מסמכים פיננסים שנותחו על ידי שומרים חושפים כי אזרח סודני שארה"ב הגדירה כ-"פיננסייר של החמאס" והציעה פרס כספי של 10 מיליון דולר תמורת מידע פיננסי עליו, מחזיק חברות רווחיות הרשומות באירופה. זאת ועוד: ניתוח המסמכים מעלה כי האיש - עבדלבאסיט חמזה (Abdelbasit Hamza) - הוא גם שותף עסקי של ממשלת מצרים במכרה זהב במדינה. 

חמזה, יש לציין, מוכר מאז סוף שנות התשעים לרשויות הישראליות והאמריקאיות, ולהבדיל גם לתקשורת הבינלאומית, כאיסלמיסט קיצוני שסייע לפעילות העסקית של אל-קאעידה ואוסמה בן לאדן ובהמשך לחמאס. אודי לוי, שעמד בעבר בראש צלצל, היחידה הכלכלית של המוסד שאמונה על חקירת מקורות המימון של ארגוני טרור ומאבק בהם, אמר לשומרים כי העובדה שהפעילות העסקית של חמזה לא טופלה עד ה-7 לאוקטובר, היא מחדל. 

חמזה בתגובתו אישר את הפרטים ביחס לעסקיו אך הכחיש כל קשר לחמאס וטען שמעולם לא ניתב אל הארגון כספים (תגובתו מובאת בסוף הכתבה).

מקור המסמכים שעליהם מבוסס התחקיר הוא בהדלפת Cyprus Confidential, פרויקט תחקירי בינלאומי משותף בהובלתו של ארגון התחקירנים הבינלאומי ICIJ, גוף התקשורת הגרמני Paper Trail וארגוני התחקירים OCCRP ו-Distributed Denials of Secrets. עיתונאי שומרים אורי בלאו היה הנציג הישראלי בפרויקט.

צפו בדיווח ברשת CNN:

"בשנים האחרונות הפך חמזה להיות גורם מרכזי בבניית מערך ההשקעות של החמאס", אומר אודי לוי, לשעבר ראש היחידה הכלכלית של המוסד. "זה מערך שבסיסו בתורכיה, שמנוהל על ידי אנשי צללים מטעם החמאס, ושאחראי על עשרות חברות - לכאורה לגיטימיות - שאמורות להניב נכסים וכספים עבור החמאס"

מבן לאדן ועד אל באשיר

חמזה בן ה-68 הוא דמות מוכרת בחוגים איסלאמיסטים. כבר בסוף שנות התשעים נטען בפרסומים שונים כי הוא קשור לאוסמה בן לאדן ולפעילות הכלכלית של אל-קאעידה. פרט אחר שמעיד על קשרי משפחתו לאיסלאם הרדיקלי פורסם ב-2016 ולפיו אחיינו היה פעיל דאעש שנהרג בעיראק.

בתחילת שנות האלפיים החל חמזה להתקרב לשליט סודן, הרודן עומר אל בשיר, ובשלב מסוים הפך לידי ימינו. אל בשיר הודח באפריל 2019 לאחר כשלושים שנה בשלטון ורבים ממקורביו, ובהם גם חמזה, נעצרו. ועדת חקירה שהוקמה במדינה תיארה את חמזה כמי ששלט על נכסים במדינה בהיקף של כשני מיליארד דולרים, בעיקר בתחום הטלקומוניקציה. הוא הועמד לדין בגין עבירות של הלבנת הון וקשרים לטרור ונדון לעשר שנות מאסר. על פי רויטרס לקראת סוף 2021, חצי שנה בלבד לאחר פסק הדין, הוא שוחרר מהכלא בנסיבות שאינן ידועות וכיום הוא מתגורר במצרים ומנהל ממנה את עסקיו.

למרות הרקע הזה עד ה-7 באוקטובר ניהל חמזה את עסקיו בעולם ללא כל הפרעה ורק לאחר השבת השחורה הוא הוכנס לרשימות הסנקציות של ארה"ב ובריטניה. הממשל האמריקאי הזכיר בהודעתו את הקשר לאל-קאעידה וטען כי חמזה לא עצר שם; בשנים האחרונות, ע"פ האמריקאים, זוהו העברות של כ-20 מיליון דולר לפחות מחמזה לחמאס. בין היתר הצביע הממשל על כספים שנשלחו מחמזה ישירות לאדם בשם מאהיר ג'וואד יונס סלאח המתגורר בערב הסעודית, ושלטענת הממשל שימש כמתווך להעברת כספים מאיראן לגדודי עז א-דין אל קסאם בעזה. 

בנוסף, ע"פ האמריקאים, העביר חמזה כספים באמצעות רשת של חברות סודניות שסייעה בהלבנה ואף ייצרה הכנסות עבור החמאס. לרשימת הסנקציות הוכנסו שתי חברות אחזקה סודניות בבעלותו - LARRYCOM (שבין היתר החזיקה בחלק מחברת הסלולר הגדולה בסודן) וחברה בשם ZAWAYA. בנוסף הוכנסה לרשימת הסנקציות חברת נדל"ן שהוקמה בוולנסיה שבספרד ב-2022 בשם ZAWAYA DEVELOPMENT AND INVESTMENT SOCIEDAD LIMITADA ושחמזה הוא בעל המניות היחיד שלה. העובדה כי החברה הוקמה בספרד רק לאחרונה מציגה את הקלות שבה פעל חמזה באירופה. 

בשנים האחרונות, ע"פ האמריקאים, זוהו העברות של כ-20 מיליון דולר לפחות מחמזה לחמאס. בין היתר הצביע הממשל על כספים שנשלחו מחמזה ישירות לאדם בשם מאהיר ג'וואד יונס סלאח המתגורר בערב הסעודית, ושלטענת הממשל שימש כמתווך להעברת כספים מאיראן לגדודי עז א-דין אל קסאם בעזה

רגולציה אירופית דולפת

במסמכים שניתח שומרים מוזכרים חמזה, חברות שבבעלותו ושותפים עסקיים מאות פעמים. המסמכים מתמקדים בחברות האירופאיות שלו - חברת הנדל"ן הספרדית שהוזכרה וחברה קפריסאית בשם Matz Holdings Group שדרכה נחשפת השותפות שלו עם ממשלת מצרים. 

לחמזה היו ב-Matz אחוזי בעלות שהשתנו לאורך השנים ובשיאם הגיעו גם ל-65% מהחברה. יתר המניות הוחזקו בידי שני שותפים; איש עסקים מצרי בשם הישאם אל חאזק, שבעצמו הסתבך בפרשיות שחיתות שונות, ואזרח שוויצרי בשם ג'ייקוב פליקס בליגנסטורפר (Jekob Felix Bliggenstorfer), המחלק את זמנו בין שוויץ לבין פלמה דה-מיורקה שבספרד. בליגנסטורפר גם כיהן לצד חמזה כדירקטור ב-Matz. 

מהדוחות הפנימיים של Matz עולה כי היא בעלת הזכויות בשני מכרות זהב במצרים בשווי מוערך של כמה עשרות מיליוני דולרים: מכרה Hamash, הנמצא סמוך לים סוף, ומכרה Dungash, בדרום מזרח המדינה. ב-Hamash, מחזיקה Matz בזכויות הכרייה בשותפות עם החברה המצרית הממשלתית ECMR, עניין שהופך את ממשלת מצרים ואת חמזה לשותפים עסקיים.

מהמסמכים גם עולה כי Matz לא רק רשומה כחברה אירופית אלא גם מנהלת את חשבונותיה דרך בנקים המחוייבים לרגולציה אירופית קפדנית שלכאורה אמורה לפקח על תנועות כספים חשודים. כך, אחד מחשבונות הבנק של החברה נוהל בבנק הקפריסאי Bank of Cyprus. חשבון נוסף נוהל בבנק מצרי בבעלות קטארית בשם Qatar National Bank Alahly SAE (לשעבר  National Societe Generale Bank).

חזרה ל-Matz: חמזה, כך נראה מהמסמכים, כנראה חשש ממשמעות הפיכה בסודן. עשרה ימים לפני נפילת הרודן אל באשיר, באפריל 2019, התפטרו הוא ובליגנסטורפר ממהדירקטוריון של Matz והודיעו כי ברצונם למכור את אחזקותיהם. בנקודה הזאת נקטע שובל המסמכים למשך כשנה וחצי. כשהתכתבות מתחדשת ב-2021 מתוארת עסקה שהתרחשה לכאורה ב-2019 ובה נמכרה הבעלות לשותף המצרי תמורת כעשרים מיליון דולר, אם כי חמזה והשותף השוויצרי מתלוננים בהתכתבות שלא קיבלו את התשלום. סימני השאלה סביב הפער בזמנים רק מתחדדים לאור העובדה כי בתקופת ההתכתבות חמזה היה עדיין במאסר בסודן. יצוין כי גם חמזה וגם בליגנסטורפר מסרו בתגובתם לכתבה כי המכירה התרחשה וכי הם אכן לא קיבלו את הכספים המגיעים להם בתמורה. 

כך או אחרת בפרסומים במצרים נטען כי אל חאזק, השותף השלישי, הוא זה שמחזיק כיום ב-Matz ופועל ביחד עם החברה הממשלתית המצרית להפקת זהב מהמכרה. למרות זאת לפי הרישום העכשווי ברשם החברות בקפריסין חמזה עדיין מחזיק בעשרה אחוזים מ-Matz, ובליגנסטורפר מחזיק בחמישה אחוזים. ב-2021-2 הופקו ממכרה Hamash לבדו כ-460 קילוגרם זהב, בשווי מוערך של כ-25 מיליון דולר. חמזה, על פניו, הרוויח מהמכרות במצרים מיליונים. 

אודי לוי, לשעבר ראש היחידה הכלכלית של המוסד, אמר בשיחה עם שומרים כי העובדה שלא ננקטו צעדים כנגד חמזה וחברותיו עד לאחרונה, היא מחדל. לדבריו חמזה הצליח לבנות את עצמו כאיש עסקים למרות שמדובר בדמות מרכזית באחים המוסלמים שמעורבת במימון ארגוני טרור איסלאמיים בעולם

החברות היו מוכרות לישראל

בסוף השבוע שעבר פורסם בניו יורק טיימס תחקיר מקיף על תיק ההשקעות של חמאס ששוויו הוערך בכחצי מיליארד דולר. על פי התחקיר, ישראל וארצות הברית הכירו לפחות חלק מהחברות בפורטפוליו של ארגון הטרור כבר מ-2018, אך לא פעלו כנגדן. על פי התחקיר תיק ההשקעות של חמאס כלל גם השקעה במכרות וכן בעסקים שונים בסודן. לא ברור אם מכרות הזהב במצרים הם המכרות אליהם מתייחס התחקיר, אך מבדיקת שומרים עולה שחלק מהחברות של חמזה, ובראשן החברות שהוזכרו בסנקציות שהטיל הממשל, היו מוכרות לישראל. 

אודי לוי, לשעבר ראש היחידה הכלכלית של המוסד, אמר בשיחה עם שומרים כי העובדה שלא ננקטו צעדים כנגד חמזה וחברותיו עד לאחרונה, היא מחדל. לדבריו חמזה הצליח לבנות את עצמו כאיש עסקים למרות שמדובר בדמות מרכזית באחים המוסלמים שמעורבת במימון ארגוני טרור איסלאמיים בעולם. "בשנים האחרונות הפך חמזה להיות גורם מרכזי בבניית מערך ההשקעות של החמאס. זה מערך שבסיסו בתורכיה, שמנוהל על ידי אנשי צללים מטעם החמאס, ושאחראי על עשרות חברות - לכאורה לגיטימיות - שאמורות להניב נכסים וכספים עבור החמאס". לוי ציין כי למיטב ידיעתו נאספו חומרים הקשורים לחמזה גם במהלך הפעילות הנוכחית של ישראל בעזה. 

בתגובה כתובה שהעביר חמזה ל-ICIJ הוא הכחיש כל קשר לחמאס או לאל קעידה. הוא טען שמעולם לא העביר כסף לשום גורם רשמי בחמאס ומעולם לא שמע על מאהיר ג'וואד יונס סלאח, האיש שאליו העביר על פי הממשל האמריקאי כספים. לדבריו הוא היה "מופתע מאוד" כשהוטלו עליו הסנקציות, והוסיף כי "שלחתי להם מייד אימייל ואמרתי להם שזה (המידע שלהם) לא נכון". 

בליגנסטורפר מסר בתגובה כי הוא מכיר את חמזה כאיש עסקים מצליח שניהל פרויקטים בינלאומיים בסודן. לדבריו, מעולם לא היה לו קשר לחמאס והדברים הם בגדר "תעמולה". בליגנסטורפר הוסיף כי העובדה שמכירת האחזקות בחברה הקפריסאית התרחשה סמוך לנפילת אל בשיר היא "צירוף מקרים" וכי הוא וחמזה נוקטים בפעולות משפטיות בקפריסין ובמצרים כדי לקבל את הכספים שלטענתו מגיעים להם. 

עד שעת פרסום הכתבה לא התקבלו תגובתיהם של ממשלת מצרים, אל חאזק, קפריסין ו-Bank of Cyprus.