עמיר קליגר, מורה לחשיבה יצירתית, שזומן לשימוע אחרי ששיחת בוקר עם תלמידיו על השינויים במערכת המשפט התמשכה לשיעור בן שעתיים וחצי, חזר בשבוע שעבר ללמד. הסיקור התקשורתי והמחאה שהתעוררה סביב האיום שיפוטר עשו את שלהם. השימוע הוגדר בזמן אמת כשיחת בירור. התאגיד העירוני שזימן אותו הבין כנראה, שאין פה קייס. גם אם קליגר הפר את הנחיית מנהל מרכז המחוננים "רון ורדי" בראשון לציון, שלא לדון בנושאים אקטואלים מעבר לשיחת בוקר, הרי שאין פה עילה לפיטורין. 

אמנם מנכ"ל משרד החינוך, אסף צלאל, ביקש להותיר את התלמידים בתוך בועה (ראו אגרת שפרסם בנושא), אך "חוזר מנכ"ל" מתיר למורים לעסוק באקטואליה ולהביע את עמדתם, כפי שמסביר ד"ר אדר כהן, לשעבר המפקח על מקצוע האזרחות במשרד החינוך, שישב בוועדה שחיברה את ההנחיות הנוגעות לשיח הפוליטי במערכת החינוך. "צוותי החינוך מסתובבים בתחושה שאסור להם לדבר, אבל אם ילכו עם זה לבית משפט, זה לא יחזיק מים, כי החוזר מעניק רשת הגנה למורים". האגודה לזכויות האזרח אף הוציאה "זכותון", המפרט את האסור והמותר בכיתה. 

"הסיפור שלי יכל להיסגר בחדרי חדרים בלי שאף אחד ישמע", אומר קליגר בשיחה עם שומרים, "אבל התזמון גרם לאנשים שאני לא מכיר להלחם עבורי, כדי להיאחז בניצחון קטן אבל מוחשי". 

מה תגיד על הטענה שגרמת ל"אי נוחות לבאי בית הספר". ראית בכלל תלונה מסודרת?

"לא. פוליטיקה רחוקה מלהיות נושא השיחה האהוב עלי, אבל אנחנו לא חיים בוואקום. והדרישה מהקהילה החינוכית לשמור על ארשת בלתי נגועה ומאוזנת בעת הזאת, גובלת בבלתי מוסרי. אני מלמד שם עשר שנים, לא הייתה כלפי שום טענה, עד שבדצמבר ניהלתי שיחת בוקר על אבי מעוז, ועכשיו בגלל דיון שהארכתי בעקבות שאלות תלמידים". 

גלי עשת-בזק, מורה לאזרחות בצפון הארץ, כועסת. "משרד החינוך והעירייה התנערו מהזימון של קליגר לשימוע, כאילו אין לזה קשר אליהם, וזה עניין של התאגיד בלבד. בזמן שלכולם היה נוח לעשות ממנו דוגמה, למען ידעו כל צוותי ההוראה, מה יעשה למורה שהביע עמדה ביקורתית. אני מורה 15 שנה. מנגנון ההשתקה בישראל היום פחות סמוי מבעבר, והיחס לקליגר לא מנותק מרוח התקופה ומרוח המפקד המנשבת ממשרד החינוך, שמבהירה לנו במילים יפות עטופות בצלופן, שאנחנו אמורים עכשיו לסתום את הפה". 

כהן, שחקר במסגרת הדוקטורט שלו בביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית, כיצד מורים לאזרחות עוסקים בסוגיות שנויות במחלוקת, מוסיף: "החוזר מאפשר להם להביע את דעתם, כל עוד הם לא עושים דה לגיטימציה למדינה, מוסדותיה או לקבוצות בחברה. הבעיה היא שרוח התקופה הרבה יותר חזקה, מאשר הכללים הכתובים. השריפה במקרה של קליגר כובתה, אבל האפקט המצנן על שאר המורים נותר".

רותי שמרון, מנהלת בית הספר הדמוקרטי "שבילים" בפרדס-חנה כרכור, שמובילה את פורום מנהלי בתי הספר לזכויות אדם, מפרטת: "רוב האנשים לא יזכרו מה נסגר עם קליגר, אבל המסר שמחלחל למערכת ברור: מורה דיבר על ההפיכה המשטרית וזומן לשימוע, עדיף לא לדבר על נושאים כאלה בכיתה. אלה לא חששות חדשים, אבל הם מועצמים בתקופה של הממשלה הנוכחית".

תני דוגמה.

"אני מנהלת תיכון דמוקרטי שעוסק בנושאים פוליטיים בכיתות, ואנחנו לא מפחדים לדבר. אבל כשאני הולכת להפגנות עם שלט שכתוב עליו 'מנהלות בתי ספר נלחמות על הדמוקרטיה', תמיד ניגשים אלי בשקט מפגינים שמספרים לי שגם הם מורים, וכשאני מציעה להם לקחת שלט שמזהה אותם כאנשי חינוך, הם מסרבים ומעדיפים להפגין באנונימיות. יש את מחאת ההייטקיסטים, העו"סים והצוותים הרפואיים, אבל את מחאת המורים את לא רואה כמעט בשטח. זו אוכלוסיה מוחלשת שחיה עם המון פחד".

עופר שור, מחנך ומורה לספרות בבי"ס "כפר גליל", שהפיק יחד עם מחלקת החינוך של האגודה לזכויות האזרח הפגנת מורים בחיפה בחמישי האחרון, התוודע לאותן חששות. "הגיעו להפגנה שלושים מורים ומבחינתי זה המון. מורים חיים בחוסר ביטחון לגבי התכנים שמותר להם לדבר עליהם. פרשת אדם ורטה ב-2014, הראתה להם מה המחיר שמורה עלול לשלם בהבעת עמדה - שאפשר לפטר אותו או למרר לו את החיים. והם אומרים מה אנחנו צריכים את כאב הראש הזה. בפרט שלמשרד החינוך ולהרבה בתי ספר נוח לטפח את הגישה שחינוך זה דבר נייטרלי ובי"ס צריך להיות נקי מפוליטיקה". 

רותי שמרון, מנהלת בית ספר: "רוב האנשים לא יזכרו מה נסגר עם קליגר, אבל המסר שמחלחל למערכת ברור: מורה דיבר על ההפיכה המשטרית וזומן לשימוע, עדיף לא לדבר על נושאים כאלה בכיתה. אלה לא חששות חדשים, אבל הם מועצמים בתקופה של הממשלה הנוכחית"

"אני יודעת לקרוא בין השורות"

מורים ומנהלים שנוקטים בימים אלה בצנזורה עצמית, סירבו להתראיין לכתבה. מי שבכל זאת דיברו, גם אם בעילום שם, היו אלה שהשתיקה מייסרת אותם. "המקרתיזם עובד גם עלי", הודתה מנהלת בית ספר במרכז הארץ, "המכתב ששלח צלאל אומר לי 'אל תתעסקי איתנו, כי תחטפי', אני יודעת לקרוא בין השורות". 

מה את שומעת ממנהלים אחרים?

"נקודת המוצא של מנהלי בתי הספר כיום, היא שכל מילה שאנחנו מוציאים מהפה, כל שיחת טלפון, הכל מתועד. מנהלת ברמת גן זומנה לבירור לאחר שתלמיד צילם אותה אומרת בטקס הזיכרון לרצח רבין, ש'לא הפנמנו כלום, אם איתמר בן גביר מונה לשר לביטחון לאומי'. גם המורים נושמים את התודעה הזו. הם מבינים שאם ידברו על נושא שנוי במחלוקת, תוך רגע הם יופיעו בערוצי החדשות, אז בשביל מה צריך את זה". 

כשקהילת ההורים תומכת בך, זה לא מעניק לך ביטחון?

"אין לי קביעות, יכולים כל רגע להזמין אותי לשימוע ולפטר אותי. הייתי נועזת מספיק להתקשר לעו"ד גבי לסקי, שייצגה את קליגר, ולבקש שתמסור לו שאני רוצה לקבל אותו לעבודה אם יפוטר. יש דברים שאני מצליחה לעשות ויש שלא". 

לא מעט מנהלים מתקנאים בחופש הביטוי של זאב דגני, מנהל גימנסיה הרצליה, שעודד את תלמידיו לצאת להפגין במקום להגיע לבית ספר. "צריך ותק ורשות מקומית שיודעת לתת מעטפת לאמירות כאלה", אומרים אותם מנהלים, "ולא בכל הרשויות, מינהל החינוך חזק כמו בתל אביב. בכלל למנהלי תיכונים יותר קל להתבטא מאשר למנהלי היסודיים, כי בתיכון המעסיק הוא הרשות המקומית או רשת פרטית וביסודי - משרד החינוך". 

המנהל זאב דגני מזמין את תלמידיו לעלות לירושלים להפגין:

האם המצב בתיכונים פחות פוליטי? לא בטוח בכלל. ב-31 באוקטובר 2023 יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות. ולא מן הנמנע שנראה התנגחויות בין ראשי רשויות ואנשי חינוך, כשהזיהוי הפוליטי של המתמודדים והאלקטורט שהם מחזרים אחריו, יכתיבו את הטון. גם לרשת פרטית יש את האינטרסים שלה. 

מנהלת שחתמה על מכתב של 264 מנהלי בית הספר לשר החינוך: "בהתחלה אמרתי לעצמי, 'השתגעתי לחתום, בסוף יזמינו את כולנו לשימוע. אחרי ההפגנה הגדולה בירושלים, אמרתי לעצמי, אין לך את האופציה שלא לחתום. לצד הפחד, יש כל הזמן רצון לנקוט עמדה, בטח כשאני אשת חינוך".

מה תגידי למשפחות שמחנכות את הילדים בשונה מהעמדה שלך, ולא רוצות שתטיפי להם? 

"בית ספר לא צריך להיות מקום של חינוך מפלגתי, אבל כן של חינוך פוליטי. יש פערים ועוולות שצריך לדבר עליהם, בשיח מותאם לגיל". 

עופר שור, מחנך ומורה לספרות: "מורים חיים בחוסר ביטחון לגבי התכנים שמותר להם לדבר עליהם. פרשת אדם ורטה ב-2014, הראתה להם מה המחיר שמורה עלול לשלם בהבעת עמדה - שאפשר לפטר אותו או למרר לו את החיים. והם אומרים מה אנחנו צריכים את כאב הראש הזה"

"צומח פה דור שלא מבין את חשיבות הדמוקרטיה"

במחקר של ד"ר אדר כהן הוכח, שלגיבוי הבית ספרי יש השפעה גדולה על תחושת הביטחון של מורים בהתמודדות עם סוגיות נפיצות. "יש הבדל בין מנהלת שאומרת למורות 'חשוב לדבר על זה ואם הורים יתלוננו תפנו אותם אלי' לבין מורה שמרגישה שהיא לבד מול ההורים. אגב, זו אף פעם לא רק התנגשות אידיאולוגית. תמיד יש גם מרכיב בין-אישי שמחמיר את ההתנגשות. בחוזר מנכ"ל יש סעיף שאומר שגם אם מורה טעה, המנהל אמור לאפשר לו לחזור לכיתה ותקן. ללמד אזרחות זה מקצוע עם סיכון מקצועי גבוה". 

חשיבות הגיבוי הבית ספרי משמעותית גם עכשיו. "אני חייב לשקול מילים", מסביר מורה לאזרחות שמלמדת בסביבה הטרוגנית, "אחרת יתנפלו עלי הורים ותלמידים. פעם ההתנהגות הזו אפיינה בודדים שהוגדרו כחמומי מח. היום זה הבון טון. אין לתלמידים מוכנות להתמודד עם עובדות. זה שאני בעד דמוקרטיה עושה אותי אוטומטית שמאלני. אני מנסה להיות ממלכתי, בוחר במילים נייטרליות כמו 'המאבק לשינוי פני הרשות השופטת ומקומו של הבג"ץ', אבל ברגע שאני מביא חומר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, והם רואים את המילה דמוקרטיה את לא מבינה איזה צרחות אני חוטף".

ואיך ההנהלה מגיבה?

"מצד אחד היא רוצה שנדבר על זה בכיתות, מצד שני היא משדרת שלא תיקח עלינו אחריות. בחדר המורים ממעטים לדבר על זה, כי כבר היו פיצוצים". 

שמרון מבינה אותו: "לאורך שנים מחלישים את החינוך לדמוקרטיה ומורידים מספר הלימוד באזרחות פרקים שעוסקים בזכויות אדם. צומח פה דור שלא מבין את חשיבות הדמוקרטיה. שחושב שלא נורא אם תהיה פה מדינה לא דמוקרטית ופחות זכויות לכולם". 

צפו בכתבה בנושא שפרסמה בשומרים העיתונאית רנן נצר ב-2020 (לתחקיר המלא)

מה תסריט האימים מבחינת צוותי הוראה? 

"הורים שמגישים תלונות למשרד החינוך ומנהלים מסע רדיפה נגד מורה או מנהל. מאוד קל להקליט מורה בשיעור, להוציא את הדברים מהקונטקסט ולהפיץ אותם ברשתות החברתיות. זו לא חוויה נעימה לקבל טלפון מהפיקוח, בין אם זו שיחת נזיפה או הזמנה לבירור או שימוע. מאוד קל להלחיץ ככה מורים, בעיקר צעירים, שמתפרנסים בדוחק ממשכורת של גרוש וחצי". 

יש 4,000 מנהלי בתי ספר בישראל, גם אם 3,000 מחזיקים בדעה אחרת, איך זה שבפורום שלך יש רק 130? 

"הרוב הוא תמיד דומם. הרבה שקועים בשגרה השוחקת, וחלק רוצים אבל מפחדים. תשאלי כמה מנהלים נכנסו לבית ספר ואמרו למורים שלהם, הבוקר נכנסים לכיתות ומדברים על הפוגרום בחווארה? אני משערת שמעט". 

מי שבכל זאת העזה, קיבלה איומים. לימור מילר, מנהלת עירוני ה' בת"א שלחה מברק תנחומים למשפחתם של הלל ויגל יניב שנרצחו בפיגוע ובמקביל ארגנה תרומת ציוד לתושבי חווארה. בעקבות פרסום של "הצל" היא סיפרה שספגה "קללות, איומים ומשפטי שנאה מזעזעים".

סביב אווירת ההשתקה מתפתח הומור שחור. "יש אצלנו מורה שמלמד על זכויות אדם, ואנחנו כל הזמן מתבדחים, מתי כבר יעיפו אותו, כי אי אפשר יהיה יותר ללמד על זה", מספרת מורה. "ואחרי שאבי מעוז נבחר לכנסת, צחקו על מי שתלו בעבר דגלי גאווה, שהשנה זה כבר לא יקרה, כי הם יפוטרו בקרוב. אחרי התיקון לחוק האפליה שקידמה אורית סטרוק, קולגה שלי נאבקה כדי לתלות בכיתה ציטוטים ממגילת העצמאות. את מבינה לאן הגענו? מגילת העצמאות נחשבת היום לאקט פוליטי במערכת החינוך". 

לפעמים ההערות באות עם כוונה טובה כביכול. "כתבתי בדף הפייסבוק הפרטי שלי פוסט נוקב על המצב, ולמחרת כתבה לי בכירה בבית הספר שלא יאה למחנכת בישראל להתבטא כך, ומה יהיה אם זה יגיע להורים. בבית ספר אחר הפיקוח המליץ שאף אחד מהצוות לא יצטלם בהפגנות 'אין חינוך בלי דמוקרטיה', כי 'אין לדעת לאן התמונה תגיע ואת מי היא תסבך'. גם המורים הכי מנותקים צריכים להבין שבסוף החקיקה הזו תגיע גם אלינו. כשמדברים על פגיעה בזכות השביתה, הראשונים להיפגע יהיו העובדים המאורגנים, ואנחנו נמנים עליהם".

עשת-בזק, שנאמה בהפגנות בקפלן ובמרכז חורב שבחיפה, מראה עד כמה הגיבוי משמעותי. "בית הספר שומר עלי מאוד, ומכיר בעבודה המקצועית שלי. לפעמים עדיין עובר לי בראש שזה עלול לעלות לי בעבודה שלי, כי אני מלמדת בחטיבת ביניים ומקבלת משכורת ממשרד החינוך, אבל אי אפשר שלא לדבר על מה שקורה כאן. התפיסה הדמוקרטית לא מושרשת פה מספיק. אני נוקטת עמדה ברורה ומציגה את זה לתלמידים כהפיכה משטרית ולא כשום קשקוש אחר שמספרים להם. מצד שני אני מעודדת ויכוחים ולא מצפה שכולם יסכימו איתי. להפך מי שמתווכח איתי זוכה לכבוד, כי אני יודעת שלא פשוט להתווכח עם מורה". 

קיבלת תלונות? 

"כשלימדנו בזום, בתקופת הקורונה, דיברתי על תיקי נתניהו. ואמא ששמעה את השיעור התלוננה למחנכת שאני מסיתה נגד ראש ממשלה מכהן. לא נאמר שום שקר. הבהרתי על מה התיקים. לא תמיד זה נעים לשמוע". 

"אני חייב לשקול מילים אחרת יתנפלו עלי הורים ותלמידים", מסביר מורה לאזרחות. "פעם ההתנהגות הזו אפיינה בודדים שהוגדרו כחמומי מח. היום זה הבון טון. אין לתלמידים מוכנות להתמודד עם עובדות. זה שאני בעד דמוקרטיה עושה אותי אוטומטית שמאלני. כשרואים את המילה דמוקרטיה, את לא מבינה איזה צרחות אני חוטף"

"רק השנה אבא פוצץ אסיפת הורים בגללי"

הזהירות מתבטאת בתמיכה שאינה פומבית. ד"ר מאיר ברוכין, מורה לאזרחות פוטר לפני שלוש שנים מתיכון עירוני ט' בראשל"צ. העירייה מסרה אז כי עבודתו הסתיימה בהסכמה משותפת. ברוכין, ממקימי המסלול להכשרת אקדמאים להוראת אזרחות, חבר בקבוצה "מסתכלים לכיבוש בעיניים". הוא פוטר כי פרסם בדף הפייסבוק שלו פוסטים שתמכו בסרבנות מצפון ופוסט בו כינה טייסים שהפציצו בית של משפחה בעזה, "רוצחי ילדים". 

"פנו אלי אז מאות מורים ומנהלים שאמרו: 'מאיר, אני איתך אבל יש לי משכנתה וילדים לפרנס, אני בדיוק מחתן את הבת או משפץ את הבית. לכל אלה אמרתי "אילו טענות יכולות להיות לכם כלפי מורה בגרמניה של שנות השלושים או מורה בארה"ב במקרתיזם של שנות החמישים? הרי אתם עושים בדיוק אותו דבר". 

ואיך הם הגיבו?

"הנהנו והמשיכו הלאה. אני 34 שנים מורה, שילמתי ביוקר והפסדתי המון בגלל מה שקרה. אבל לא הייתי חוזר בי מילימטר. מה שקרה איתי בראשל"צ, היה שיעור האזרחות הכי טוב שיצא לי לתת, ונתתי כבר כמה שיעורים לפנתיאון. זה לא רק חופש ביטוי או ימין ושמאל. זה הרבה מעבר. זו השאלה איזו מדינה אנחנו רוצים שתהיה כאן. וכשתלמיד רואה שמעיפים את המורה שלו בגלל אמירות כאלה, זה שיעור משמעותי". 

כיום הוא מלמד בתיכון בפתח תקווה, "ועדיין יש הורים שמתעדים פוסטים שלי, ומבקשים את פיטוריי מדי שבוע. רק השנה אבא פוצץ אסיפת הורים בגללי. לשמחתי, המנהלת נותנת לי את כל הגיבוי ואני מעריך את זה. תנועת 'אם תרצו' קוראת לי 'עוכר ישראל' ברשת, כמו גם לאנשי חינוך נוספים. אני בהליכים להגשת תביעת דיבה נגדם". 

מ"אם תרצו" נמסר בתגובה: "ברוכין הוא פעיל שמאל רדיקלי. אם תרצו מתעדת וחושפת את פעילותם הציבורית של גורמים קיצוניים ואנטי-ציוניים כמותו. מיותר לומר, כי גם האיומים המובלעים לא ירתיעו אותנו. אשר לביטוי עוכר, יובהר כי מדובר בהבעת דעה מובהקת ובכינוי לגיטימי לחלוטין במגרש הפוליטי, על כוונתם והשפעתם של אותם גורמים המעוניינים להזיק למדינת ישראל ולכוחות הביטחון, לעכור ולפגוע בשמה הבינלאומי".

ברוכין: "פנו אלי אז מאות מורים ומנהלים שאמרו: 'מאיר, אני איתך אבל יש לי משכנתה וילדים לפרנס. לכל אלה אמרתי "אילו טענות יכולות להיות לכם כלפי מורה בגרמניה של שנות השלושים או מורה בארה"ב במקרתיזם של שנות החמישים?"

ברוכין, איך אתה מול התלמידים? 

"יש לנו שיח טוב. תלמידים גדלו לתוך סיפור מסוים, שהם שמעו בבית ובתקשורת. אני כמורה לאזרחות מספר להם סיפור שסודק את מה שהם מכירים. לפעמים הם נסערים מזה, בפעם האחרונה שדיברתי על אלאור אזריה, תלמידים קמו וטרקו את הדלת של הכיתה. זה לא קרה בפ"ת אלא במקום אחר שאני מלמד בו. אבל עם הזמן, הם לומדים להכיר אותי. ויש שיח מאוד מכבד". 

יש הקצנה מאז הבחירות האחרונות?

"ההקצנה הולכת ועולה מזה שנים. אני גם בודק בחינות בגרות. כשנבחן כותב בבחינה מוות לערבים, אנחנו מחויבים לדווח על כך לפיקוח. אין לי מושג מה הם עושים עם זה". 

היה שיח בקבוצות ווטסאפ ופייסבוק של מורים לאזרחות, על קליגר, המורה שזומן לשימוע?

"לא. בקבוצת הפייסבוק של המורים לאזרחות בראשות המפמ"רית של לימודי האזרחות, יש בשנים האחרונות צוות פיקוח, שעובר על כל פוסט ומאשר אותו. המורים מזרם החינוך הממלכתי דתי מדברים שם מדי פעם על התנחלויות, מלחמה בטרור, דברים שהם מחוברים עליהם, ולא מצנזרים אותם. אבל רק תעזי להגיד משהו על יהדות שאינה אותודוקסית, יתנפלו עליך".

המפמ"רית היא עינת אוחיון, שצמחה בחינוך הממלכתי דתי ומונתה בתקופתו של נפתלי בנט כשר חינוך. "שאלתי אותה, כשהיא נכנסה לתפקיד, אתם לא מכניסים לבגרות שום שאלה על שחיתות שלטונית?", מספר יפתח שילוני, שלימד אזרחות בתיכון האנתרופוסופי בנס ציונה, "היא חייכה ולא השיבה. אני עוקב אחרי התכתובות של הקבוצה בפייסבוק. הם חיים בלה לה לנד, מקיימים דיונים על מצגות ומבנה הבחינה. שום דבר אקטואלי".

אולי השיח מתנהל במקום אחר, שבו האח הגדול לא קורא כל הגיג?

"את אופטימית. הרבה מורים העבירו את עצמם למיוט. את יודעת איך קראו לי בהפגנות בכיכר גורן? יפתח המורה לאזרחות, כי הייתי המורה לאזרחות היחיד שהגיע לשם, בטח היחיד שלקח מיקרופון ודיבר. מדי פעם היה מגיע עוד אחד, ניגש אלי בשושו ואומר 'גם אני מורה לאזרחות'. אתם מורים לאזרחות, אתם מבינים מה קורה פה. מחובתכם לדבר". 

שילוני יצא לפני ארבע שנים לשבתון ממנו לא שב, אחרי שהורים התלוננו שהוא מדבר יותר מדי על תיקי נתניהו. "נבעטתי הצידה", הוא אומר, "את יכולה לכתוב שהמאיסו עלי את החיים. היום הציבור סוף-סוף התעורר וגיבה מורה שזומן לשימוע, אבל אז גיבוי כזה נחשב דמיוני". 

יפתח שילוני, מורה לאזרחות: "הרבה מורים העבירו את עצמם למיוט. את יודעת איך קראו לי בהפגנות בכיכר גורן? יפתח המורה לאזרחות, כי הייתי המורה לאזרחות היחיד שהגיע לשם, בטח היחיד שלקח מיקרופון ודיבר. מדי פעם היה מגיע עוד אחד, ניגש אלי בשושו ואומר 'גם אני מורה לאזרחות'. אתם מורים לאזרחות, מחובתכם לדבר"

"את לא יכולה לנהוג בממלכתיות, כשהממלכתיות מתה"

לא מעט מורים מתקשים ללמד לפי הספר "להיות אזרחים בישראל", שהיה שנוי במחלוקת, כבר עם צאתו ב-2016, כיוון שהדגיש את היהדות על חשבון הדמוקרטיה. יועצו המדעי של הספר הוא עו"ד אביעד בקשי, לימים היועץ המשפטי של פורום קהלת. "אנחנו מכינים חוברות משלנו", הם אומרים, "מדינה שחפצה בדמוקרטיה, עושה הכל כדי להראות את היופי שבה. ואילו הספר הזה משניא את הלימודים על התלמידים".

פיקר: "את מלמדת את עיקרון הפרדת הרשויות, אבל אין הפרדת רשויות. הגבלת שלטון - אין, כי מבקר המדינה מזמן לא רלוונטי. את היועמ"שית רוצים להחליף. את בג"ץ רוצים לרסק. אז איך אפשר ללמד לפי הספר?"

השנה ממילא הפך הלימוד קשה במיוחד. אורלי פיקר, רכזת לימודי האזרחות בבי"ס ליאו בק החיפאי: "את מלמדת את עיקרון הפרדת הרשויות, אבל אין הפרדת רשויות. הגבלת שלטון - אין, כי מבקר המדינה מזמן לא רלוונטי. את היועמ"שית רוצים להחליף. את בג"ץ רוצים לרסק. נגיד בנק ישראל אמר משהו ולמחרת איימו עליו בפיטורים. אז איך אפשר ללמד לפי הספר?". 

איך זה שקבוצת המורים בפייסבוק לא מדברת על זה? 

"את צודקת ואני מתביישת בזה. במקום שתצא מקבוצה כזו אמירה שציבור מורי האזרחות יעשה הכל כדי לשמור על הדמוקרטיה. הם בורחים מזה כמו מאש. היו כמה מורים שאמרו שבג"ץ בוחר את עצמו, וכשמישהו ניסה לומר אחרת, התנפלו עליו" .

גם כשזה מגיע לחינוך, עולה ההקבלה להתנתקות. האם מורים צריכים לנקוט עמדה ברורה, כמו שנקטו בתי ספר מהזרם הממלכתי דתי בתקופת ההתנתקות או שצריך לשמור על ממלכתיות, גם כשעל הפרק עומד שינוי שיטת המשטר. 

עשת-בזק: "אני נוקטת עמדה ברורה ומציגה את זה לתלמידים כהפיכה משטרית ולא כשום קשקוש אחר שמספרים להם. מצד שני אני מעודדת ויכוחים ולא מצפה שכולם יסכימו איתי. להפך מי שמתווכח איתי זוכה לכבוד"

"את לא יכולה לנהוג בממלכתיות, כשהממלכתיות מתה", מצהירה עשת-בזק, "אלו לא זמנים רגילים. הממשלה פועלת בצורה אנטי דמוקרטית, כל כללי המשחק משתנים. במקביל לחששות, יש גם התעוררות של מורים. מאוד זהירה וחששנית, אבל קיימת". וכהן, שמונה ע"י יולי תמיר ופוטר בתקופתו של גדעון סער כשר חינוך, מוסיף: "חלק מהמורים מרגישים דווקא עכשיו יותר משוחררים, כי אם 300 אלף איש יוצאים לרחוב מדי שבוע, זה כבר לא חתרני". 

פיקר כתבה לתלמידיה, בסיום בגרות החורף בפברואר. "האזרחות המהותית שלכם מתחילה עכשיו... ההצלחה האמיתית שלכם היא בהבנה שעיקרון שלטון החוק משמעותו פשוטה – כולם שווים בפני החוק.. וכשנשקפת סכנה אמיתית למעמדו של בג"ץ כגורם הכמעט בלעדי שעשוי לרסן את השלטון רב הכוח, עליכם להתייצב מנגד. אני רוצה להדגיש – זה לא ויכוח בין ימין לשמאל. זה ויכוח על עצם מהותה של הדמוקרטיה הישראלית… ובשעה קשה זו מצופה מכולכם לעמוד על המשמר ולהוות חומת מגן". 

הורה שלח את המכתב למשרד החינוך ולמקומון החיפאי כלבו. "מנהל המחוז ביקש תשובה וביה"ס גיבה אותי והשיב שהכל נעשה בצורה אחראית ומאוזנת", היא מספרת, "אני תמיד אומרת לתלמידים, בין אם אתם באים להפגנה או בוחרים להישאר בבית, כל בחירה היא בסדר גמור, כל עוד אתם יודעים להסביר לעצמכם למה. הכיתות שאני מלמדת יודעות שבמבחן הבא יהיו שאלות אקטואליה על הרפורמה המשפטית. אז הן נאלצות להתעמק בזה". 

כי זה יהיה במבחן.

"אחת הרעות החולות שאנחנו מתמודדים איתה במערכת החינוך היא האדישות".