תחקיר בינלאומי חושף כי חברות אנרגיה מערביות שילמו לכאורה סכומי עתק לגורמים שונים ברוסיה ובקזחסטן כחלק מפרקטיקת השימוש בצינור הנפט CPC, המוביל נפט קזחי דרך נמל ימי רוסי. קזחסטן נציין, היא יצואנית הנפט השנייה בגודלה לישראל, אחרי אזרבייג'ן, כאשר לפי נתונים של חברת Kpler, המנטרת תעבורה ימית, מאז פרוץ המלחמה באוקראינה בפברואר 2022 הגיעו לישראל כתשעים מיכליות נפט שמקורו בצינור CPC. 

ה-Caspian Pipeline Consortium הוא צינור באורך 935 מייל, המוביל נפט גולמי משדה טנגיז (Tengiz) שבקזחסטן אל הנמל הימי נובורוסיסק (Novorossiysk) שברוסיה ומשם אל יעדים שונים ברחבי העולם ובכללם ישראל. דרך הצינור, שבנייתו החלה בשנת 1999, עוברים כ-1.4 מיליון חביות ביום, כמעט כל תפוקת הנפט הקזחי וכאחוז מתפוקת הנפט העולמי. הצינור, כפי שמעיד שמו, מוחזק על ידי קונסורציום של חברות וממשלות. רוסיה מחזיקה 24% מהצינור (דרך חברת Transneft) וקזחסטאן 19%, ממנו. בין החברות שלהן מניות ב-CPC נמצאת שברון האמריקאית המחזיקה 15% מהצינור, Ukoil שבבעלותה 12.5% ו-Mobil המחזיקה 7.5%. 

התחקיר של ICIJ, המתפרסם תחת הכותרת "Caspian Cabals", מתבסס על אלפי מסמכים שהוגשו לבתי משפט, מצגות פנימיות, תכתובות אימייל ועדויותיהם של לפחות חמישה חושפי שחיתויות

על פי ממצאי התחקיר - המתפרסם כעת במקביל על ידי ארגון העיתונאים החוקרים הבינלאומי ICIJ ובשורת כלי תקשורת ברחבי העולם, ביניהם שומרים - ההתנהלות השוטפת של חברות הנפט המערביות השותפות בצינור הייתה כרוכה במערכת יחסים בעייתית מול רוסיה וקזחסטן, שכללה בין השאר תשלומים לגורמים בכירים במדינות, בהם כאלו המקורבים לשלטון. התנהלות שכזו, על פי התחקיר, מהווה עבירה על החוק האמריקאי האוסר תשלום שוחד לעובדי ציבור זרים. לעתים נעשה התשלום דרך חברות קבלן על עבודות שהוזמנו ומעולם לא בוצעו, ולעתים התקציב לקבלני המשנה היה גבוה בהרבה משווייה האמיתי של העבודה שהוזמנה. 

התחקיר של ICIJ, המתפרסם תחת הכותרת "Caspian Cabals", מתבסס על אלפי מסמכים שהוגשו לבתי משפט, מצגות פנימיות, תכתובות אימייל ועדויותיהם של לפחות חמישה חושפי שחיתויות. הוא גילה לפחות עשרה מקרים שבהם חברות רוסיות חתמו על חוזים על הרחבת CPC, קיבלו תשלומים מראש, אבל כשלו לכאורה בביצוע העבודה עצמה, או שעשו זאת באיחור ניכר. 

כך למשל, באחד המקרים שולמו 48 מיליון דולר לטובת בניית קווי מתח גבוה לתחנת שאיבה בדרום רוסיה שמעולם לא נבנתה. בנוסף, על פי התחקיר, חוזים במאות מיליוני דולרים ניתנו לחברות שבראשם עומדים גורמים בכירים ברוסיה ובקזחסטן, כולל לחברה שבין בעליה גם איש עסקים בשם Krešimir Filipovic, הנחשב למקורבו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ומכונה לעתים "הארנק של פוטין". התחקיר מגלה, בין השאר, כי עשרות מיליוני דולרים זרמו מחברות בת של Transneft למה שמכונה "הארמון של פוטין", אחוזת ענק ששווייה למעלה ממיליארד דולר ושדבר קיומה נחשף על ידי מנהיג האופוזיציה המנוח אלכסיי נבלני. התשלומים דווחו בספרי החברות כתשלומים לטובת "שכירות". על פי התחקיר, CPC גם מסר נתונים שגויים בשנת 2021 על דליפת נפט שהתרחשה מהצינור, והפחית משמעותית מכמות הנפט שדלפה אז. 

הצינור משמעותי מאוד לכלכלה הקזחית. מאז פרוץ המלחמה באוקראינה השקיעה קזחסטן לפחות ארבעה מיליון דולר במאמצי לוביזם בארה"ב שתכליתם מניעת הכנסת הצינור לסנקציות הבינלאומיות

הצינור, כאמור, הוא משמעותי מאוד גם לכלכלה הקזחית. מאז פרוץ המלחמה באוקראינה השקיעה קזחסטן לפחות ארבעה מיליון דולר במאמצי לוביזם בארצות הברית שתכליתם מניעת הכנסת הצינור לסנקציות הבינלאומיות. המאמצים הללו, מתברר, נשאו פרי: למרות משטר הסנקציות המקיף על רוסיה, צינור הנפט הוחרג והמשיך לפעול מאז תחילת המלחמה. בכך הוא הפך לא רק לצינור נפט אלא לצינור חמצן עבור הממשלה הרוסית. ICIJ מגלה שהחברות הרוסיות המחזיקות במניות הקונצרן קיבלו מאז תחילת המלחמה דיווידנים בהיקף של 816 מיליון דולר. 

בתגובה מסרה חברת שברון ל-ICIJ, כי החברה תבחן ברצינות את הטענות שעלו בתחקיר. ממשלות רוסיה וקזחסטן לא הגיבו לפניות אליהן.