אלפי מסמכים ועדויות שהצטברו בשנתיים האחרונות בבית המשפט החוקר של מחוז 29 במדריד, פותחים צוהר נדיר לעולם צללים שבו משמשים בערבוביה סוכנויות מודיעין, אינטרסים ביטחוניים כבדי משקל, מאבקים בין לאומיים, חשדות להלבנות הון וסחיטה והרבה מאוד דולרים. 

במרכז הפרשה עומד אדם לא מוכר בשם מרטין אלברטו רודיל. בישראל ובארצות הברית רודיל היה שנים ארוכות המוציא והמביא של מידע מודיעיני על המדינה שבה נולד - ונצואלה. המידע שסיפק סייע לרשויות האמריקאיות במגעים עם בכירים שנמלטו מהמדינה. לישראל הוא סיפק מידע על מערכת הקשרים הענפה של ונצואלה עם איראן. בשנת 2016, בנסיבות שאינן ברורות, רודיל קיבל אזרחות ישראלית. 

אלא שסיפורו של רודיל אינו מסתיים שם. הרשויות בספרד, שהוציאו נגדו לפני כחודשיים צו מעצר, חושדות כי במקביל לעבודתו עם סוכנויות הביון הוא גם סחט מיליוני דולרים שמקורם מפוקפק והעילה להעברתם בעייתית.

 לפי חומרי החקירה המיליונים הללו נחתו בין השאר בחברות וחשבונות בנק בארצות הברית, בהולנד וגם בישראל. 

 צוות חקירה, שכולל בין השאר שופט חוקר ותובע ממשרד החוקר המיוחד לחקירת שחיתות ופשע מאורגן, אסף אלפי מסמכים, מיפה העברות כספים וגבה עדויות משותפיו ומקורבנותיו לכאורה של רודיל. בחומרים הללו מככבים כמה ישראלים, לרוב בצירוף איזכור קשריהם לגופי ביטחון ישראלים. בין השאר, מוזכר בהם גם חיים תומר, לשעבר ראש אגף במוסד, כמי חברה בשליטתו העבירה מאות אלפי יורו לחברה של אחד החשודים. יצוין שתומר, שסירב להשיב לשאלות "שומרים" בעניין, אינו חשוד בדבר.

למרות החשדות החמורים יש להדגיש כי לא מדובר סיפור של שחור ולבן. המיליונרים שרודיל חשוד בסחיטתם רחוקים בעצמם מלהיות טלית שכולה תכלת. חלקם לפחות, עשו את הונם בבזיזת נכסיה של ונצואלה ואז ביקשו לעזוב אותה. 

רודיל בחר שלא להגיב לכתבה אולם אנשים שעבדו עמו טענו בתגובה כי הם סבורים שהרשויות בספרד טועות. לטענתם מדובר בתוצר של קמפיין מאורגן שמטרתו לערער את מאבקן של הרשויות האמריקאיות בשחיתות הוונצואלית. הדרך לעשות זאת, לדבריהם, היא באמצעות פגיעה בנושא הצלב של המאבק - רודיל. 

התחקיר אודות רודיל נעשה בשיתוף פעולה בין ארגון התחקירנים הבינלאומי ICIJ, לכלי תקשורת ברחבי העולם: Expresso מפורטוגל, La Sexta ו-Moncloa.com מספרד, Univision מארה"ב ו-Armando.info מוונצואלה, ושומרים כשותף הישראלי בתחקיר הבינלאומי.

ב-2016 עלה רודיל בפעם הראשונה על הרדאר התקשורתי בכתבת פרופיל שפורסמה בבלומברג. הכתבה מתארת כיצד בילה רודיל ימים ארוכים במתקן ביטחוני באזור צומת גלילות תוך שהוא מוסר את הידוע לו. הקשר הזה לא היה חד פעמי ונמשך שנים ארוכות לאחר מכן. בכירים לשעבר במערכת הביטחון אישרו לשומרים כי הם מכירים את רודיל

מנהג לימוזינה לאיש מודיעין ישראלי

רודיל נולד בוונצואלה ב-1974. הוא הגיע לארצות הברית כשהיה בן 26 כסטודנט למדע המדינה ועבד במשרה חלקית כנהג לימוזינה. בהמשך הצטרף לקרן המטבע הבינלאומית כמנתח מידע באגף אמריקה הלטינית של הקרן. 

במהלך עבודתו פגש בישראלי בשם טל חנן, איש כוחות הביטחון לשעבר שעסקיו בתחום החקירות הפיננסיות והמודיעין. ב-2006 עזב רודיל את קרן המטבע והחל לעבוד עם חנן בחקירה הקשורה לחברת הנפט והגז הלאומית של ונצואלה, PDVSA, ובמקביל החל לעבוד כיועץ עבור רוג'ר נורייגה, שהיה עוזר של מזכיר המדינה בממשלו של הנשיא ג'ורג בוש. החומרים שאסף אודות חברת הנפט הוונצואלית היו נפיצים וכללו בין היתר גם מידע על חוזי עתק שנחתמו בין ונצואלה ואיראן. 

קצת רקע: בשנת 2006 אירח נשיא וונצואלה דאז הוגו צ'אווס את נשיא איראן דאז מחמוד אחמדיניג'ד, כחלק מתכניתו לבנות קואליציה אנטי-אמריקאית. תזכיר משנת 2012, שנחשף על ידי בלומברג, חושף שבעקבות אותו ביקור שתי המדינות חתמו ביניהן על 262 הסכמים שכללו חוזים לחיפוש נפט, שינוע דלקים, יוזמות חקלאיות שונות, פרויקטי נדל"ן ועוד. היוזמה, לפי התזכיר, הייתה "מודל למאבק האנטי-אימפריאליסטי". החומרים שאסף רודיל חשפו בין השאר נתיבי כסף חשאיים בין המדינות ומטבע הדברים היו בעלי עניין רב לישראל. קהילת המודיעין לא נשארה אדישה.

ב-2016 עלה רודיל בפעם הראשונה על הרדאר התקשורתי. בכתבת פרופיל אודותיו, שפורסמה במגזין בלומברג מתואר בין השאר כיצד הוא הגיע לישראל. על פי בלומברג, חנן חיבר את רודיל לתא"ל (מיל') יוסי קופרווסר, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן, שהביא אותו ארצה. הכתבה מתארת כיצד בילה רודיל ימים ארוכים במתקן ביטחוני באזור צומת גלילות תוך שהוא מוסר את הידוע לו. הקשר הזה לא היה חד פעמי ונמשך שנים ארוכות לאחר מכן. בכירים לשעבר במערכת הביטחון אישרו לשומרים כי הם מכירים את רודיל וכי אנשי היחידה ללוחמה כלכלית של המוסד נפגשו עימו במשך השנים וקיבלו ממנו מידע. 

שומרים השאיר לקופרווסר מספר הודעות אולם הוא לא השיב להן. חנן סירב לשוחח עם שומרים אך מסר כי הוא אינו נמצא בקשר עם רודיל מזה שנים.

אחת הסוגיות היותר תמוהות בסיפורו של רודיל היא העובדה שהוא בעל אזרחות ישראלית, אותה קיבל בשנת 2016 ועמה הוא מסתובב בעולם. בכתבה בבלומברג מצוין שלמרות שלא גדל כיהודי, "הוא עונד מגן דוד שקיבל מסבו כשהיה בן שמונה", עניין שלכאורה רומז שרודיל יכול היה לקבל אזרחות מתוקף חוק השבות. אלא שבמהלך התחקיר תואר רודיל על ידי מכריו כקתולי שבכלל עונד צלב. 

מקור משטרתי ששוחח עם השותף הספרדי לתחקיר, Moncloa.com, אמר כי רודיל קיבל אזרחות על סמך עזרתו למדינה, "כמו שמקבלים שחקנים ממכבי תל אביב". 

גורם ביטחוני בכיר לשעבר הביע תמיהה ניכרת מהטענה הזאת והסביר כי המוסד לא העניק באותן השנים אזרחות למי שסייעו לו, וכי על פניו הענקת האזרחות לרודיל היא "אירוע חריג בכל קנה מידה". משרד ראש הממשלה לא הגיב לשאלות בעניין והפנה את הסוגיה למשרד הפנים, שבתורו הפנה לרשות האוכלוסין. האחרונה מסרה כי "מטעמי צנעת הפרט, איננו מוסרים מידע על אזרחים ישראלים". 

גם כיום רודיל נחשב לדמות מרכזית במערך היחסים המורכב שבין ארה"ב לוונצואלה, בעיקר בשל עבודתו סביב PDVSA, החברה המנהלת את תעשיית הנפט במדינה. ארה"ב סימנה את PDVSA כמקור המרכזי לשחיתות השלטונית בוונצואלה, כר פורה לשוחד, מניפולציות במטבע זר, כלי להתחמקות מסנקציות ועוד

מומחה לחברת הנפט של ונצואלה

רודיל מפעיל בוושינגטון פירמת ייעוץ בשם InterAmerica Solutions. גם כיום הוא נחשב לדמות מרכזית במערך היחסים המורכב שבין ארצות הברית לוונצואלה, בעיקר בשל עבודתו סביב PDVSA, החברה המנהלת את תעשיית הנפט במדינה שבה נמצאים עתודות הנפט הגדולות בעולם והאחראית לנתח משמעותי מהתמ"ג של המדינה. ארצות הברית סימנה את PDVSA כמקור המרכזי לשחיתות השלטונית בוונצואלה, כר פורה לשוחד, מניפולציות במטבע זר, כלי להתחמקות מסנקציות ועוד. גורמים שונים בחברה ואנשי מקצוע פיננסיים הואשמו בארה"ב בגין פשעים הקשורים לחברת הנפט. ביוני השנה, לדוגמא, דיווח משרד המשפט האמריקאי על הגשת כתב אישום כנגד שני מנהלי נכסים פיננסים בהלבנת הון בסך יותר מ-1.2 מיליארד דולר שמקורו בחברה. 

רודיל, כאמור, פיתח קשרים עם רשויות אמריקאיות שונות שחקרו את החברה ומנהליה, וסייע להם לאסוף מידע משפטי. אלא שהחומרים שאסף השופט החוקר בספרד מצביעים על כך שהוא גם דרש - וקיבל - מיליוני דולרים מחלק מאותם אנשים שהאמריקאים חקרו. 

נרוויס ווילאובוס (Nervis Villalobos), לדוגמה, היה סגן שר האנרגיה בוונצואלה. הוא נעצר בספרד וב-2018 הואשם בארצות הברית בשוחד והלבנת הון ביחד עם ארבעה מנהלים ב-PDVSA. על פי החשדות האמריקאים, שני אנשי עסקים וונצואליים, המתגוררים בארה"ב, העבירו למעלה מ-27 מיליון דולר לחשבונות בנק בשוויץ שבהם שלטו סגן השר ווילאובוס ואדם נוסף בתמורה לקידום חוזי מכירה שונים. החקירה בספרד נגד רודיל נפתחה לאחר החיפוש בביתו של ווילאובוס וממסמכים שנמצאו, שהצביעו לטענת החוקרים הספרדים, שהוא שילם לרודיל יותר משישה מיליון דולר בניסיון להינצל מהעמדה לדין בארה"ב. הכספים הללו הועברו, לפי החשד, דרך מנהל כספים פורטוגזי בשם הוגו גויס (Hugo Gois), שניהל והעביר עשרות מיליונים מכספיו של ווילאובוס, בין השאר לחברות קש בקפריסין ובסקוטלנד. גויס, שבעצמו מואשם במיאמי בהלבנת הון, סיפק לרשויות בספרד חומרים רבים שעומדים בבסיס החשדות נגד רודיל.

איש הנהלה אחר של PDVSA, חוויאר אלווארדו אוצ'ה (Javier Alvarado Ochoa), מתגורר כיום בספרד וחשוד בעבירות של הלבנת הון בארצות הברית. בשיחה עם ICIJ הוא אמר שהנוכחות של רודיל בפגישות שערך עם אנשי ה DEA ותובעים של ממשלת ארצות הברית, נתנה לו הילה של סמכות המגובה על ידי מעצמת על. הפגישות הללו, סיפר, נעשו כדי שהחוקרים האמריקאים יקבלו ממנו מודיעין.

"יש לך פה בעיות," הוא נזכר שרודיל אמר לו לאחר אחת הפגישות, "התובעים פה חוקרים אותך. תן לי לעזור לך". הוא תיאר את רודיל כסחטן "מאוד טוב ומעודן", כזה ש"גורם לך להרגיש שיש לך מחלה והוא התרופה". 

חומרי החקירה מראים שאוצ'ה שילם לרודיל ב-2015 יותר ממיליון יורו בשלושה תשלומים. זה כאמור לא עזר לו וב- 2019 הוגש נגדו כתב אישום ביוסטון.

בישראל ובארה"ב רודיל היה שנים ארוכות המוציא והמביא של מידע מודיעיני על המדינה שבה נולד - ונצואלה. המידע שסיפק סייע לרשויות האמריקאיות במגעים עם בכירים שנמלטו מהמדינה. לישראל הוא סיפק מידע על מערכת הקשרים הענפה של ונצואלה עם איראן. בשנת 2016, בנסיבות שאינן ברורות, רודיל קיבל אזרחות ישראלית

עוד חיבורים בישראל

ווילאובוס ואוצה כנראה לא היו היחידים. ממסמכים שהשיג אחד השותפים לתחקיר, השבועון הפורטוגלי Expresso, עולה שלפחות 18 מיליון דולר זרמו מחברות וגורמים בונצואלה אל רודיל, ומשם אל חברות שונות ברחבי העולם. בין השאר הגיעו ב-2016 כמיליון דולר לחברה ישראלית בשם CyGov Tech, שנסגרה מאז. יאיר סולו, מי שעמד בראש החברה, מסר לשומרים ש"מבלי להתייחס נקודתית לנושא שהעלית, אתה יכול להבין שיש נושאים שהחברה לא יכולה לשחרר אינפורמציה עליהם. אני יכול לומר שמר רודיל מעולם לא הועסק על ידי CyGov ולא החזיק כל תפקיד בחברה בשום שלב". 

מסמכי החקירה מספרד מציינים שרודיל עבד עם שני ישראלים נוספים: רן בנחמו ואדם בשם אלברטו גאלאן פרארס המתואר תדירות במסמכי החקירה כ"אבי, איש צבא ישראלי לשעבר בעל קשרים לשירותי הביון".

 משיחות שערך שומרים עולה כי ככל הנראה מדובר באדם בשם אבי גולן, שנולד בספרד ומחזיק אזרחות ישראלית. על פי כתב החשדות נגד גאלאן פרארס, הוא השתתף בפגישות שערך רודיל עם ונצואליים שביקשו להגר לספרד. בין השאר, לפי כתב החשדות, הוצע לספק להם "שירותי הגנה" שכללו ניטור של מאגרי מידע משטרתיים כדי לדעת אם נפתחה נגדם חקירה. עוד הוצע למהגרים הפוטנציאלים לסייע להם בזירוז הליכי ההגירה, ובשיחרור חשבונות בנק חשודים שהוקפאו על מנת שיוכלו להעביר כספים לספרד. לצורך האופרציה הזו, על פי החשד, פתח פרארס ב-2015 ארבע חברות שונות שאליהן הגיעו כספים מוונצואלה. 

פרארס נחקר בספרד ביחס לחשדות הללו. לגבי העברות בסכום כולל של כ-460 אלף יורו, שהתקבלו ב-2015 וב-2017, אמר פרארס כי הכספים התקבלו עבור הכנת דו"חות מודיעין על ונצואלה, ומי ששילם לו (באמצעות חברה אחרת) היה תומר, לשעבר ראש אגף במוסד, שפרש מהשירות ב–2014. בחקירתו הבאה הוא ביקש למחוק את הדברים הללו, וטען כי אינם נכונים. משרד המשפטים האמריקאי, כמו גם רשויות החקירה בספרד, לא הגיבו לשאלות בעניין. תומר, כאמור, בחר שלא להגיב על הדברים.

בנחמו, כלכלן יליד ישראל כבן 55, היגר לוונצואלה והוא בעל כתובת במיאמי. חשוב להדגיש כי הוא אינו מופיע כחשוד בחומרי המשטרה הספרדית, אך הוא מוזכר כמה פעמים כשותף של רודיל. אחד הנסחטים לכאורה, אדם בשם קרלוס אגויארה (Carlos Aguilera) טען בחקירתו כי בנחמו השתתף בפגישה שלו עם רודיל. "למען האמת, הרגשתי נסחט כבר מההתחלה כשדיברתי עם מר רודיל ומר רן בנחמו. הם דיברו איתי על מתן פתרונות לבעיות שלי ואמרו שהמחיר יהיה שני מיליון יורו".

 מסמכים שהגיעו ל-ICIJ, ושנמצאים גם בחומרי החקירה הספרדים, מצביעים על כך שלגופים בארצות הברית, ישראל ואנגליה, שבהם בנחמו היה רשום כמוטב הסופי ( ultimate beneficiary oenwer - UBO), הועברו קרוב לעשרה מיליון דולרים מגויס, מנהל הכספים הפורטוגלי שהוזכר קודם לכן. 

לפחות חלק מהכספים הללו הגיעו, לפי חומרי החקירה, לשתי עמותות: אפרת, עמותה הפועלת נגד הפלות קיבלה 90 אלף דולר לחשבונה בארצות הברית, ועמותת שובה ישראל של הרב יאשיהו פינטו, הרשומה במיאמי, קיבלה מאותו מקור יותר מ-145 אלף דולר. בנחמו, עמותת אפרת וארגון שובה ישראל לא השיבו לפניות אליהם.