ארגון התחקירים הבינלאומי OCCRP פרסם היום (ב') תחקיר נרחב אודות המיליארדר הישראלי בני שטיינמץ. התחקיר ממפה את עסקיו והסתבכויותיו ברחבי העולם של איל היהלומים והכרייה וחושף את קשריו עם איש עסקים ישראלי-יווני בשם סבי מיוניס. הקשרים עם מיונס, לפי התחקיר, סייעו לשטיינמץ בכמה צמתים בהם היה שרוי במצוקה עסקית בשל משפטים, חקירות או סכסוכים עם שותפים אחרים. בארגון מדגישים כי אין בגילויים על הקשר עם מיוניס משום אינדיקציה לכך ששטיינמץ, מיוניס, חברות או דירקטורים הקשורים אליהם פעלו שלא כחוק. שטיינמץ ומיוניס מסרו בתגובה לתחקיר שכל הקשרים והעיסקאות שנעשו ביניהם נעשו כחוק ועל בסיס מקצועי בלבד. התגובות המלאות מובאות בגוף בכתבה.

היהלומן שהסתבך

שטיינמץ, 67, נולד למשפחת יהלומנים מוכרת, אבל כבר בגיל צעיר יצא לדרך עצמאית שכללה, בין השאר, גם כרייה באזורי קונפליקט באפריקה. אנחנו משקיעים במקומות קשים, הוא הסביר בראיון נדיר שנתן לפייננשל טיימס ב-2012, "ואתה חייב ללכלך את הידיים". שותפיו אהבו את גישתו ובין היתר שיבחו, כפי שתיאר אחד מהם בראיון עבר, את יכולתו "לשים את האמפתיה שלו בצד ולעשות את מה שצריך לעשות". 

במשך השנים הפך שטיינמץ לדמות מובילה בתחום כריית היהלומים בעולם, עם קשרים עסקיים עם חברות כדה-בירס וטיפאני. במקביל הוא גם השקיע סכומי עתק במיזמים שונים באירופה ובארצות הברית. אלא שלאורך העשור האחרון שורה של חקירות וכתבי אישום חשפו צדדים אחרים של פעילותו העסקית וסיבכו אותו בפלילים. 

ההסתבכות המשמעותית ביותר שלו קשורה לזיכיון שקיבל ב-2008 במכרה סימנדו שבגיניאה, שבו עפרת ברזל בהיקף של מיליארדי דולרים. הצורה שבה קיבל שטיינמץ את הזיכיון, והמכירה שלו בשלב מאוחר יותר לחברת Vale הברזילאית, היו מושא לתחקירים, חקירות ובהמשך גם להליך משפטי. ב-2021 נידון שטיינמץ בשוויץ לחמש שנות מאסר לאחר שהורשע בעבירות של מתן שוחד ומרמה בהיקפים של מיליוני דולרים שנעשו סביב המכרה. הוא ערער על הרשעתו ועל גזר הדין, ואשתקד הופחת עונשו לשלוש שנות מאסר. שטיינמץ עומד על חפותו וערעור נוסף שלו צפוי להישמע בפני בית המשפט העליון בשוויץ. 

במקביל, ומאז 2020, מתמודד שטיינמץ גם עם הרשעה בעבירות שחיתות ברומניה ועונש מאסר של חמש שנים שנגזר עליו. אשתקד הוא אף נעצר בקפריסין לאחר שרומניה ביקשה את הסגרתו לצורך ריצוי העונש. תחילה אושרה בקשת ההסגרה, אך היא שונתה לאחר שערעורו של שטיינמץ, שטען שמדובר בהרשעה פוליטית ובעייתית, התקבל. 

גם בישראל התמודד איל ההון עם חקירות, אך אלו הסתיימו בסוף 2022 בהסדר עם פרקליטות המדינה. בהסדר סוכם כי בתמורה לחילוט של 23 מיליון שקלים - 17 מהם משטיינמץ - לא יוגשו כתבי אישום בשל החשדות למתן שוחד לעובדי ציבור בגינאה. במקביל, וכדי לסיים סכסוך בן 13 שנים מול רשות המסים - סוכם כי שטיינמץ ישלם מס הכנסה בארץ בגין רווחיו מעסקיו בעולם וכן כ-300 מיליון שקל כחובות מס מהעבר.

סורוס ומיליונר יווני לא מוכר

במשך השנים טען שטיינמץ כי יד מכוונת עמדה מאחורי הפרסומים והתחקירים כנגדו והפנה אצבע מאשימה אל המיליארדר הבריטי-יהודי ג'ורג סורוס. ב-2017 תבעה BSGR, החברה של שטיינמץ, את סורוס, בטענה שהאחרון חיבל בעסקיה בגינאה. התביעה הוגשה בניו יורק ועמדה על סכום עתק של כ-10 מיליארד דולר. שטיינמץ טען כי לסורוס יש אובססיה כלפיו ובדיון בוררות שנערך ב-2017 אף כינה אותו "משוגע".

התחקיר של OCCRP חושף כי את התביעה נגד סורוס מימן סבי מיוניס, איש עסקים ישראלי-יווני שאינו מאוד מוכר בישראל. 

מיוניס, כבן 54, עלה לישראל לפני קרוב לעשרים שנה. הוא בעל אחזקות בכמה חברות בישראל ומכהן כיו"ר לשכת המסחר ישראל-יוון. לפי ראיון שנתן לדה מרקר ב-2012 את עיקר הונו הוא עשה בשנות התשעים ממכירה של חברת השקעות בינלאומית שהקים, קפיטל מנג'רס אדווייזרז (CMA) שמה, לבנק שוויצרי. 

על פי תחקיר ה-OCCRP, מיוניס הסכים לממן את התביעה עד להיקף של כ-15 מיליון דולר, וזאת בתמורה למחצית מהפיצויים שיתקבלו במקרה שתצלח. המימון לתביעה, לפי התחקיר, הועבר מחברת אוף-שור מברמודה בשם Litigation Solutions Ltd שהוקמה שנה קודם לכן. יצויין כי בשנים שבהן התנהלה התביעה נגד סורוס היא הוזכרה במסגרת הליכים משפטיים אחרים שנוהלו על ידי BSGR, בין היתר גם כדי להראות את פוטנציאל ההכנסות העתידי של החברה. 

מיוניס אמר ל-OCCRP שהחלטתו לממן את התביעה היתה עסקית לחלוטין ולא התבססה על דעתו האישית על סורוס. הוא הוסיף שעד למשיכת התביעה בסוף 2021, הוא השקיע בה כ-4 מיליון דולר, וכי עצר את המשך הזרמת הכספים כשהבין שהיה אופטימי מדי באשר לסיכויי ההצלחה.

עורך דינו של שטיינמץ מסר בהתייחסו לתביעה כי שטיינמץ עצמו לא היה מעורב במו"מ למימון התביעה. 

דובר מטעמו של סורוס מסר כי טענותיו של שטיינמץ ביחס לסורוס הן "טענות סרק".

חובות באפריקה, מפעל ניקל במקדוניה

מימון התביעה לא היה הקשר העסקי היחיד בין מיוניס לאיל היהלומים שנחשף בתחקיר. OCCRP מצא שלשניים היו קשרים עסקיים גם בצפון מקדוניה, בארצות הברית ובמערב אפריקה. 

כך למשל רכשה חברה בשם (GSOL (Global Special Opportunitie Limited מאיי באהמה, שדרכה מנהל מיוניס חלק מעסקיו, את חובותיו של מכרה יהלומים שהיה בבעלות שטיינמץ בסיירה ליאון. היקף החובות מוערך בכ-136 מיליון דולר והם נרכשו מ- Standard Chartered Bank ומחברת היהלומים טיפאני. 

עורכי דינו של מיוניס מסרו בתגובה כי לא היה דבר לא כשר בעסקה, וכי היא לא נעשתה בשיתוף פעולה עם BSGR. מטעמו של שטיינמץ נמסר כי כל צד לעסקה התנהל בצורה עצמאית וכי הוא עצמו לא היה מעורב בניהול המכרה.

 דוגמא אחרת שהובאה בתחקיר עסקה במפעל לזיקוק ניקל בצפון מקדוניה שבו התגלע ב-2015 סכסוך בין BSGR לשותפיה לבעלות. כחלק מהליך גישור, שבו הוחלט על התמחרות פנימית שבה הבעלות עוברת לצד שיציע סכום גבוה יותר, נכנס לתמונה חברה שהייתה בבעלותם של שני דירקטורים ב-GSOL. החברה השקיעה מיליונים בניסיון לסייע ל-BSGR להשתלט על המפעל אולם ללא הצלחה. BSGR איבדה את הבעלות בתהליך ההתמחרות אולם כארבע שנים מאוחר יותר הגיע המפעל לפשיטת רגל ונמכר ל-GSOL. 

עורכי דינו של שטיינמץ לא התייחסו ישירות לשאלות ביחס להשקעת המיליונים מ-2015, אך אמרו כי ההתנהלות של BSGR סביב המפעל היתה תקינה לחלוטין. עורכי הדין הוסיפו כי לשטיינמץ אין שליטה על GSOL, הדירקטורים שלה או חברות אחרות הקשורות אליה. לדבריהם, "מעולם לא היה לו כל אינטרס - ישיר או עקיף - ב GSOL או בחברות הקשורות אליה". 

עורכי דינו של מיוניס אמרו ל-OCCRP כי "בשום שלב הוא לא עזר 'להגן' על שטיינמץ ולא 'נלחם את מלחמותיו'" וכי החלטות עסקיות התקבלו על בסיס מקצועי בלבד.