רק

לעיתים נדירות נחשפים ניסיונות ההשפעה של חברות ענק גלובליות על ממשלות ורגולטרים ועל הפניות שלהן לבעלי תפקידים בכירים במערך השירות הציבורי. הדלפת The Uber Files מענקית ההסעות, חושפת כיצד מתווך מטעמה יצר קשר עם שגריר ישראל בוושינגטון ועם שגריר ארה"ב בישראל, וביקש מהשניים לסייע בעצירת חקירה בישראל נגד החברה.

ההדלפה - 124 אלף מסמכים - הגיעה לעיתון הגרדיאן הבריטי שחלק את המסמכים עם ארגון התחקירנים הבינלאומי, ICIJ, ודרכו עם 180 עיתונאים מ-44 כלי תקשורת בעולם וביניהם הוושינגטון פוסט, לה מונד הצרפתי, בי-בי-סי הבריטי ועוד. שומרים, באמצעות העיתונאי אורי בלאו, הוא הנציג הישראלי בפרויקט.

בהדלפה נחשף בין השאר כי כי במקומות שונים בעולם, וביניהם צרפת, הולנד, בלגיה, הודו, רומניה והונגריה, היה לאובר מנגנון בשם "Kill Switch", שאיפשר מחיקה מיידית של מידע בעל עניין לרשויות ולרגולטורים מקומיים. ברוסיה, כחלק מניסיונותיה להיכנס למדינה, עשתה החברה עסקאות עם אוליגרכים המקורבים לנשיא רוסיה פוטין למרות אזהרות פנימיות. בצרפת חושפת ההדלפה את מערך היחסים הקרוב והתיאום במאבק מול נהגי המוניות המקומיים עם מי שמכהן כיום כנשיא צרפת, עמנואל מקרון.

אובר פועלת כיום ביותר מעשרת אלפים ערים בכ-72 מדינות ברחבי העולם ובשירותיה משתמשים כ-120 מיליון בני אדם. בחלק לא מבוטל מהמקומות בהם היא פועלת הביאה אובר, באמצעות התנהלות עסקית אגרסיבית לצמצום ניכר של שירותי המוניות המסורתיות ואף להיעלמות מוחלטת שלהם. בשבוע שעבר נחשף בעיתונות הכלכלית כי אובר מתכוונת לנסות ולהיכנס שוב לשוק הישראלי לאחר שניסיונותיה בעבר - שאליהם מתייחסת ההדלפה - לא צלחו.

"להשאיר את אנשינו מחוץ לכלא"

גודל אוכלוסייה יחסית מצומצם וקשיים רגולטוריים גרמו לכך שאובר, שהחלה לפעול בישראל ב-2014, תעדפה אותה רק ב"מעגל שלישי" של מדינות שאליהן היא מבקשת לחדור. פרדוקסלית דווקא ניסיונות החסימה של משרד התחבורה, שנה לאחר מכן, הקפיצו את ישראל במעלה סדר העדיפויות של החברה. "כיוון שתל אביב בוערת", כתב בקיץ 2015 האחראי על מדיניות ציבורית של אובר באירופה, אפריקה והמזרח התיכון, מארק מק'גאן, במייל פנימי "אני מבקש להיות מכותב על כל מה שקשור לישראל". מק'גאן נחשף השבוע בראיון לגרדיאן כמדליף המסמכים.

התבערה, מסתבר, הייתה חקירה פלילית שפתח באמצע 2015 משרד התחבורה נגד אובר, מנכ"ל החברה בארץ יוני גרייפמן ונהגים שעבדו עימה. מייל פנימי של יועץ משפטי בחברה פירט את המתרחש: "שני חוקרים ממשרד התחבורה הגיעו למשרדים בישראל לשעתיים-שלוש (...). לרוב חוקרים מגיעים בליווי קציני משטרה אבל מתוך כבוד ליוני (גרייפמן; א"ב.), אותו פגשו בעבר (…), הם הגיעו לבדם". החוקרים, לפי המייל, עברו על מסמכים רבים, צילמו את חלקם והתעניינו בנהגים שהתקשרו עם החברה ובפרטי המכוניות שעימן נרשמו. גרייפמן, כך הוסבר במייל, זומן לחקירה נוספת שעניינה "חשד להפעלת חברת תחבורה בלא אישור/רישיון משרד התחבורה".

באובר לקחו את החקירה ברצינות רבה. "אני עובד להשאיר את האנשים שלנו בישראל מחוץ לכלא", כתב מק'גאן לאחד מעמיתיו ובמייל אחר נדונו אפשרויות פעולה ובכלל זאת שיחות עם חברי קונגרס תומכי ישראל שעימם היה לחברה קשר טוב. אבל בסופו של דבר ן אובר פנתה לתותחים הכבדים ביותר: פירמת עורכי הדין קובינגטון (Covington) מוושינגטון, הנחשבת לאחת המובילות בבירה האמריקאית עם למעלה מ-1,100 עורכי דין ושמונה משרדים ברחבי העולם.

בחלופת מיילים מציגים אנשי אובר את הבעיה לתפיסתם שבה נתקלו בישראל ואת השירות שהם צריכים מקובינגטון. "משרד התחבורה מתגלח על הראש שלנו", נכתב באחד מהם. "אנחנו צריכים מישהו שיעשה שיחות טלפון לדרגים בכירים, ברמה של שר התחבורה ומעלה, כדי ללחוץ על החבר'ה שיירגעו לעזאזל. המינימום הוא שייחכו עד אחרי הבחירות (בישראל; א"ב) כדי שנוכל לנהל שיחה נורמלית".

באובר לא חששו להתייחס ישירות לחקירת משרד התחבורה וציינו כי פעלו בישראל (בכל הנוגע להסעות) "בתחום האפור", אך ציינו כי לא גבו כסף מנוסעים ושילמו לנהגים לפי שעה ולא על סמך נסיעות. "משרד התחבורה הגיב בצורה הרבה יותר אגרסיבית משניתן היה לצפות (…) המוניות מאוד מקושרות בתל אביב (…) יש לנו עורכי דין מפה ועד להודעה חדשה, אבל עם הבחירות המתקרבות אנחנו מחפשים דרך להוריד את הטמפרטורה, יותר מאשר פתרון קבע. אנחנו פשוט לא רוצים לראות את החבר'ה שלנו מסיימים בכלא רק כדי לספק את נהגי המוניות בדרך לקלפי".

למשימה נבחר אחד מיועציה הבכירים של קובינגטון, סטוארט אייזנשטאט, דיפלומט אמריקאי בכיר לשעבר ששימש בין השאר יועץ לנשיא ג'ימי קארטר ושגריר ארה"ב לאיחוד האירופי. בקובינגטון אייזנשטאט מוגדר כמי ש"עבודתו מתמקדת בפתרון בעיות סחר בינלאומיות וחילוקי דעות עסקיים" עם ממשלות.

ברמה האישית מק'גאן לא חיבב את אייזנשטאט. הוא התרעם על הסגנון של מיילים ששלח וצחק עליו עם הקולגות. "כפרסונה, אדם לא נעים וקשה", נאמר באחד המיילים, "אבל מבחינה מקצועית הוא אפקטיבי למדי".

אייזנשטאט אכן התברר כאפקטיבי ופעילותו, כפי שהיא משתקפת מהמיילים, היא דוגמה נדירה להתרחשויות מאחורי הקלעים שאליהן הציבור כמעט אף פעם לא נחשף. לפי המיילים הפנימיים שדלפו הוא יצר תוך זמן קצר קשר עם דן שפירו, שגריר ארה"ב בישראל בזמנו, ועם רון דרמר, שגריר ישראל בבירה האמריקאית באותה תקופה.

. דרמר, לפי עדכוניו של אייזנשטאט, ביקש שיעביר את חומרי הרקע דרך המייל הפרטי שלו, "כדי להבטיח תגובה מהירה מצידו". בתיאור של שיחת טלפון בין השניים כתב אייזנשטאט שביקש מהשגריר לפעול מול משרד החוץ כדי לעצור את החקירה בישראל. "דרמר היה סימפטי. הוא תומך בשוק החופשי ובהשקעות בישראל", נכתב בסיכום המייל, "הוא הבטיח לפעול ולהבין את המוטיבציה מאחורי חקירת משרד התחבורה"

המיילים והשיחות עם שניהם, לפחות לפי דיווחיו של אייזנשטאט לאנשי אובר, נשאו אופי פמיליארי ולא רשמי. דרמר, לפי עדכוניו של אייזנשטאט, ביקש שיעביר את חומרי הרקע דרך המייל הפרטי שלו, "כדי להבטיח תגובה מהירה מצידו".

בתיאור של שיחת טלפון בין השניים כתב אייזנשטאט שביקש מהשגריר לפעול מול משרד החוץ כדי לעצור את החקירה בישראל. הדברים גם מופיעים במסמך רקע שנשלח לגרסתו לשגריר, בו נאמר כי "על משרד החוץ לפעול כדי לעצור את החקירה".

"דרמר היה סימפטי. הוא תומך בשוק החופשי ובהשקעות בישראל", נכתב בסיכום המייל, "הוא הבטיח לפעול ולהבין את המוטיבציה מאחורי חקירת משרד התחבורה".

התחושה העולה מהמיילים של אייזנשטאט היא שהשגרירים היו קשובים לו ולטענות של אובר. עם זאת חשוב להדגיש כי לא ברור מהם כיצד פעלו השגרירים לאחר השיחות אם בכלל. רון דרמר מסר בתגובה כי מעולם לא עשה לובינג מול ממשלת ישראל לטובת חברה אמריקאית. לדבריו, חברות אמריקאיות פונות לעתים לשגרירות ישראל בעניינים הנוגעים אליהן. דן שפירו לא הגיב לפניות אליו

גם השיחה עם השגריר האמריקאי שפירו, לפי המיילים, התנהלה היטב. לאובר היו קווים מנחים שהועברו לאייזשטאט וממנו לשגריר שפירו: לארה"ב יש אינטרס מרכזי להבטיח שחברות אמריקאיות יקבלו יחס הוגן; ארה"ב קוראת למשרד התחבורה לנהל דיאלוג עם אובר בטרם ינקטו צעדים לא הוגנים כנגד החברה ואנשיה; אובר לא צריכה להיות קורבן של הבחירות הקרובות לכנסת, ומשרד התחבורה צריך להימנע מקבלת החלטות שיגבילו את המדיניות שתוכל לקדם הממשלה הבאה.

"אנחנו רוצים לעזור לחברה אמריקאית", מצוטט שפירו בסיכום שהעביר אייזנשטאט לשולחיו, "אבל צריכים להיות זהירים אם יש כתב אישום פלילי". בינתיים, ענה לו אייזנשטאט, מדובר רק בחקירה. שפירו התעניין היכן בדיוק רשומה אובר והאם מדובר בחברה אמריקאית (החברה-האם רשומה בהולנד. א"ב) והאם אזרחים אמריקאים נמצאים בסכנה. אייזנשטאט בדק את הדברים והשיב בחיוב שכן, גרייפמן הוא גם בעל אזרחות אמריקאית. שפירו, לפי המייל של אייזנשטאט, סיכם שיבדוק את הדברים עם אנשי השגרירות ושאין צורך לערב בעניין את מחלקת המדינה האמריקאית. הוא גם הציע להיפגש עם אנשי אובר בישראל. ההדלפה כוללת חלופת מיילים פנימית באובר ביחס לתיאום פגישה שכזו.

התחושה העולה מהמיילים של אייזנשטאט היא שהשגרירים היו קשובים לו ולטענות של אובר. עם זאת חשוב להדגיש כי לא ברור מהם כיצד פעלו השגרירים לאחר השיחות אם בכלל.

שנתיים לאחר השיחות עם השגרירים, באמצע 2017, הוגש כתב אישום נגד אובר, גרייפמן וכמה מנהגי החברה בארץ בטענה כי החברה פעלה ללא רישיון הולם להסעת נוסעים. כתב האישום התבסס על חומרים שנאספו ב-2016-2017, ואין בו איזכור לפעולות החקירה שנערכו ב-2015. עיון בחומרי החקירה מעלה כי האישום התבסס רובו ככולו על עבודת "מתנדבים" מחברה מתחרה של אובר - גט (לשעבר גט טקסי) - שביצעו הזמנות רכבים מאובר. עורכי הדין של אובר יצאו כנגד שיתוף הפעולה של משרד התחבורה עם החברה המתחרה וטענו לאכיפה בררנית מטעמים פוליטיים.

בסופו של דבר ביטל משרד התחבורה את כתב האישום כנגד הנהגים ועיכב את ההליכים כנגד אובר וגרייפמן, בתמורה לתשלום כופר של כ-112 אלף שקלים.

"אנחנו רוצים לעזור לחברה אמריקאית", מצוטט שפירו בסיכום שהעביר אייזנשטאט לשולחיו, "אבל צריכים להיות זהירים אם יש כתב אישום פלילי". בינתיים, ענה לו אייזנשטאט, מדובר רק בחקירה. שפירו, לפי המייל של אייזנשטאט, סיכם שיבדוק את הדברים עם אנשי השגרירות ושאין צורך לערב בעניין את מחלקת המדינה האמריקאית. הוא גם הציע להיפגש עם אנשי אובר בישראל. ההדלפה כוללת חלופת מיילים פנימית באובר ביחס לתיאום פגישה שכזו

דרמר: מעולם לא עשיתי לובינג לטובת חברה אמריקאית

רון דרמר מסר בתגובה, כי מעולם לא עשה לובינג מול ממשלת ישראל לטובת חברה אמריקאית. לדבריו, חברות אמריקאיות פונות לעתים לשגרירות ישראל בעניינים הנוגעים אליהן. בשל מערכת היחסים האסטרטגית בין ישראל לארה"ב, הוסיף דרמר, גורמים ישראליים רשמיים מקשיבים לטענות החברות גם אם אין להם כוונה לשנות מדיניות או להשפיע עליה ואין בכך כל פסול, מה גם שחיזוק קשרים עם המגזר הפרטי הוא חלק מתפקידה של השגרירות.

באשר לאובר, אמר דרמר, הוא לא זוכר את הפרטים בשל השנים שחלפו וכיוון שהתערבותו, אם הייתה כזאת, הייתה מינימלית. "אני מאמין שפגשתי את נציגי החברה פעם אחת בשגרירות בוושינגטון, אבל אינני זוכר את הסוגיות שהם העלו", אמר. לדבריו, הגיוני שהעביר את דבריהם הלאה ובזאת הסתכם תפקידו.

דרמר אמר עוד שאת אייזנשטאט הוא מכיר כמעט 40 שנה ו-"הוא אפילו היה בבר מצווה שלי". הוא ציין שאינו זוכר שאייזנשטאט ייצג את אובר, אך אם אכן ייצג אותה הוא היה מקשיב לדבריו. על רקע ההיכרות ארוכת השנים, הוא אומר, לא יוצא דופן לחשוב שאייזנשטאט יפנה במייל הפרטי שלי ועדיין, "למיטב זכרוני מעולם לא ביקשתי ממנו או ממישהו אחר לשלוח לי משהו דרך המייל הפרטי כדי לסייע לו בצורה מהירה יותר".

"בשום שלב לא פעלתי לטובת אובר או כל חברה אחרת בזמן שכיהנתי כשגריר בארצות הברית. זה פשוט לא נכון. לאורך כהונתי פעלתי רק כדי לקדם את האינטרסים של מדינת ישראל", אמר

שומרים העביר למשרד התחבורה בקשה עם שאלות ספציפיות הנוגעות לחקירה ולשיתוף הפעולה עם גט. תגובת המשרד כללה התייחסות לתוכנית החירום שאושרה לאחרונה למאבק בפקקים ולתמיכת המשרד בנסיעות שיתופיות. ביחס לשאלות שהועברו נמסר מהמשרד נמסר, כי "ככלל אין בכוונת המשרד להתייחס לשיטות פעולה של גורמי הפיקוח והאכיפה במשרד, וודאי שלא ביחס למקרה ספציפי זה או אחר". חברת גט לא השיבה לפנייה אליה.

לנציגות אובר בישראל הועברה בקשת תגובה פרטנית אולם החברה בחרה להעביר תגובה כללית שנוסחה לכלל כלי התקשורת שהשתתפו בפרויקט. התגובה נפתחת בתיאור הרפורמות שעברה החברה ב-2017 על רקע "טעויות שנעשו בהתנהלות עד אז", ובכלל זאת החלפתו של המנכ"ל החברה וחלק ניכר מהנהלתה. "אין בכוונתנו לספק תירוצים עבור התנהגות העבר אשר אינה עולה בקנה אחד עם ערכי החברה בהווה. במקום זאת אנו מבקשים מהציבור ומהמשתמשים שלנו לשפוט אותנו לפי הצעדים שנקטנו בחמש השנים האחרונות והדברים שנעשה בשנים הבאות", נאמר בתגובה.

אובר התייחסה בתגובתה גם ל"קיל סוויץ'" ומסרה כי מאז 2017 לא נעשה בו שימוש. ביחס לקשרים עם האוליגרכים נמסר כי אין כיום באובר אף לא עובד אחד שהיה מעורב בבניית הקשר העסקי עם האוליגרכים.

בהמשך וביחס להפעלת מערך השתדלנות בעולם נאמר בתגובה כי בתקופה האמורה (2014-2016), פעלה אובר, יחד עם ממשלות בכל העולם, כדי להתאים את תקנות התעבורה השונות למאה ה-21 ולתחבורה שיתופית. "הטענה כאילו הדברים נעשו בסתר מגוחכת".

את תגובתה חותמת אובר כך: "הגישה שלנו בתחילת הדרך אכן הייתה אסרטיבית ואף הודינו בעבר שאובר עשתה לא מעט טעויות לאורך הדרך. ככל שהתבגרנו, הגברנו את הפיקוח על מאמצי ההסברה ועל פעילות הלובי, ובכלל זה פיקוח של ועדה ייעודית מטעם דירקטוריון החברה, כדי להבטיח שכל שיח עם גורמי ממשל עומד בקריטריונים של שקיפות ונעשה בהתאם לחוק".

יוני גרייפמן אמר לשומרים כי "אני לא יודע מאיפה אתה מביא את הדברים שאתה מביא. ביחס לרובם אין לי מושג על מה אתה מדבר".

לדן שפירו הועברו מספר פניות, אולם הוא לא הגיב לכתבה.‍