ב

שבוע שעבר חשף שומרים, בשיתוף אתר התחקירים האמריקאי פרופבליקה, כי חברת הסייבר ההתקפי NSO השקיעה בשנה האחרונה מאות אלפי דולרים בגיוס לוביסטים, עורכי דין ואנשי יחסי ציבור בארצות הברית, זאת לאחר שהוכנסה בנובמבר לרשימה השחורה של משרד המסחר האמריקאי. אלו פנו בשם החברה לסנטורים, חברי קונגרס ואנשי תקשורת בניסיון לקדם את הוצאתה מהרשימה. NSO גם פעלה ערב ביקור הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן ומזכיר המדינה אנתוני בלינקן בישראל, להעלאת הנושא לדיון במהלך שהייתם בארץ.

משיחות שניהל שומרים עם גורמים שונים הבקיאים בנושא עולה שישראל הרשמית מלווה את NSO ואת קנדירו (חברת סייבר אחרת שהוכנסה לרשימה השחורה) במהלכים מול הממשל. סוגיית הרשימה השחורה, נאמר לשומרים, אכן עלתה בשיחות בין צוותי עבודה של ישראל והממשל האמריקאי במהלך ביקור ביידן בשבוע שעבר. לפי הגורמים בשלב זה לא ברור אם אם לדיונים הללו הייתה השפעה כלשהי על עמדת הממשל בנושא.

הגורמים הביעו תסכול מההתנהלות מול האמריקאים. לדבריהם ישראל פועלת ב"עיוורון" שכן הנימוקים להכללת החברות ברשימה אינם שקופים ולכן גם הדיאלוג עם האמריקאים מוגבל. הם ציינו כי ללא הבהרות של הממשל, משרד הביטחון מוגבל בכל הנוגע לגיבוש מתווה לפיקוח רגולטורי על חברות הסייבר הישראליות באופן שיספק את הדרישות האמריקאיות.

סוגיית הרשימה השחורה, נאמר לשומרים, אכן עלתה בשיחות בין צוותי עבודה של ישראל והממשל האמריקאי במהלך ביקור ביידן בשבוע שעבר. בשלב זה לא ברור אם אם לדיונים הללו הייתה השפעה כלשהי על עמדת הממשל

את המגעים מול ארצות הברית מוביל המטה לביטחון לאומי (מל"ל) במשרד ראש הממשלה. גורם העוסק בתעשיות הביטחוניות מסביר כי המאמץ הישראלי לסייע ל-NSO ולקנדירו נובע מחשש שחברות סייבר ישראליות אחרות ימצאו עצמן בסיטואציה דומה, עניין שיכול להשליך על עשרות חברות סייבר מקומיות ועל ענף ייצוא חשוב של ישראל. יצויין כי בעבר פורסם במספר הזדמנויות שישראל השתמשה בתעשיות הסייבר שלה כדי לקדם אינטרסים מדיניים וכלכליים מול מדינות שונות בעולם. נקודה נוספת נוגעת לאינטרס הישראלי בהמשך פיתוח יכולות סייבר מתקדמות המשמשות את מערכת הביטחון; בהיעדר לקוחות זרים ישראל תידרש לממן בעצמה את עלויות הפיתוח הניכרות של כלים אלה.

הכנסת החברות לרשימה השחורה של הממשל היא אמנם צעד יוצא דופן בהקשר של תעשיות הנשק הישראליות אולם מעורבותה של ישראל הרשמית אינה מפתיעה: תחקיר של שומרים - שאינו קשור ל-NSO - ניתח בהרחבה את הנכונות הממשלתית לפעול למען התעשיות הביטחוניות.‍

כאמור, לא ידוע אם העלאת הנושא בשיחות שהתנהלו בין המשלחות השפיעה על העמדה האמריקאית אולם נדמה כי הטון הרשמי בו משתמש הממשל ביחס ל-NSO השתנה. שומרים העביר למחלקת המדינה שאלות בנושא ולראשונה ניתן אישור רשמי כי מתקיימים מגעים ישירים מול ממשלת ישראל בנושא. דובר מטעם מחלקת המדינה מסר לשומרים כי ״ארצות הברית היא חברה ושותפה איתנה של ישראל. העלנו את נושא החברות הללו בפני ממשלת ישראל. ארצות הברית נשארת מחויבת לכך שישראל תזכה לטיפול הוגן במערכות השונות ומחויבת ולהתריע כאשר ישראל הופכת למטרה או מסומנת בצורה לא הוגנת״.

לדברי הדובר ״אנו נמצאים בדיאלוג מתמשך עם ממשלת ישראל כדי לוודא שהמטרות של מוצרי החברות הללו לא יהיו עיתונאים, פעילי זכויות אדם ואינדיבידואלים אחרים שצריכים להיות מוגנים. מעבר לכך לא נתייחס לשיחות דיפלומטיות סגורות״.

שומרים פנה גם ללשכת הנשיא האמריקאי. לשכת דוברת הנשיא, גם היא בהתייחסות רשמית נדירה לנושא, מסרה שהבית הלבן לא היה מעורב ואינו מעורב בשקילת בקשות של חברות ריגול מסחרי בינלאומיות להוצאתן מהרשימה.

כזכור, הממשל האמריקאי הכניס את NSO לרשימה השחורה של משרד המסחר בנובמבר שעבר לאחר שורה ארוכה של תחקירים עיתונאיים שחשפו את השימוש שנעשה ברוגלת פגסוס. הרוגלה, לפי הפרסומים, מסוגלת "לשאוב" תוכן של סמארטפון מרחוק ואף מאפשרת מעקב והקלטה של בעליו. על פי התחקירים, פגסוס שימשה ממשלות ודיקטטורים כנגד פעילי זכויות אדם, עיתונאים ועוד.

בעבר פורסם במספר הזדמנויות שישראל השתמשה בתעשיות הסייבר שלה כדי לקדם אינטרסים מדיניים וכלכליים מול מדינות שונות בעולם. נקודה נוספת נוגעת לאינטרס הישראלי בהמשך פיתוח יכולות הסייבר המשמשות את מערכת הביטחון; בהיעדר לקוחות זרים ישראל תידרש לממן בעצמה את עלויות הפיתוח הניכרות של כלי הסייבר הללו.

עם פרסום דבר הכנסתה של החברה לרשימה השחורה הודיעה NSO כי תפעל לשנות את ההחלטה. הלוביסטים ועורכי הדין ששכרה פנו לעיתונאים, גופי תקשורת ומכוני מחקר, כמו גם לסנטורים דוגמת מיט רומני ומייק ראונדס מהמפלגה הרפובליקנית, ולחברי הקונגרס טום מלינובסקי (המפלגה הדמוקרטית) ומייק טרנר (המפלגה הרפובליקנית). הם גם הפיצו מנשרים מטעם NSO שבהם התחייבה כי היא תחקור שימוש לרעה במוצריה. במסגרת פניותיה לנבחרי הציבור בארצות הברית הציעה החברה "לעבוד ביחד עם ממשלת ארצות הברית כדי לזהות ולפתח סטנדרטים גלובליים שייצגו ערכים משותפים וייסעו להגן על אזרחי ארצות הברית ופעילי זכויות אדם מחששות בענייני פרטיות".

על רקע זה מעניין לציין כי עד כה NSO לא פעלה בזירה המשפטית האמריקאית כנגד הכנסתה לרשימה השחורה. גורמים הבקיאים בסוגיה טוענים שהחברה מעוניינת להמשיך ולפעול בארצות הברית, וכל עוד יש לכך סיכוי, סביר שמאבק משפטי חזיתי ברשויות האמריקאיות לא יסייע להגיע לתוצאה הרצויה.

משרד ראש הממשלה וחברת NSO לא השיבו לשאלות בעניין.