בישראל מכהנים כ-170 קונסולים לשם כבוד מטעם מדינות זרות. הרשימה כוללת כמה ממקורביו של ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו, שורה ארוכה של אנשי עסקים וגם שתי דמויות שהסתבכו בפרשות פליליות – קונסול הכבוד של קפריסין מיקי גנור שנאשם בפרשת הצוללות וקונסול הכבוד של אוקראינה, עופר קרז'נר שמוזכר (אך לא מואשם) בכתב האישום השוויצרי נגד בני שטיינמץ. בין מינויי הקונסולים לשם כבוד שביצעה ישראל בעולם ישנו איש עסקים איטלקי בשם מרקו קראיי (Marco Carrai) הנאשם במימון בחירות לא חוקי של מתיאו רנצי, ראש ממשלת איטליה לשעבר. קראיי הצליח להגביל חיפוש משטרתי שנערך בביתו במסגרת החקירה בטענה לחסינות דיפלומטית (לסיפור המלא). 

תמונת המצב בישראל היא חלק מתחקיר בינלאומי מקיף העוסק במעמד ה"קונסולים לשם כבוד" בעולם. בין השאר חושף התחקיר כי לתפקיד מונו מבריחי סמים, סוחרי נשק, רוצחים ועברייני מין. בנוסף, לפחות 12 קונסולים מרחבי העולם זוהו כקשורים באופן ישיר לארגוני טרור שונים, בעיקר לחיזבאללה. הארגון, על פי התחקיר, ניצל את מעמד הקונסולים, ואת החסינות הדיפלומטית החלקית ממנה הם נהנים לצורך הברחות כספים והלבנתם (לסיפור המלא).

התחקיר, שקיבל את השם Shadow Diplomats, הוא תוצר של שיתוף פעולה בין 45 כלי תקשורת ויותר ממאה וחמישים עיתונאים ברחבי העולם. את התחקיר הובילו ארגון עיתונאים החוקרים הבינלאומי ICIJ ואתר התחקירים האמריקאי פרופובליקה. שומרים, באמצעות העיתונאים אורי בלאו ודניאל דולב, הוא השותף הישראלי בפרויקט.

ברשימת קונסולי הכבוד שמכהנים בישראל ניתן למצוא את אנשי העסקים דן פרופר (צ'כיה), מיקי פדרמן (חוף השנהב), דוד פתאל (דנמרק), אהרון פרנקל (קרואטיה), אסף טוכמאייר (הרפובליקה הדומיניקנית), שמעון טובול (מולדובה), וכן את הלוביסט בוריס קרסני (סרביה) ואת הזמר יהורם גאון שמייצג את הונדורס

 חסינות דיפלומטית מצומצמת

תפקיד הקונסול לשם כבוד נוצר לפני מאות שנים על ידי מדינות שלא יכלו להרשות לעצמן להחזיק נציגויות רשמיות בחלק ממדינות העולם. בניגוד לדיפלומטים מקצועיים, הקונסולים לשם כבוד הם אזרחי המדינה בה הם פועלים. לפי הערכת התחקיר בעולם פועלים כ-25 אלף קונסולים לשם כבוד, אך בלתי אפשרי לקבל מספר מדויק כיוון שמדינות רבות לא חושפות את שמות הקונסולים שמינו.

מעמדו של קונסול הכבוד הוגדר על ידי "אמנת וינה" משנת 1969, העוסקת ביחסים בין מדינות. הקונסולים זכאים לחופש תנועה במדינות בהן הם משרתים וכן לתקשורת ללא מגבלות שמוגנת, כמו גם עבודתם הקונסולרית, מפני חיפוש או האזנה של הרשויות. כמו כן הם נהנים מחסינות מדין אזרחי או פלילי בעניינים שקשורים לתפקידם, אך לא מחסינות על מעשים פליליים שלא קשורים אליו. יצוין שהאמנה לא אושררה על ידי ישראל.

מוסד קונסולי הכבוד נועד במקורו, כאמור, לאפשר מתן שירותים קונסולריים גם ללא נוכחות של דיפלומטים מקצועיים. "ניו זילנד זו למשל דוגמה טובה", מסביר מנכ"ל משרד החוץ לשעבר יובל רותם. "לניו זילנד אין נציגות בישראל, אבל יש לה פה צרכים – תיירים ועסקים. מה קורה כאשר תייר ניו זילנדי בתל אביב מאבד את הדרכון? למי הוא פונה? קונסול הכבוד שיושב פה אמור לטפל בזה".

דבריו של מנכ"ל משרד החוץ לשעבר יכולים להסביר למה רבים מתוך מהישראלים שמכהנים כקונסולי כבוד של מדינות זרות אמורים לפעול באילת: עיר מרובת תיירים, שמרוחקת מהשגרירויות בתל אביב.

גיל שפר, ששימש כראש לשכת נתניהו, מכהן כקונסול הכבוד של יפן. מקורב אחר לנתניהו, המשמש כקונסול כבוד של אוסטריה, הוא עו"ד יצחק מולכו, שותפו של דוד שמרון למשרד עורכי הדין ומי ששימש כשליחו המיוחד של נתניהו לעניינים מדיניים שונים. גם רופאו האישי של נתניהו, צבי ברקוביץ', מופיע ברשימה, כקונסול כבוד של רומניה בישראל

מקורבים לנתניהו, אנשי עסקים ויהורם גאון

בישראל ישנם קרוב ל-170 קונסולים לשם כבוד של מדינות זרות. ההטבות הנלוות בארץ לתואר הן מינימליות יחסית לעולם וכוללות לוחית זיהוי דיפלומטית לרכב, הסדרי חנייה, וכן תעודה מטעם משרד החוץ המאשרת שהמחזיק בה נושא במעמד דיפלומטי. התעודה מאפשרת תנועה מהירה במעברי גבול וכניסה חלקה יותר למשרדי ממשלה. הקונסולים זכאים גם לקבל דרכון דיפלומטי מהמדינה שמינתה אותם. אך משיחות שערך שומרים עם גורמים שונים נראה שבזירה המקומית המעמד מסייע בעיקר בתחום החמקמק של "פתיחת דלתות", הן בישראל והן מחוצה לה. הוא גם משמש לא פעם כסמל סטטוס, בייחוד לוחית הרישוי הדיפלומטית ממנה נהנה הקונסול, לעתים לצד מקום חניה נחשק במרכז העיר. במקרה של קונסול הכבוד של איי מרשל בישראל, איש יחסי הציבור רני רהב, אותו מקום חניה הוביל לסכסוך משפטי ותביעות דיבה הדדיות בינו לבין העיתונאי חיים לוינסון, לאחר שהאחרון כינה את רהב "חזיר חניה". התביעות ההדדיות התקבלו בחלקן, כך שלוינסון ורהב חויבו שניהם בסכומי פיצוי זהים שהתקזזו זה מול זה.

"פתיחת הדלתות", שהוזכרה היא אולי אחת הסיבות לכך שברשימת קונסולי הכבוד בישראל ישנם כמה הקשורים לבנימין נתניהו. כך למשל גיל שפר, ששימש כראש לשכת נתניהו ומכהן כקונסול הכבוד של יפן. מקורב אחר לנתניהו, המשמש כקונסול כבוד של אוסטריה, הוא עורך הדין יצחק מולכו, שותפו של דוד שמרון למשרד עורכי הדין ומי ששימש כשליחו המיוחד של נתניהו לעניינים מדיניים שונים. גם רופאו האישי של נתניהו, צבי ברקוביץ', מופיע ברשימה, כקונסול כבוד של רומניה בישראל. "ברור שזה קשור לזה שהם קרובים לנתניהו", אומר גורם במשרד החוץ, "הרי כל שגריר זר היה רוצה להיות קרוב למלכות. אז אם המלכות היא ראש הממשלה, ומישהו פרש מלשכתו, אז הוא קרוב לצלחת. זה שהם עבדו אצל ראש הממשלה לא צריך לפסול אותם: יש להם קשרים וזה לטובת השגריר".

ברשימת קונסולי הכבוד שמכהנים בישראל, ניתן למצוא גם לא מעט ממי שמכונים "בכירי המשק". כך יו"ר אסם דן פרופר, למשל, מכהן כקונסול כבוד של צ'כיה, מיקי פדרמן - בעל השליטה בחברת אלביט וברשת מלונות דן - מייצג בישראל את חוף השנהב, ודוד פתאל, בעל רשת המלונות שנושאת את שם משפחתו, מכהן במקביל כקונסול הכבוד של דנמרק. איש העסקים הבינלאומי אהרון פרנקל, שפעיל בין היתר בתחומי הנדל"ן, התעופה האזרחית, הביטוח ואף בתחום הביטחוני - הגדיל לעשות ומשמש קונסול כבוד של קרואטיה בישראל, זאת למרות שעל פי ראיונות איתו מהשנים האחרונות הוא בכלל מתגורר במונקו. איש העסקים אסף טוכמאייר מייצג את הרפובליקה הדומיניקנית, הקבלן שמעון (סימו) טובול את מולדובה, והלוביסט בוריס קרסני את סרביה. גם לסלבס בעבר ובהווה יש נציגות מכובדת ברשימה. כך למשל יהורם גאון מייצג את הונדורס, צביקה פיק המנוח שימש קונסול כבוד של פולין ועוד.

"מקרה כזה הוא מבוכה לאותם אלה שקיבלו אותו כקונסול", אומר על מיקי גנור, בכיר לשעבר במשרד החוץ. לדבריו, "עקבנו וצימצמנו את האפשרויות לניצול לרעה של המעמד. קונסולי הכבוד יודעים שאם הם רוצים להפסיד את התואר הנכסף אז שיעשו פשע או שינצלו לרעה את התפקיד"

 משרד החוץ מסתיר את הנהלים

שלא כמו במקרים ממדינות אחרות הנחשפים בפרויקט Shadow Diplomats, בדיקה של תיקים משפטיים בארץ שבהם היו מעורבים קונסולים שונים לא העלתה דוגמאות מובהקות לניצול לרעה של המעמד. עם זאת, בשנים האחרונות כיכבו מספר קונסולי כבוד ישראלים בפרשות פליליות והדבר אף הביא לשינוי נהלי משרד החוץ בעניין. כך למשל ב-2017 התפוצצה "פרשת הצוללות", שחשפה שחיתות חמורה ברכש הביטחוני בישראל. הדמות המרכזית בפרשה הוא איש העסקים מיקי גנור, ששימש נציג מספנות "טיסנקרופ". תחילה חתם גנור על הסכם עד מדינה, אולם לאחר מכן חזר בו והועמד לדין. גנור, במקביל לתפעול נתיבי השוחד לכאורה שמייחסת לו הפרקליטות, גם שימש כקונסול הכבוד של קפריסין בישראל. משפטו מתנהל כיום בבית המשפט המחוזי בתל אביב. לאחר התפוצצות הפרשה הוא הפסיק לכהן בתפקיד הקונסול.

"מקרה כזה הוא מבוכה לאותם אלה שקיבלו אותו כקונסול", אומר לשומרים שלא לציטוט בכיר לשעבר במשרד החוץ. לדבריו, "עקבנו וצימצמנו את האפשרויות לניצול לרעה של המעמד. קונסולי הכבוד יודעים שאם הם רוצים להפסיד את התואר הנכסף אז שיעשו פשע או שינצלו לרעה את התפקיד".

קונסול כבוד נוסף ששמו נקשר (מבלי שהואשם) לפרשת שוחד חובקת עולם הוא עופר קרז'נר, קונסול הכבוד של אוקראינה בישראל. לקרז'נר, על פי הרשויות בשווייץ, היה תפקיד בתשלומי השוחד ששילם בני שטיינמץ תמורת זכויות לכריית מחצבים בגינאה. לפי כתב האישום שבו הורשע שטיינמץ בשוויץ, קרז'נר היה שותפו העסקי על הנייר, וזאת על מנת לשמש כאיש קש להעברת כספי שוחד לנשיא גינאה המנוח, אלפא קונטה, ולאלמנתו, למאדי טורה. השוחד, לפי האישום, כ-10 מיליון דולר, שולם על מנת לקבל זכויות כרייה בשווי 2.5 מיליארד דולר. קרז'נר אמר לשומרים בתגובה כי הוא לא נחקר כחשוד ומעולם לא הועמד לדין. 

ב-2018, על רקע פרשת הצוללות, החליטו במשרד החוץ לרענן את הנהלים הרלוונטים. "קרה לנו מספר פעמים שקונסולי כבוד התחילו להופיע בעולמות של תביעות משפטיות בהיבטים פליליים", אמר לשומרים מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, יובל רותם. "הרי אם המדינה מינתה אותך בתור קונסול כבוד ואני אישרתי אותה, עד שהיא אומרת שהיא לא רוצה יותר את האדם הזה – הוא ממשיך לכהן. אז כדי לדעת איך אני מפסיק כהונה של מישהו שחטא למשל, והיו כמה מקרים כאלה, יצרנו נוהל. יש ועדה מסודרת, עם הרכב, עם פרוצדורה, ויש היום (גם) פרוצדורה של איך מפסיקים כהונה".

רותם הוסיף כי היו בעיות נוספות. "כל מיני שחקנים וישויות התחילו להשתמש בזה בצורה שנראית על פניו כלא ראויה. פתאום אתה מגלה שיש מדינה שרוצה למנות שמונה קונסולי כבוד, אז אתה מבין שמשהו כאן לא מריח טוב".

אלא שמשום מה במשרד החוץ מתעקשים להסתיר את רוב המידע הקשור לקונסולי כבוד, כולל אותו הנוהל. שמותיהם אמנם מפורסמים, אך על אף שהחוק קובע כי משרד ממשלתי יעמיד מיוזמתו לעיון הציבור נהלים "שיש בהם עניין לציבור", במשרד לא מפרסמים את הנהלים הרלוונטים לתחום. דוברות המשרד סירבה לבקשת שומרים למסור את הנהלים, ותחת זאת הפנתה להליך של בקשת חופש מידע. הבקשה הוגשה לפני כחודשיים וטרם נענתה. גם בקשת שומרים לקבל את כל המקרים בהם ביקשה ישראל להפסיק כהונה של קונסול כבוד, וכן מקרים בהם מדינות זרות ביקשו להפסיק כהונה של קונסול ישראלי, נותרה ללא מענה. שומרים פועל לפרסום החומר ויעדכן בנושא.

משום מה במשרד החוץ מתעקשים להסתיר את רוב המידע הקשור לקונסולי כבוד, כולל אותו הנוהל. שמותיהם אמנם מפורסמים, אך על אף שהחוק קובע כי משרד ממשלתי יעמיד מיוזמתו לעיון הציבור נהלים "שיש בהם עניין לציבור", במשרד לא מפרסמים את הנהלים הרלוונטים לתחום

 בעולם: 70 קונסולים מטעם ישראל

ברחבי העולם מכהנים גם כשבעים קונסולים לשם כבוד שמונו על ידי ישראל. חלקם דמויות לא מוכרות, כגון Lawanu Grace, קונסולית הכבוד של ישראל בבניין שהייתה בעבר מורה ופעילה חברתית. רבים אחרים הם עורכי דין או אנשי עסקים מקומיים, חלקם בעלי פרופיל גבוה יחסית. כך למשל, קונסול הכבוד של ישראל בכלכתה שבהודו הוא Harshvardhan Neotia, הבעלים של פירמת נדל"ן מקומית. צ'רלס ט.דומיניק, הקונסול של ישראל באיי מרשל, הוא איש עסקים בתחום הספנות, ואילו Rodolf Xhillari, הקונסול באלבניה, הוא בעלי חברת שילוח גדולה. באיי הבהמאס הקונסול הישראלי הוא ארתור זליגמן, שותף בפירמת עורכי דין העוסק בנאמנויות. גם הקונסול באסטוניה, ליאון גליקמן, הוא עורך דין בפירמה מקומית, וכמוהו גם ריצ'רד ליונס, הקונסול בבוצוואנה.

הטענה בקרב מבקרי שיטת הקונסולים היא כי מדינות ברחבי העולם בעצם מספקות חסינות דיפלומטית, גם אם חלקית, לאנשים פרטיים שאותם היא לא מכירה לעומק. מומחי ביטחון עימם שוחח ICIJ הוסיפו כי השימוש שנעשה במוסד על ידי קבוצות טרור מדאיג במיוחד ומהווה איום ישיר ומיידי. 

עוד עולה מהתחקיר שרק ממשלות מעטות פעלו במשך השנים כנגד הניצול לרעה של מעמד הקונסולים וקראו בצורה פומבית לבחינה מקיפה שלו. ביניהן היו קנדה, בוליביה, קוסטה ריקה ומונטנגרו.

צפו בתקציר הפרויקט: