז הליכוד. הפתרון, לדעת אנשי אובר, עבר בלשכת ראש הממשלה. כבר באמצע 2015, לפי ההדלפה, קיים אחד מבכירי החברה פגישה בלשכת ראש הממשלה אולם מהמסמכים לא ברור עם מי בדיוק.

כדי להשיג פגישה עם ראש הממשלה נתניהו הפעילו אנשי אובר את כל קשריהם בישראל ואחרי שנקבעה פגישה שכזאת, במסגרת הפורום הכלכלי בדאבוס בינואר 2016, עשו לקראתה הכנות קפדניות. "יש לי פגישה אחד על אחד עם מנהל לשכת מנכ"ל משרד ראש הממשלה מחר", כתב מנכ"ל אובר ישראל דאז יוני גרייפמן לקולגות. "הוא חבר ואני אשאל אותו מה יכול להשפיע על ביבי".

למייל אחר של אנשי אובר צורף מזכר פנימי שסקר את המכשולים שבהם נתקלה החברה בישראל ואת מטרותיה בפגישה עם נתניהו. "יש תמיכה של המערך המקצועי בדיאלוג על רגולציה על נסיעות משותפות (Ride Sharing). יש לנו יחסי עבודה טובים עם המערך המקצועי במשרד התחבורה (…) המכשול שלנו הוא שר התחבורה, ישראל כ"ץ, שלא מוכן לפגוש אותנו ונוקט עמדת אנטי-אובר קשוחה. קרוב לוודאי שההתנגדות שלו מונעת מלובי מוניות חזק וממערך יחסים אישיים", נכתב בו.

מטרת הפגישה עם נתניהו הוצגה במיילים בצורה ברורה: "בניית מערכת יחסי אמון; השגת תמיכתו בהפעלת לחץ פוליטי על שר התחבורה (…) והדגשה כי אובר שוקלת את המשך דרכה והשקעתה בישראל בשל האווירה השלילית שבה היא מתקבלת".

הפגישה עצמה, מול מנכ"ל אובר טרוויס קלאניק (Travis Kalanick), נתפסה בחברה כמוצלחת מאוד. לאחד המיילים שדלפו צורפה תרשומת בכתב יד שערך אחד הנוכחים ובה ציטוטים של דברים לכאורה שאמר נתניהו. ראש הממשלה התעניין ברכבים אוטונומיים שבפיתוחם עסקה החברה ובאפשרות שתשקיע במרכזי פיתוח בישראל. לפי התרשומת, הוא גם אמר למנכ"ל אובר ששר התחבורה שלו מונע מאינטרסים זרים ומקשריו לנהגי המוניות. "אנחנו נשבור את ההתנגדות. בוא נעבוד במקביל", הוא סיכם לפי התרשומת.

ב-24 לינואר 2016, ימים ספורים לאחר שחזר לישראל, העלה נתניהו את סוגיית אובר בישיבת הממשלה תוך שהוא מתעמת עם שר התחבורה כ"ץ. "ישראל, אתה צריך לדאוג לתחרות", הוא נזף לפי כמה פרסומים בכלי תקשורת והוסיף, "פגשתי את מנכ"ל אובר בדאבוס".

כ"ץ, לפי הפרסומים, לא נשאר חייב: "לי אתה אומר את זה? אני שפותח את השמים לתחרות? ואת הנמלים והרכבת? אין לי בעיה עם אובר רק שיפעלו במסגרת החוק". הוא לא עצר שם וסנט בנתניהו שהתמודד באותה עת עם פרסומים הנוגעים לקשריו עם בן דודו, עו"ד דוד שמרון: "אני מוכן להעביר את הנושא לטיפולך. אלא אם כן יש לך ניגוד עניינים לעסוק בנושא התחבורה".

נתניהו השיב כי אין לו שום ניגוד עניינים וכי ישקול זאת בחיוב. כ"ץ המשיך: "תפקידי הוא לא לדאוג לאילי הון זרים אלא לאזרחי מדינת ישראל. תחרות צריכה להיות הוגנת ומועילה. קידמתי רפורמות לטובת האזרחים מול הגופים החזקים במשק".

נתניהו, לפי הדיווחים, השיב בכעס שרפורמות עושים גם בלי קשר ללחצים פוליטיים ובכך רמז ללחצים שלכאורה הפעילו בעלי המוניות. על פי הפרסומים בחדר השתררה דממה עד שנתניהו אמר כי מעבר לפגישה בדאבוס הוא אינו מכיר את מנכ"ל אובר.

באובר, לפי המיילים, היו מרוצים מהקטטה בין רה"מ לשר התחבורה שלו. "הוא לא מבזבז זמן", ציין בסיפוק מארק מק'גאן, בכיר בחברה ואחראי המדיניות הציבורית שלה באירופה, אפריקה והמזרח התיכון, במייל לעמיתיו. מק'גאן נחשף השבוע בראיון לגרדיאן כמדליף המסמכים.

נתניהו העלה את סוגיית אובר בישיבת הממשלה תוך שהוא מתעמת עם השר כ"ץ. "ישראל, אתה צריך לדאוג לתחרות", הוא נזף לפי כמה פרסומים בכלי תקשורת והוסיף, "פגשתי את מנכ"ל אובר בדאבוס. כ"ץ, על פי הפרסומים, לא נשאר חייב וסנט בנתניהו שהתמודד באותה עת עם פרסומים הנוגעים לקשריו עם בן דודו, עו"ד דוד שמרון: "אני מוכן להעביר את הנושא לטיפולך. אלא אם כן יש לך ניגוד עניינים לעסוק בנושא התחבורה"

גרונר ממליץ על המסרים

חילופי הדברים הזועמים בישיבת הממשלה הפכו במהרה לשורה של התכתבויות מיילים פנימיות באובר תחת הכותרת "BB Vs. Katz at the Government Meeting Today". ההתכתבות הזאת חושפת חילוקי דעות באובר ביחס לאסטרטגיה הנכונה למינוף הסיטואציה לטובת החברה וכן את המסלול הישיר שסללה החברה ללשכתו של האדם החזק בישראל.

מק'גאן ואחרים חשבו שאמנם יש לוודא שהמומנטום - בעיקר התקשורתי - לא ילך לאיבוד אולם רצו לעשות זאת באיטיות ובעיקר תוך תיאום עם לשכת ראש הממשלה. את הקו הזה הוביל מקג'אן, שגם הרחיב באחד המיילים על קשריו והפציר במי שעמד להחליפו בתפקיד לשמור עליהם. "פיתחתי מערכת יחסים עקיפה וחזקה עם ראש הלשכה של נתניהו (...) הוא (הכוונה לאחראי חדש בחברה על המזה"ת, א"ב) תמיד יכול להתקשר אליי לקבל חוות דעת או להעביר דרכי מסרים", הוא כתב.

תפיסה שונה הייתה של המנכ"ל בישראל יוני גרייפמן, שלפי המיילים, חשב שהמהומה התקשורתית שהתפתחה בעקבות ישיבת הממשלה יכולה להיות נקודת השינוי בישראל. "אני מקבל פניות מהתקשורת ומתכוון להיענות לאלו שיובילו לאימפקט המירבי", הודיע גרייפמן להנהלת החברה.

אלא שמק'גאן עצר אותו. "הסכמנו שהגישה שלנו תהיה פעולה במקביל: הוא (נתניהו) מקדם את הרפורמה הרגולטורית ואנחנו נשלח לישראל אנשים לבדוק מה יש לה להציע בתחום הרכבים האוטונומיים וכו'. אבל אנחנו לא נותנים מתנות לפני שאנחנו רואים תוצאות מהצד שלהם. אנחנו לא רוצים להשליך את עצמנו ללב הויכוח הציבורי בין נתניהו לכ"ץ", הוא הסביר. "אני לא אומר שלא נדבר עם התקשורת, אבל אנחנו צריכים לבחון את זה בזהירות. אני אפנה לראש הסגל של נתניהו (כך במקור. א"ב) כדי לראות מה הוא חושב שיהיה יעיל בנקודה הזו בזמן".

במייל אחר, בתפוצה מצומצמת, מקג'אן מתנסח בהרבה פחות דיפלומטיות וכותב שהצורך לרסן את גרייפמן "מאוד מעייף" וכי "אם אנחנו נדפוק את זה ונגרר לעולמות המלוכלכים של הפוליטיקה בליכוד שני הצדדים (נתניהו וכ"ץ. א"ב) ישתמשו בנו ככלי שרת".

בעוד הוויכוח מתנהל עדכן גרייפמן את הקולגות שראש לשכתו של מנכ"ל משרד רה"מ אלי גרונר התקשר אליו. "הוא בדק פנימית עם גרונר. הם רוצים שנהיה שם (בתקשורת; א"ב) ונדחוף את המסרים הבאים: נסיעה שיתופית הוא מודל שהוכח שמוריד את יוקר המחיה ועובד מצוין ברמה הגלובלית; שזה מודל מושלם לישראל שיפחית את עלות התחבורה; ושאנחנו חושבים שהרגולטורים צריכים לבדוק איזה מודל יכול להתאים לישראל".

מק'גאן מבקש להמתין עוד קצת, אולם כבר למחרת משנה כיוון. הוא מעדכן את הקולגות שלו שהתכתב עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה ו"זה הזמן הנכון עבור יוני לשוחח (עם התקשורת. א"ב) לציטוט בצורה זהירה". גרונר, מוסיף מק'גאן במייל, אמר ש"עכשיו הם צריכים שנעשה את זה, אז לדעתי זה מה שאנחנו צריכים לעשות". הוא גם מספר שהתייעץ עם גרונר ביחס לעיתונאי בכיר, שאנשי אובר התלבטו אם לתדרך 'אוף רקורד' מתוך הנחה שיכתוב על הנושא באהדה. גרונר, לדבריו, ענה שמדובר בעיתונאי "הוגן עד שזה מגיע לראש הממשלה, אז הוא נהפך למשיחי בשנאה שלו".

אגב, גרונר בחלופת המיילים, לא שוכח להזכיר למק'גאן ש"שחשוב שראש הממשלה ייצא טוב" ומקנח בסמיילי. עוד יום עובר ומק'גאן מעדכן את גרונר בפרסומים האחרונים בהם הוזכרה אובר ובהתייחסויות לוויכוח בין נתניהו לכ"ץ.

באחת ההתכתבויות בין מק'גאן למנכ"ל גרונר, שנערכה דרך לינקדאין ולא דרך המייל הממשלתי ששימש לרוב ההתכתבות עד אז, צירף האחרון את כתובת המייל הפרטית שלו וביקש שהשיח יתנהל דרכה. מק'גאן נענה לבקשה והתכתובת עוברת לשם. להתכתבות דרך מייל פרטי יש חשיבות לא מבוטלת כיוון שהיא אינה חוסה תחת חוק חופש המידע

להעביר את התכתובת לחשבון הפרטי

באחת ההתכתבויות בין מק'גאן למנכ"ל גרונר, שנערכה דרך לינקדאין ולא דרך המייל הממשלתי ששימש לרוב ההתכתבות עד אז, צירף האחרון את כתובת המייל הפרטית שלו וביקש שהשיח יתנהל דרכה. מק'גאן נענה לבקשה והתכתובת עוברת לשם.

להתכתבות דרך מייל פרטי יש חשיבות לא מבוטלת כיוון שתקשורת שנעשית דרך שרתי דואר פרטיים - גם כשהיא נעשית על ידי נושאי משרה ציבורית ועוסקת בעניינים ציבוריים - אינה חוסה תחת חוק חופש המידע. בחוות דעת שכתב בשנת 2018 עו"ד איל זנדברג, ראש תחום משפטי ציבורי בלשכת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, נאמר כי "ניתן לשער שמידע רב המוחזק בדוא"ל הפרטי של עובדי ציבור ונבחרי ציבור ובמקבילותיו, הוא למעשה מידע שצריך היה להיות מתועד במערכות המידע של הרשות הציבורית (...)

"האינטרס הציבורי מצדיק תיעוד במערכות המידע הארגוניות של מכלול המידע שנוצר או שנתקבל במסגרת ביצוע תפקידיה של הרשות הציבורית. לדבר טעמים רבים, שמימוש עקרון השקיפות וחוק חופש המידע הוא רק אחד מהם. בין יתר התכליות ניתן להזכיר קיום הליך מנהלי תקין וקבלת החלטות סדורה ויעילה; קיום ביקורת ובקרה על הרשות הציבורית; וביסוס מומחיות ומקצועיות ארוכת טווח. אכן קיים חשש כי מערכות המידע הפרטיות המתוארות מעלה תהפוכנה, גם אם שלא מתוך כוונה רעה, לעיר מקלט המתקיימת בנפרד מהמערכות הפנים ארגוניות הרגילות הרחק מעין הביקורת והציבור".

סוגיית השימוש במיילים פרטיים כיכבה בכותרות במספר מדינות בעולם. כך למשל מיילים ששלחה הילארי קלינטון מחשבון פרטי שלה הפכו לסוגיה מרכזית בבחירות 2016 לנשיאות בארה"ב.

נתניהו, גרונר וכ"ץ בחרו כאמור שלא להגיב לפניית שומרים. גרייפמן אמר בשיחה שבה התבקשה תגובתו, כי "אני לא יודע מאיפה אתה מביא את הדברים שאתה מביא. ביחס לרובם אין לי מושג על מה אתה מדבר".

חילופי הדברים הזועמים בישיבת הממשלה הפכו במהרה לשורה של התכתבויות מיילים פנימיות באובר תחת הכותרת "BB Vs. Katz at the Government Meeting Today". ההתכתבות הזאת חושפת חילוקי דעות באובר ביחס לאסטרטגיה הנכונה למינוף הסיטואציה לטובת החברה וכן את המסלול הישיר שסללה החברה ללשכתו של האדם החזק בישראל

אובר: "הגישה שלנו בתחילת הדרך אכן הייתה אסרטיבית"

לנציגות אובר בישראל הועברה בקשת תגובה פרטנית אולם החברה בחרה להעביר תגובה כללית שנוסחה לכלל כלי התקשורת שהשתתפו בפרויקט.

התגובה נפתחת בתיאור הרפורמות שעברה החברה ב-2017 על רקע "טעויות שנעשו בהתנהלות עד אז", ובכלל זאת החלפתו של המנכ"ל החברה וחלק ניכר מהנהלתה. "אין בכוונתנו לספק תירוצים עבור התנהגות העבר אשר אינה עולה בקנה אחד עם ערכי החברה בהווה. במקום זאת אנו מבקשים מהציבור ומהמשתמשים שלנו לשפוט אותנו לפי הצעדים שנקטנו בחמש השנים האחרונות והדברים שנעשה בשנים הבאות", נאמר בתגובה.

בהמשך וביחס להפעלת מערך השתדלנות בעולם נאמר בתגובה, כי בתקופה האמורה (2014-2016), פעלה אובר, יחד עם ממשלות בכל העולם, כדי להתאים את תקנות התעבורה השונות למאה ה-21 ולתחבורה שיתופית. "הטענה כאילו הדברים נעשו בסתר מגוחכת".

אובר התייחסה בתגובתה גם ל"קיל סוויץ'" ומסרה כי מאז 2017 לא נעשה בו שימוש. ביחס לקשרים עם האוליגרכים נמסר כי אין כיום באובר אף לא עובד אחד שהיה מעורב בבניית הקשר העסקי עם האוליגרכים.

את תגובתה חותמת אובר כך: "הגישה שלנו בתחילת הדרך אכן הייתה אסרטיבית ואף הודינו בעבר שאובר עשתה לא מעט טעויות לאורך הדרך. ככל שהתבגרנו, הגברנו את הפיקוח על מאמצי ההסברה ועל פעילות הלובי, ובכלל זה פיקוח של ועדה ייעודית מטעם דירקטוריון החברה, כדי להבטיח שכל שיח עם גורמי ממשל עומד בקריטריונים של שקיפות ונעשה בהתאם לחוק".