מדינת ישראל לא מפסיקה כהונה של קונסולי כבוד ששמם נקשר בפרשות פליליות – וזאת אף שרשמית היא דורשת מהם להיות "נקיים מכל רבב של טוהר מידות". כך עולה מנתונים שמסר המשרד לשומרים במסגרת בקשת חופש מידע.

לפני כחודש וחצי התפרסם התחקיר הבינלאומי "דיפלומטיית הצללים", שחשף כי סוחרי סמים מורשעים, סוחרי נשק, טרוריסטים, עברייני מין ונוכלים, שימשו כקונסולים של כבוד ברחבי העולם, וכן כי קונסולים של כבוד שירתו את מטרותיהן של כמה מהממשלות המושחתות ביותר בעולם ובהן צפון קוריאה, סוריה ודרום סודן, וכן את החיזבאללה. את התחקיר יזמו אתר התחקירים האמריקאי פרופובליקה וארגון התחקירנים הבינלאומי ICIJ, והשתתפו בו 45 כלי תקשורת מכל העולם. שומרים, באמצעות העיתונאים אורי בלאו ודניאל דולב, היה השותף הישראלי בפרויקט. 

במסגרת התחקיר ביקש שומרים ממשרד החוץ את הנהלים הנוגעים לזכויותיהם וחובותיהם של קונסולי כבוד של ישראל בחו"ל, וכן של קונסולי כבוד של מדינות זרות בישראל. אף שעל פי החוק הנוהלים אמורים להיות נגישים לציבור, משרד החוץ לא מפרסם אותם באופן יזום. גם לבקשת חופש המידע השיב המשרד רק לאחר יותר מארבעה חודשים – הזמן המקסימלי המותר בחוק. 

כעת מתפרסם כאן לראשונה הנוהל המלא.

על פי הסעיפים הרלוונטיים בתקנון שירות החוץ (הסעיפים 12 ו-13 - הקליקו למסמכים המלאים), קונסול כבוד של מדינה זרה בישראל צריך להיות "נקי מכל רבב של טוהר מידות וללא רישום פלילי". כאשר מדובר באזרח זר, שאמור לשמש קונסול כבוד של ישראל בחו"ל, עליו להציג תעודת יושר. אם, לפי הנהלים, מתברר כי קונסול כבוד של מדינה זרה עבר על החוק, או "נהג באופן שאינו הולם את מעמדו ותפקידו", רשאי מנכ"ל משרד החוץ לבטל את האישור של ישראל למינוי. אם מדובר בקונסול כבוד של ישראל, ביטול המינוי דורש גם דיון בוועדה פנימית של משרד החוץ. 

אלא שנהלים לחוד ומציאות לחוד. קונסול הכבוד של אוקראינה בישראל הוא עופר קרז'נר. לפי כתב אישום שבו הורשע איש העסקים בני שטיינמץ בשוויץ ושעליו הוא מערער, קרז'נר שימש כאיש קש שדרכו הועברו כספי שוחד לנשיא גינאה המנוח, אלפא קונטה, ולאלמנתו, למאדי טורה, בהיקף של כ-10 מיליון דולר. בתמורה, לפי כתב האישום, ניתנו זכויות כרייה בגינאה בשווי של 2.5 מיליארד דולר. קרז'נר אמר לשומרים בתגובה כי הוא לא נחקר כחשוד ומעולם לא הועמד לדין. 

לבד מקרז'נר, באיטליה מכהן מאז ספטמבר 2019 קונסול כבוד של ישראל בשם מארקו קראיי. בפברואר השנה נפתחו נגד קראיי באיטליה הליכים משפטיים באשמת סיוע למימון בחירות לא חוקי של פטרונו ומקורבו, ראש ממשלת איטליה לשעבר מתיאו רנצי. כפי שנחשף בתחקיר שומרים, קראיי אף מנע משוטרים שהגיעו לערוך חיפוש בביתו להיכנס לשני חדרים בטענה כי הם משמשים לשמירת חומרים קונסולריים שעליהם חל חיסיון דיפלומטי. השוטרים האיטלקים אכן נמנעו מהחיפוש בחדרים אלה. קראיי לא הגיב לשאלות שנשלחו אליו ומשרד החוץ הסתפק בתגובה כי "הנושא בבדיקה".

כחלק מבקשת חופש המידע שנשלחה למשרד החוץ נשאל המשרד כמה פעמים בשבע השנים האחרונות הופסקה כהונה של קונסול כבוד ישראלי או זר. המשרד השיב כי מאז 2019 לא הופסקה כהונה של שום קונסול כבוד בשל עניינים הקשורים לטוהר מידות. למעשה בארבע השנים האחרונות לא ביקשה ישראל לבטל מינוי של שום קונסול כבוד בארץ, ורק במקרה אחד הופסקה כהונה של קונסול כבוד של ישראל בחו"ל – וזאת בשל היקף פעילות נמוך. בנוגע לשנים 2015-2019 המשרד השיב כי המידע לא מצוי במערכות ממוחשבות, והם עדיין מחפשים אותו באופן ידני.

לבד מקרז'נר וקראיי, קונסול כבוד שהסתבך בפלילים בשנים האחרונות הוא מיקי גנור – הנאשם המרכזי בפרשת הצוללות, ששימש עד 2017 כקונסול כבוד של קפריסין. ביולי 2017, החודש בו התפוצצה הפרשה, חתם גנור על הסכם עד מדינה. על פי פרסום בתקשורת בתוך ימים ביטלה קפריסין את מינויו כקונסול כבוד, וזאת אף שבאותו מועד טרם הוגש נגדו כתב אישום.

ממשרד החוץ מסרו בתגובה: "משרד החוץ רואה חשיבות בתפקיד קונסולי הכבוד ובין היתר בכך שלא ידבק בהם רבב של טוהר מידות. באותה עת, המשרד נזהר ומקפיד על עקרון החפות ואינו בעל הסמכות להכריע בטענות פליליות כאלה ואחרות. בהתאם לאמור, המשרד בוחן את הדברים שהועלו בפנייתכם".