שבועות ספורים אחרי שהממשלה העבירה את החוק לביטול עילת הסבירות על אף התנגדות ציבורית חסרת תקדים שחוצה את החברה הישראלית לאורכה ולרוחבה, השיק השר בצלאל סמוטריץ' את קמפיין "שיח אחים". לדבריו, מפלגתו "יוצאת למבצע קירוב לבבות", באמצעות מעגלי שיח בחברה הישראלית, כי "הגיע הזמן שנאחה את הקרעים". הבוקר (חמישי) הראו לו אנשי מחאת המילואימניקים "אחים לנשק" מה הם חושבים על זה, כשמאות הפגינו מול ביתו בהתנחלות קדומים.

סמוטריץ' הוא פוליטיקאי שמכלכל את צעדיו בקפידה. ניתוח מקיף של משנתו האידיאולוגית, שאת הפרק הראשון שלו פרסם שומרים בשבוע שעבר, מציג השקפת עולם מהפכנית ברורה שכוללת הרבה הלכה ומעט מאוד הידברות ושיח. אל מול החילוניות הוא מציג "יחס של חתירה לשינוי". על בתי הספר הממלכתיים אמר: "ילדים רדודים, מבולבלים, שטופי מוח פרוגרסיבי, חסרי זהות לאומית, אישית ומגדרית". על מערכת המשפט: "אנחנו רוצים להשיב את משפט התורה למכונו". ועל הגיוס לא היסס בעבר להטיף לסרבנות: "מצילים את צה"ל, לא מתגייסים".

"משנת סמוטריץ'" שמוצגת כאן מבססת על ניתוח מאמרים שכתב, פוסטים שפרסם וראיונות שנתן מאז נבחר לראשונה לכנסת. עמדותיו בשלל נושאים נחרצות, בוטות ורחוקות מלשקף אמון בהידברות או במתינות. בפרק הנוכחי מוצגות עמדותיו ביחס לנשים ולהט"ב, היחס שלו לערבים, וגם משנתו הכלכלית. בכל זאת מדובר בשר האוצר של מדינת ישראל.

"אם בת תשאל אותי, אגיד לה 'תתחתני ותלדי הרבה ילדים למען ישראל'. אבל אם תתעקש, אמליץ ללכת לשירות לאומי ולא לצבא"

הסכסוך עם הפלסטינים

כשמדובר בסכסוך עם הפלסטינים לסמוטריץ' יש כמה מנטרות החוזרות על עצמן לאורך הדרך. הראשונה היא שההנחה לפיה הטרור נובע מייאוש היא שקר. במאמר לכתב העת "השילוח" ב-2017, שנתיים אחרי כניסתו לזירה הפוליטית, הציג סמוטריץ' את מה שכינה "תוכנית ההכרעה" וכתב כי "הטרור נובע מתקווה להחליש אותנו" ולכן "כל פתרון חייב להיות מושתת על גדיעת השאיפה למימוש התקווה הלאומית הערבית בין הירדן לים… זה ייקח זמן, בעיקר כי טיפחנו בטיפשותנו אצל הערבים את האשליה שהם יוכלו להקים כאן מדינה". 

מנטרות נוספות בהן נוהג סמוטריץ' להשתמש הן: "אין כזה דבר 'שתי מדינות לשני עמים'" ו"ארץ ישראל שלנו ואת מה ששלנו אי-אפשר לגנוב", ואחת נוספת משקפת במפורש את חתירתו למדינת אחת או לטרנספר. ב-2015 אמר בנאום במליאת הכנסת: "יש כאן מדינה אחת בלבד, מדינה יהודית, ולא תקום לעולם לצדה מדינה פלסטינית. מי שרוצה לחיות איתנו - אהלן וסהלן. מי שלא - או שילך או שנראה אותו בין כוונות". שנה לאחר מכן צייץ: "עכשיו רק נשאר לעבור מדיבורים למעשים: לכבות את האור ברשות הפלסטינית, להחיל ריבונות ולעשות מה שכל מדינה עצמאית שמכבדת את עצמה הייתה עושה". את יו"ר תע"ל אחמד טיבי, המכהן כחבר כנסת מאז 1999, כינה בטוויטר: "נציג של עם פיקטיבי שלא קיים".

אם חוזרים לתפישתו המדינית-ביטחונית של סמוטריץ' ביחס לפלסטינים, כפי שהובעה במאמר ל"השילוח", קל לזהות מבין סעיפיה את רעיון "הכרעת הסכסוך במקום המשך ניהולו". "מי שרוצה ומסוגל לוותר על מימוש שאיפותיו הלאומיות, יוכל להישאר כאן ולחיות כפרט במדינה היהודית. אלו יהיו חיים שיכללו את מרבית הזכויות הדמוקרטיות". הוא מדגיש כי כוונתו לזכות הצבעה למערכות השלטון המוניציפליות אך לא לכנסת ("שיתוף בהחלטות אזרחיות, להבדיל מלאומיות") ומסביר כי "בכך יישמר הרוב היהודי בקבלת ההחלטות במדינת ישראל" וכי "בטווח הארוך ניתן יהיה לשפר את הרכיב הדמוקרטי של התוכנית באמצעות הסדר עם ירדן שבמסגרתו יוכלו ערביי יהודה ושומרון להצביע לפרלמנט הירדני... אזרחות מלאה תישקל במקביל לנאמנות מוחלטת ולשירות צבאי".

סמוטריץ' דוחה במאמר את הטענה כי ההסדר שהוא מציע הופך את ישראל למדינת אפרטהייד: "יש, לכל היותר, מרכיב חסר בסל החירויות, או אם נרצה – גירעון במובהקות הדמוקרטית. משטר של חירות אינו מתחיל ונגמר בזכות לבחור ולהיבחר", הוא מסביר ובהמשך אפילו מיתמם, כשהוא טוען שהמדינה ממילא "מעבירה את הדגש של הדמוקרטיה מהמשמעות הפשוטה של 'שלטון הרוב' – שהזכות לבחור ולהיבחר היא נגזרת שלו ואמצעי לממש אותו – למערכת של ערכים וזכויות. משום מה דווקא בהקשר הפלסטיני מבקשים להיצמד פתאום למנגנון הבחירה הטכני".

את רעיון הטרנספר מרצון מכנה סמוטריץ' "עידוד הגירה" ומסביר כי "מי שאינו רוצה או מסוגל לגנוז את שאיפותיו הלאומיות – יקבל מאיתנו סיוע להגר לאחת ממדינות ערב או לכל יעד אחר בעולם. לא מדובר בהגירה של סירות רעועות, אלא בתופעה מודרנית של עלייה על מטוס אל עתיד מסודר. 'רילוקיישן' לארצות המעניקות הזדמנות לעתיד טוב יותר, וקליטה בסביבה שבה יש לרוב קהילת מהגרים מרקע דומה. המדינה יכולה, וכדאי לה, להיות נדיבה כלפי ערבים שיעדיפו לחיות בארצות אחרות – ולהעניק להם מענק שהוא מבחינתה מענק פרידה".

"נשווה את מאבק בעלי הנטיות ההפוכות למאבק בעלי המוגבלויות. תארו לעצמכם שהנכים היו דורשים שכולנו נחתוך לעצמנו רגל, כדי שהם לא ירגישו לא נעים עם השונות שלהם"

ומה בנוגע לפלסטינים שלא יקבלו את הברירה בין אפרטהייד לטרנספר מרצון? בעניין זה סמוטריץ' אינו יכול להיות ברור יותר: "מי שיתעקשו על הפעלת אלימות... יטופלו בנחישות על-ידי כוחות הביטחון בעוצמה גדולה מכפי שאנו עושים כיום ובתנאים נוחים יותר עבורנו... בהינתן דירקטיבה מדינית חד-משמעית, צה"ל ידע להכריע את המחבלים תוך זמן קצר. להרוג את מי שצריך להרוג, לאסוף את הנשק עד הכדור האחרון, ולהשיב את הביטחון לאזרחי ישראל".

בראיון למגזין "ליברל" ב-2018 התייחס סמוטריץ' גם לרצועת עזה, ממנה יצאו כוחות צה"ל במסגרת ההתנתקות בקיץ 2005, וכלל אותה בתוכנית ההכרעה. "עזה היא חלק מארץ ישראל", הסביר. "וגם אם פעם זה היה פלשת, הרי שאם לא אידאולוגית אז פרקטית צריך לשבת שם. היה להם יותר טוב תחת כיבוש". 

בפוסט שפרסם בפייסבוק באותה תקופה הוא הציע "כיבוש מלא של הרצועה…דילול אוכלוסייה באמצעות פיזור ושיקום הפליטים במדינות ערב או באירופה… והקמה מחודשת של התיישבות ישראלית מפוארת, שביחד עם שוק התעסוקה במדינת ישראל יאפשרו למי שיבחרו לחיות תחת שלטון ישראלי להתפרנס בכבוד. מזכיר לכם את עקרונות תוכנית ההכרעה שפרסמתי ליהודה ושומרון - הערבים אותם ערבים, הארץ אותה ארץ, והים אותו ים... ואם זה כך גם הפתרון אותו פתרון". 

"בטווח הארוך ניתן יהיה לשפר את הרכיב הדמוקרטי של התוכנית באמצעות הסדר עם ירדן שבמסגרתו יוכלו ערביי יהודה ושומרון להצביע לפרלמנט הירדני... אזרחות מלאה תישקל במקביל לנאמנות מוחלטת ולשירות צבאי"

מוסר לחימה

הבנת העקרונות של תוכנית ההכרעה הופכת את התבטאויותיו האחרונות, ובמיוחד את זו על הכפר חווארה, לברורות יותר. בעקבות רצח האחים הלל ויגל יניב בפיגוע, אמר סמוטריץ' בכנס "דה מרקר": "אני חושב שאת הכפר חווארה צריך למחוק, אני חושב שמדינת ישראל צריכה לעשות את זה, חס וחלילה לא אנשים פרטיים". דבריו אלה היו בעצם הסבר ללייק שנתן לציוץ של סגן ראש המועצה האזורית שומרון, דוד בן ציון, שכתב שעות אחדות לפני פרוץ הפוגרום, "את הכפר חווארה צריך למחוק היום... אין מקום לרחמים". הציוץ של בן ציון נמחק מאז, אך הוא עדיין מסתובב ברשת.

"אני חושב שאת הכפר חווארה צריך למחוק, אני חושב שמדינת ישראל צריכה לעשות את זה, חס וחלילה לא אנשים פרטיים"

סמוטריץ' מודל 2023 הוא שר האוצר, שר במשרד הביטחון וחבר בכיר בממשלתו השישית של בנימין נתניהו. דבריו על חווארה זכו לגינוי חריף ממשרד החוץ האמריקאי. גורמים רשמיים בממשל האמריקאי אף החרימו את ביקורו בארה"ב זמן לא רב לאחר מכן. סמוטריץ' מצדו מיהר לטלוויזיה ובראיון ל"פגוש את העיתונות" ניסה למזער נזקים: "מי שמסוגל לייחס לי כוונה למחוק את הכפר – זה מוחו הקודח. הכוונה היא שאנחנו צריכים להיות יותר יוזמים והתקפיים במאבק בטרור כי אנשים כאן נרצחים. יכול להיות שבסערת רגשות נאמרו הדברים, מעדתי בלשוני". 

אלא שסמוטריץ' לא בדיוק כשל בדבריו. בביטוי "מחיקה" הוא השתמש עוד במרץ 2019, כשנורו טילים מרצועת עזה לתל-אביב. "רציתי לכתוב שנתניהו חייב למחוק הלילה 20 בניינים של חמאס בעזה", הוא כתב ברשתות החברתיות. "רציתי לכתוב שככה משיבים את ההרתעה. אבל אז עצרתי כי את זה היה צריך לעשות כבר כשנורו טילים לעבר הדרום. אז שישטח הלילה עשרים בניינים רק אם הוא מתחייב שמכאן והלאה דין שדרות כדין ת"א".

בכל הנוגע לפיגועים בשטחים, פעולות "תג מחיר" ופיגועי הטרור היהודי, סמוטריץ' נוהג לאמץ מושג נוסף המאפשר לו לדלג בין הצדקה לגינוי – הנקמה. כך הוא יכול שלא להצדיק מעשי טרור יהודיים מחד, ולא לכנות את הפורעים טרוריסטים מאידך. "נקמה היא אמנם ערך חשוב ומוסרי אלא שהיא מסורה לידיה של המדינה ולידיו של החוק. היא אינה מסורה לפרט", כתב בפוסט שפרסם במוצאי יום השואה 2016 על רקע הפיגוע בכפר דומא, שבו הוצת בית משפחת דוואבשה על יושביו, ורצח הנער מוחמד אבו-חדיר שנה קודם לכן. "אם מדינת ישראל לא היתה מוחקת, בהשפעת המוסר הנוצרי המעוות, את המילה נקמה מהלקסיקון שלה והיתה עושה את זה בדרכים לגיטימיות ומרתיעה את האויב, לא היינו נתקלים במקרים הקשים הללו של אנשים פרטיים שנוטלים את החוק והנקמה לידיים", הוסיף. 

יצוין כי עוד לפני כן פורסמה התכתבות וואטסאפ פנימית שבה כתב סמוטריץ': "האירוע בדומא, עם כל חומרתו, הוא לא אירוע טרור... פשע שמבצע אזרח המדינה הוא לא טרור ולא מצדיק התנהלות כפי שמתנהלים מול טרור, בוודאי לא מול המעגל השני והשלישי (בני משפחה וחברים ולשיטתי כאמור גם לא מול החשוד עצמו)".

אופן התנהלותו של צה"ל בשטחים היא נושא שמעסיק את סמוטריץ' מאוד, והדוגמאות לדבריו בהקשר זה הן כמעט בלתי נגמרות. "שתפו והפיצו את מוסר המלחמה האמיתי", הכריז מעל בימת הכנסת בפברואר 2016, "מחבל שיוצא לרצוח יהודי באשר הוא יהודי, יהא גילו אשר יהא, לא חוזר בחיים. נקודה. זה א"ב של מוסר". על מעצר הנערה עאהד תמימי שסטרה לחייל בכפר נבי סאלח במרץ 2018, צייץ: "אני דווקא ממש עצוב שהיא במעצר. לדעתי היא הייתה חייבת לחטוף איזה כדור, לפחות בפיקה של הברך. זה היה מכניס אותה למעצר בית לכל החיים". בעקבות הציוץ סגרה טוויטר את חשבונו של סמוטריץ' ל-12 שעות.

"אני דווקא ממש עצוב שהיא במעצר. לדעתי היא הייתה חייבת לחטוף איזה כדור, לפחות בפיקה של הברך. זה היה מכניס אותה למעצר בית לכל החיים"

ל"ערוץ 7" הסביר סמוטריץ' כי תמימי היא "מחבלת טרוריסטית מסוכנת שמסכנת את ביטחונה של ישראל. תוצאות המעשה שלה הן שחיקת ההרתעה של צה"ל ואני דואג לחיילי צה"ל, מעמדם וכבודם. ואם זה אומר שצריך לפגוע פגיעה קשה בעאהד תמימי ודומותיה אז זה מה שצריך לעשות". בתגובה לפוסט שפרסם ח"כ טיבי ובו נראה ילד ממשפחת תמימי שנורה בפניו על-ידי חייל לפני "אירוע הסטירה", השיב סמוטריץ': "תגיד אחמד, ירו בו כשהוא ישב בכיתה רכון על ספר הקוראן או שיכול להיות שבמקרה הוא היה בחוץ, התפרע וזרק אבנים וסיכן את חיי החיילים?! חבר שואל".

ולסיום, קשה להתעלם מהתייחסותו של סמוטריץ' לפרשת אלאור אזריה, ובמיוחד לזו שבאה בעקבות דחיית ערעורו של החייל שהורשע בהריגת מחבל פצוע ונשלח ל-18 חודשי מאסר. "לא שופטי בית הדין הם שיקבעו את סולם הערכים של החברה – סולם ערכים שחס על חייו של מחבל אכזרי ומתאכזר ללוחם גיבור ומצטיין", כתב יו"ר הציונות הדתית בפייסבוק ביולי 2017. "את תיקון העיוות הערכי נצטרך לעשות בכנסת ובממשלה - המגרש שבו בדמוקרטיה נקבעים ערכי החברה. אני קורא לרמטכ"ל להיות קשוב להלכי הרוח של הרוב המוחלט בחברה ולחון את אזריה, כדי שלא יישב יום אחד בכלא. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להתבזות כך בעיניי אויביה".

"אני קורא לרמטכ"ל להיות קשוב להלכי הרוח של הרוב המוחלט בחברה ולחון את אזריה, כדי שלא יישב יום אחד בכלא"

גזענות

"אתם פה בטעות, כי בן גוריון לא גמר את העבודה, ולא זרק אתכם ב-48'" – נדמה כי אין התבטאות גזענית מפורסמת יותר מזו שיצאה מפיו של יו"ר הציונות הדתית מעל בימת הכנסת באוקטובר 2021. באותה הזדמנות כינה את חברי הכנסת הערבים "תומכי טרור" ו"אויבים" וציין כי אין לו "שיג ושיח" איתם. בהזדמנות אחרת אמר לעיתונאים כי "הערבים הם אזרחי ישראל, בינתיים לפחות, יש להם נציגים, חברי כנסת, בינתיים לפחות".

גם כאן נראה שלא מדובר בפליטת פה או בדברים שנאמרו בעידנא דריתחא. שנה לאחר מכן, בספטמבר 2022, בכנס של המכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן, הסביר סמוטריץ' כי "האיום המסוכן ביותר היום הוא זה הנשקף לנו מהגורמים הלאומניים מקרב ערבי ישראל. כצעד ראשון בהכרעה התודעתית הזו, הגיע הזמן להוציא מחוץ לחוק את המפלגות הערביות הנוכחיות בכנסת ואת נציגיהן".

הגזענות של סמוטריץ' מתבטאת גם מסלידה בסיסית מערבים בחיים האזרחיים. זכורות במיוחד בהקשר זה התבטאויותיו מאפריל 2016 בהן הביע את תמיכתו בהפרדה בין יולדות ערביות ליהודיות בבתי החולים. "אשתי ממש לא גזענית", הוא צייץ, "אבל אחרי לידה היא רוצה לנוח ולא את החפלות ההמוניות המקובלות אצל משפחות היולדות הערביות". טבעי שאשתי לא תרצה לשכב ליד מישהי שהרגע ילדה תינוק, שאולי ירצה לרצוח את התינוק שלה עוד עשרים שנה. הכי טבעי והכי נורמלי בעולם". 

על הסטודנטים הערבים, אמר סמוטריץ' במהלך דיון באחת מוועדות הכנסת באוקטובר 2016: "הם לא עוברים פסיכומטרי כדי להתקבל לאוניברסיטה בגלל העדפה מתקנת. האנלפבתים של הערבים תופסים מקומות של יהודים. תראו לי ערבי אחד שעבר פסיכומטרי בכניסה לאוניברסיטה".

כשאלה הם פני הדברים, לא פלא שסמוטריץ' מתנגד גם לקיומו של טקס יום הזיכרון האלטרנטיבי, שהוא אחת ההזדמנויות הבודדות לשיח ישיר של חמלה והידברות בין הצדדים בכלל ובין משפחות שכולות בפרט. "אין לקומץ קטן של משפחות שכולות שום זכות לפגוע ברגשות הרוב המוחלט… שמתעב את המשוואה הנואלת בין הלוחמים הקדושים שלנו לאויבינו הטרוריסטים וחיות האדם", כתב בפייסבוק באפריל 2018.

את התייצבותם של מרבית ראשי שב"כ מאחורי הקריאה לסיום הכיבוש אחרי פרישתם ממדים, הסביר סמוטריץ' ב-2016 כך: "בהיעדר בסיס מוסרי המושתת על אמונה חזקה בצדקת הדרך, ועל הכרה באחריותו של הצד השני למצבו, קל מאוד לפתח מועקה מוסרית שאת המפלט ממנה מוצאים בכירי מערכת הביטחון בניסיון לברוח מהמציאות ולפתח מציאות מדומה של שלום ושל סיום הסכסוך. צדקת הדרך מבוססת על אמונה בשם ובהבטחה האלוקית. זו כנראה הסיבה שקצינים דתיים, שבאים ממקום של אמונה, מדברים ומתנהגים אחרת, וזו כנראה הסיבה שיש מי שחושש מהם ומהשפעתם על הצבא". על אותם קצינים דתיים אמר בנאום בכנס של התנועה לאיכות השלטון באוקטובר שעבר: "אתם מפחדים שכשאהיה שר ביטחון יהיו לי המון אלופים ותתי אלופים דתיים למנות, שיחזירו לצה"ל את הרוח היהודית, הכבוד הלאומי והחתירה לניצחון".

"אתם מפחדים שכשאהיה שר ביטחון יהיו לי המון אלופים ותתי אלופים דתיים למנות, שיחזירו לצה"ל את הרוח היהודית, הכבוד הלאומי והחתירה לניצחון"

נשים ולהט"ב

סוגיה אזרחית שבה מחזיק סמוטריץ' בעמדות ברורות וחשוכות למדי היא זו שעוסקת בזכויות בשוויון מגדרי, חופש בחירה על רקע מיני ויחסים חד-מיניים. בכל הקשור לנשים, הדברים בולטים במיוחד על רקע שירותן הצבאי.

בראיון למגזין "ליברל" ביוני 2018 אמר סמוטריץ בבירור: "אני נגד שירות נשים בצבא. זו עמדת הרבנות והיא מחייבת אותי. מי שרוצָה להתגייס, שיהיה לה לבריאות. אם בת תשאל אותי, אגיד לה 'תתחתני ותלדי הרבה ילדים למען ישראל'. אבל אם תתעקש, אמליץ ללכת לשירות לאומי ולא לצבא". אחרי הסמכתה של טייסת ראשונה בחיל האוויר, באותה שנה, אמר סמוטריץ' בראיון ל"כאן ב'": "יש מקצועות ותפקידים בחיים שמתאימים לגברים, ויש לנשים, כך הקב"ה ברא את העולם, כך טוב לעולם, אוי ואבוי אם כל הנשים יהפכו לגברים ולהפך". כשהתייחס לשימוש בשפה רב-מגדרית בקורסים בחיל המודיעין, הוא כבר עבר להתקפה: "ועדת החקירה הממלכתית שתקום כאן אחרי שצה"ל המסורס ינחל חלילה תבוסה צורבת במלחמה הבאה תצטרך להתחיל בהשתלטות השיח הפרוגרסיבי המטורלל על צה"ל. הטוויטר של מרב מיכאלי יוכל לספק הרבה מאוד עדויות וראיות"

בכל הנוגע לאלימות כלפי נשים ולהצעת חוק שהוגשה בעניין, כתב בפוסט ב-2020: "החוק יהפך כלי בידי שופטי שמאל פרוגרסיביים, ולמרבה הצער לא חסרים כאלה, כדי לחנך מחדש 'חברות חשוכות ומיושנות' וכדי 'לעזור להן להקים משפחות נאורות'. כל סיטואציה שתיתפס על ידם כלא-שוויונית או לא תואמת את תפיסת המשפחה שלהם במאת האחוזים, במנותק משאלות ערכיות, תרבותיות ומנטליות, תצדיק התערבות גסה... אין אבסורד שמערכת המשפט מסרבת לחבק, אני לא מוכן להפקיד בידיה את עיצוב המשפחה הישראלית".

אלא שבעוד שסמוטריץ' אינו מוכן להפקיד בידי מערכת המשפט את ענייני המשפחה, עם הרבנות הוא חי בשלום. בכנס בנושא דת ומדינה שהתקיים באוניברסיטת בר אילן במרץ 2019, הוא נשאל על הקשיים של נשים מול בתי הדין הרבניים, והסביר כי אינו רואה סיבה לפעול בנושא. "אני לא רואה ביהדות שום דבר מפלה, היא שוויונית הרבה יותר ואין החפצה וזילות כמו בעולם החילוני", הסביר.

על קמפיין MeToo שהוביל העיתון "ידיעות אחרונות" בתחילת 2017, כתב בפייסבוק: "כל עוד הקמפיין הזה כולל את אורנה בנאי, שמתארת את כל מערכות היחסים שהיו לה עם גברים כאונס אחד ארוך, מותר לי לחשוד בו שהוא לא תמים אלא נועד להיות חלק מטיפוח השנאה בין המינים ויצירת הדה-לגיטימציה לגברים באשר הם, כדי שכמה שפחות נשים יבואו במגע עם הגברים המסוכנים האלה וממילא גם לא יתחתנו איתם ולא יקימו משפחות נורמליות". בהזדמנות אחרת הציע הציע בטוויטר שלו, למשל, ש"ח"כים יעסיקו עוזרים וח"כיות יעסיקו עוזרות".

בכל הנוגע להומואים ולסביות, סמוטריץ' הוא "הומופוב גאה" וזאת על אף שחזר בו מאמירה זו בטענה שלא הבין את משמעות המילה. יו"ר הציונות הדתית נמנה על מארגני "מצעד העוז והענווה", המוכר יותר בכינוי "מצעד הבהמות", שהתקיים ב-2006 בליווי בהמות וכלבים כמחאה על קיום מצעד הגאווה בירושלים, וגם אמירותיו משנים מאוחרות יותר מעידות כי הוא תופס את קהילת הלהט"ב כלא נורמלית ואף מקביל את חבריה לנכים שמבקשים להטיל מום בכולם. "הנטייה אינה איסור", כתב בפוסט ב-2018, "המימוש שלה הוא איסור חמור (עריות, תועבה, כרת, הארץ מקיאה על זה)... נשווה את מאבק בעלי הנטיות ההפוכות למאבק בעלי המוגבלויות. תארו לעצמכם שהנכים היו דורשים שכולנו נחתוך לעצמנו רגל, כדי שהם לא ירגישו לא נעים עם השונות שלהם. זה בדיוק מה שמבקשים הלהט"בים לעשות. קשה להם להרגיש חריגים, לכן הם דורשים לקעקע את המושג 'נורמה' של משפחה וזוגיות…. וזו, חברים, הבעיה הלאומית שלנו. הקבוצה הזו קוראת תגר על כל הנורמליות של החיים רק כדי שתוכל להרגיש נורמלית עם הלא נורמליות שלה".

בראיון ל"ליברל" מאותה שנה הוסיף: "אני מכבד ואוהב את הלהט"בים, מבין את הקושי שלהם ורוצה לעזור להם. קשה להם מאוד. אחוז ההתאבדות בקרבם גבוה. באמת מסכנים. אני מאמין בתא המשפחתי הנורמטיבי... והם מבקשים הכרה. לגיטימציה. לזה לא אסכים. כל עוד זה תלוי בי, לא תהיה הכרה בנישואים חד-מיניים. זה לא נכון וזה לא בריא". עוד הוסיף כי יגאל גואטה, ח"כ לשעבר מטעם ש"ס, צריך להתנצל או להתפטר (והוא אכן התפטר – ח"ש) בגלל השתתפותו בחתונה של אחיינו עם בן זוגו. 

"אני מאמין בתא המשפחתי הנורמטיבי... והם מבקשים הכרה. לגיטימציה. לזה לא אסכים. כל עוד זה תלוי בי, לא תהיה הכרה בנישואים חד-מיניים. זה לא נכון וזה לא בריא"

כלכלה ומדע

סמוטריץ' אינו רואה עצמו כגזען, ולמעשה אף אינו תופס עצמו כקיצוני. הוא בעיקר רואה עצמו נאמן לרוח היהודית האמיתית, ולזו כך מתברר יש גם מה לומר כשמדובר במדע, ובאופן ספציפי בכלכלה. עם מינויו לשר האוצר בתחילת השנה העניק סמוטריץ' שורה של ראיונות, אך בלט מכולם זה שנתן לשבועון החרדי "משפחה", ובו הסביר כי הוא דוגל בשיטה כלכלית המבוססת על הפסוק "אם בחוקותי תלכו".

"ניסו הרבה תיאוריות כלכליות, ניסו קפיטליזם, ניסו סוציאליזם, אבל דבר אחד לא ניסו: תפיסה כלכלית שנקראת 'והיה אם שמוע. אם ניישם את התורה, נזכה לשפע כלכלי וברכה גדולה. זו תהיה התפיסה הכלכלית שלי", אמר. דעות מעין אלה, כך נראה מאפיינות את סמוטריץ', עוד מראשית דרכו הפוליטית, הרבה לפני שהופקד על כלכלת ישראל. בשיחה עם "ערוץ 7" בדצמבר 2015 הוא התייחס לנתוני דוח העוני של הביטוח הלאומי, ולפיהם כל ילד שלישי בישראל הוא עני, ואמר: "הנתונים מוגזמים. לי יש חמישה ילדים, ואני לא חושב ששניים מהם עניים".

"קרו תהליכים שאת כולם אלוקים יצר. הרבה יותר הזוי לחשוב שהכול נברא מהמפץ הגדול. הרבה יותר הזוי לחשוב שבאנו מהקוף. תיאוריית דרווין כבר פאסה ותורת האבולוציה גם היא כבר לא מקובלת בעולם המדע"

ואם כבר כלכלה והבנת סטטיסטיקה, מה על המדע בכללותו? לאותו "ערוץ 7" אמר סמוטריץ' ב-2017 כי הוא מעדיף את התורה. "קרו תהליכים שאת כולם אלוקים יצר", אמר, "הרבה יותר הזוי לחשוב שהכול נברא מהמפץ הגדול. הרבה יותר הזוי לחשוב שבאנו מהקוף. תיאוריית דרווין כבר פאסה ותורת האבולוציה גם היא כבר לא מקובלת בעולם המדע". אגב, באותו ראיון, כשנשאל אם הוא מאמין שבית המשפט השלישי ייבנה השיב: "אין לי ספק. הוא יקום במקומו. האם ייפול משמיים, מידי שמיים או שאנחנו נבנה, עוד אין תשובה".

שומרים פנה פעמיים לאיתן פולד, יועץ התקשורת של השר סמוטריץ', וביקש ממנו להתייחס לדברים. פולד לא טרח להשיב לפניות.