מאז תחילת השנה עוצרת גרמניה ייצוא נשק לישראל בשל המלחמה בעזה. לפי נתונים הנחשפים על ידי שומרים והמגזין האוסטרי Profil, היקף ייצוא הנשק ההתקפי (להבדיל מציוד ביטחוני המיועד להגנה כמו קסדות או אפודים) צנח מכ-20 מיליון יורו ב-2023 לכ-32 אלף יורו בלבד מאז תחילת השנה הנוכחית. בניגוד למדינות אחרות באירופה גרמניה לא הודיעה רשמית על הפסקת ייצוא כלי נשק לישראל אולם מנתונים הנחשפים בידי שומרים עולה כי מאז חודש מארס השנה לא ניתן במדינה אפילו אישור ייצוא אחד. 

גם בכל הנוגע ליצוא של ציוד ביטחוני הגנתי נרשמה השנה צניחה דרמטית. ב-2023 עמד היקף היצוא הזה על יותר מ-300 מיליון יורו, בעוד ב-2024 הוא צנח ל-14 מיליון בלבד. יצויין כי 2023 הייתה, בשל המלחמה, שנה יוצאת דופן בהיקף הייצוא הביטחוני מגרמניה לישראל, אולם גם בחינה של הנתונים לאורך שנים (ראו טבלה) חושפת את השפל: מדובר בהיקף היצוא הנמוך ביותר מאז 2004.

נתונים שחושף שומרים מעלים כי למרות שלא התקבלה החלטה קטגורית על הפסקת ייצוא הנשק לישראל, מזה למעלה כחצי שנה לא אושרה ולו בקשה אחת. הנתונים הללו מופיעים בתגובה רשמית שהעבירה ממשלת גרמניה לחברת פרלמנט

ההתנהלות הגרמנית אינה יוצאת דופן באירופה. מאז תחילת המלחמה הודיעו מספר מדינות וביניהן צרפת, בריטניה והולנד על השעיה או ביטול של ייצוא נשק או של רכיבים המיועדים למערכות נשק שונות. עיכובים בהעברת נשק נרשמו גם באספקה מארצות הברית שעצרה העברת פצצות כבדות לישראל. 

אלא שההתנהלות הגרמנית סביב הנושא היא דרמטית יותר ומהווה שינוי מהותי בתפיסות היסוד של המדינה. מחוייבותה של גרמניה לקיומה ולביטחונה של ישראל היא אבן יסוד במדיניות הגרמנית מאז מלחמת העולם השנייה והשואה. הקנצלרית לשעבר אנגלה מרקל אף הצהירה זאת במפורש בנאום בכנסת לפני כ-16 שנה: "האחריות ההיסטורית לביטחונה של מדינת ישראל היא חלק מהיגיון המדינה (יסודות הקיום) של גרמניה", אמרה.

ההבטחה של מרקל החזיקה מעמד גם בעידן שאחריה. קנצלר גרמניה אולף שולץ היה המנהיג הבינלאומי הראשון שביקר בישראל אחרי מתקפת השביעי באוקטובר והבטיח לעמוד לצידה של ישראל. להבטחותיו היה כיסוי כמעט מיידי: ב-2023 מכרה המדינה לישראל ציוד צבאי בשווי של 326 מיליון יורו, כשמתוך הסכום הזה 20 מיליון יורו היו כאמור אמצעי לחימה התקפיים שרובם הועברו לישראל לאחר מתקפת החמאס. הסכום הזה היה גבוה משמעותית - פי עשרה - מהיצוא הגרמני של ציוד התקפי ב-2022. 

ההבטחות הפומביות של שולץ לסייע לישראל לא נפסקו גם לאחר כניסת צה"ל לרפיח ולמרות ביקורת מסוימת שמתח על ישראל בביקור נוסף שקיים בארץ. כך, ביולי השנה, לאחר החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג לפיה ההתנחלויות מנוגדות לחוק הבינלאומי, הוא נשאל על סחר הנשק בין ישראל לגרמניה. "סיפקנו לישראל נשק ולא החלטנו לעצור את מכירת הנשק לישראל", אמר במסיבת עיתונאים, והוסיף ש"כמובן שכל מקרה נבחן לגופו". למרות ההצהרה הזאת ייצוא הנשק, כאמור, נעצר. 

החלטות על ייצוא ציוד ביטחוני ונשק מגרמניה מתקבלות על ידי המועצה לביטחון לאומי במדינה, גוף שבראשו עומד הקנצלר שולץ ושדיוניו חשאיים. לאחר קבלת האישור מועבר הטיפול הביורוקרטי בייצוא למשרדי הכלכלה והחוץ הגרמנים.

מספר גורמים בתעשיית הנשק הגרמנית הסכימו להתייחס לנושא אולם רק באנונימיות. הנרטיב שהציגו היה דומה: בחודשים האחרונים הם נתקלים בקשיים הולכים וגוברים בבואם לנסות לקבל אישור ייצוא לישראל

נתונים שחושף שומרים מעלים כי למרות שלא התקבלה החלטה קטגורית על הפסקת ייצוא הנשק לישראל, מזה למעלה כחצי שנה לא אושרה ולו בקשה אחת. הנתונים הללו מופיעים בתגובה רשמית שהעבירה ממשלת גרמניה לחברת פרלמנט שפנתה בשאילתא בנושא ונכונים לסוף אוגוסט.

גורם רשמי הבקיא בפעילות המועצה לביטחון לאומי אישר את הדברים ואמר כי "גם אם אף אחד לא רוצה לומר את זה פומבית החששות שלנו מהפרות זכויות אדם הן הסיבה לירידה במתן האישורים". 

מספר גורמים בתעשיית הנשק הגרמנית הסכימו להתייחס לנושא אולם רק באנונימיות. הנרטיב שהציגו היה דומה: בחודשים האחרונים הם נתקלים בקשיים הולכים וגוברים בבואם לנסות לקבל אישור ייצוא לישראל. אחד מהם, העובד בתעשיית האירונאוטיקה, סיפר שבקשות ייצוא רכיבים שונים מעוכבות ועוברות מגורם לגורם מבלי שמתקבלת בגינן החלטה.

בתגובה לשאלה בנושא הפנה משרד הכלכלה הגרמני לתשובות שמסרה הממשלה לחברת הפרלמנט, והוסיף: "הממשלה הגרמנית לוקחת ברצינות רבה אינדיקציות להפרות של החוק הבינלאומי. הממשלה הביעה את הציפיות שלה הן פומבית והן בדיונים פנימיים עם ישראל, לפיהן על ישראל לפעול על פי החוק הבינלאומי בעת שהיא מממשת את זכותה להגנה עצמית". 

מלשכתו של שולץ לא נמסרה תגובה עד פרסום הכתבה.