15 שנה אחרי שהחלה הקריירה הפוליטית שלו, שר הכלכלה ניר ברקת הוא עדיין בעל הזכויות בחברות רבות הרשומות בין השאר בישראל, ארצות הברית, לוקסמבורג ובמקלט המס איי הבתולה. למרות כללים ברורים ומחייבים, שאושרו כהחלטת ממשלה ב-2003, ביחס לעסקים פרטיים של שרים, ברקת לא "מכר או החכיר" (לשון הכללים) את עסקיו וגם לא ביקש היתר מיוחד שיאפשר לו להמשיך להחזיק בהם. 

חשוב להדגיש לא מדובר רק בעניין פרוצדורלי אלא בסוגיה הקשורה ישירות לניגודי עניינים פוטנציאלים של השר, שאחזקותיו התרחבו גם במהלך כהונתו כחבר כנסת: כך למשל אחת החברות האמורות פועלת בתחום רשתות השיווק שאליו יש למשרד של ברקת נגיעה ישירה; חברה אחרת מחזיקה בבית השקעות מרכזי בישראל וחברות נוספות קיבלו הלוואות מבנקים שונים.

נדבך אחר בהתנהלותו של ברקת נוגע להסדר ניגוד עניינים שעל כל השרים לחתום מול היועץ המשפטי לממשלה. כשבעה חודשים לאחר מינויו ברקת עדיין לא חתם על הסדר כזה. מעבר לשאלות שהדבר מציף בכל הנוגע לתפר שבין תפקידו כשר לעסקים בהם יש לו זכויות, בהיעדרו של הסדר כזה הכללים אינם מאפשרים לו לבקש היתר מיוחד ממבקר המדינה להמשיך להחזיק בעסקיו. 

ברקת סרב להתייחס לדברים אולם לפני שמונה לשר טען שעסקיו מוחזקים ב-"נאמנות עיוורת" על ידי אחיו אלי. יצוין כי הכללים הנוגעים לשרים אינם מאפשרים נאמנות של קרוב משפחה.

לא מדובר רק בעניין פרוצדורלי אלא בסוגיה הקשורה ישירות לניגודי עניינים פוטנציאלים של השר, שאחזקותיו התרחבו גם במהלך כהונתו כחבר כנסת: כך למשל אחת החברות האמורות פועלת בתחום רשתות השיווק שאליו יש למשרד של ברקת נגיעה ישירה; חברה אחרת מחזיקה בבית השקעות מרכזי בישראל

עשרות חברות בשרשור

לפני כניסתו לפוליטיקה וההתמודדות על ראשות עיריית ירושלים היה ברקת איש עסקים במשרה מלאה. ב-1988 הוא הקים, יחד עם אחיו אלי, ועם יובל רכבי ועמרי מן, את קבוצת BRM שהשקיעה בחברות הזנק שונות. ההשקעה המוכרת ביותר של הקבוצה נעשתה ב-1993 - 400 אלף דולר בחברת צ'ק פוינט תמורת 50% ממניות החברה. צ'ק פוינט הפכה בהמשך לאחת מחברות אבטחת המידע המובילות בעולם ו-BRM המריאה על השקעתה המוצלחת. 

את אחזקותיו ניהל ברקת דרך שרשור חברות שבראשו חברה בשם "ניר ברקת בע"מ" שנרשמה בנובמבר 1998. החברה בתורה החזיקה 100% מהבעלות על חברה בעלת השם הדומה להפליא "ניר ברקת אחזקות בע"מ" שתחתיה רוכזו האחזקות השונות. קוריוז מעניין הוא שב-2012, בעת שברקת כיהן כראש עיריית ירושלים, ביקשה החברה לשנות את שמה כך שלא יכלול את השם "ניר". לאחר דין ודברים מול רשם החברות התקבל אישור לשנות את השם ל-"ב.נ. ברקת אחזקות וסטודיו". 

על שינוי השם חתמה בברלי ברקת, אשתו של ברקת, המחזיקה באחוז אחד ממניות החברה ומוגדרת במסמכים כמנכ"לית. כאמור, ב-2019 העביר ברקת את מניותיו בחברה הראשונה בשרשור, ודרכה בעצם את יתר העסקים לנאמנות של אחיו אלי (עוד על כך בהמשך). 

ל-"ב.נ. ברקת אחזקות וסטודיו" ישנן אחזקות ברמה משתנה בשורת חברות וחברות בנות בארץ ובחו"ל. כך למשל מחזיקה החברה ב-33% ממניות "BRM פיננסים" שבתורה מחזיקה 28% מבית ההשקעות מיטב ד"ש. ב-"BRM בע"מ" מחזיקה החברה 33% ודרכה יש לה החזקות בחברות רבות אחרות בארץ ובחו"ל. חלק מהחברות שבשרשור נרשמו במקומות הנחשבים למקלטי מס או במקומות "נוחים" מבחינת ממשל תאגידי. כך, BRM Capital Partners רשומה בדלאוור שבארה"ב ושותפות בשם BRM Capital Fund LP, פעלה עד 2020 מאיי קיימן, אז נסגרה. יובהר כי החזקת חברות הרשומות במדינות אלה אינה עבירה על החוק. 

פרופיל ההשקעות באתר BRM מציין השקעות נוכחיות בעשרים חברות וביניהן Flytrex, eToro, Giga Spaces, Engageli, Cloudify, Sweet Inn ועוד. BRM לא מפרסמת מהו אחוז אחזקותיה בכל אחת מהחברות הללו. 

ל"ב.נ. ברקת אחזקות וסטודיו" יש גם אחזקות ישירות, כולל בחברות שהוקמו אחרי שברקת נכנס לכנסת. כך למשל היא מחזיקה 14 אחוז מחברת "אקסיד טאלנט" הרשומה בישראל. אקסיד, שהוקמה באמצע 2019, היא פלטפורמת השקעות בטאלנטים ואמנים, ואשתקד דווח שגייסה 8 מיליון דולר. "ב.נ. ברקת אחזקות וסטודיו" מחזיקה גם בשמונה אחוזים מחברת "דריל ל.ס נוירומרקטינג ישראל בע"מ" (הנקראת גם "שופינג AI") שהוקמה בתחילת 2020. שופינג AI שואפת לנתח באמצעות כלים פסיכולוגיים בשילוב ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית את שפת הגוף של קונים בסופרמרקט כדי להעלות את הכנסות הרשתות. בין המשקיעים בחברה גם רשת הסופרמרקטים "ויקטורי". 

אחזקה אחרת היא של 18 אחוזים מחברה בשם "איקו בריאות בע"מ" שהוקמה בשנת 2021, ועוסקת בציוד רפואי, וכן בקרוב לחמישה אחוזים מחברת "ברצלונה הולדינגס", שהוקמה ב-2015. השותפים של משפחת ברקת בחברה זו הם בין השאר חברת הבנייה דמרי בבעלות יגאל דמרי וחברת איתוראן. 

במשך השנים והתפקידים הציבוריים שמילא נשאל ברקת לא פעם על עסקיו והונו והצהיר שוב ושוב שהעביר את נכסיו לנאמנות וכי הוא אינו מעורב יותר בפעילות עסקית. אלא שתחקיר שומרים שפורסם במסגרת "מסמכי פנדורה" העלה שעד שנבחר לכנסת ב-2019 המשיך ברקת להחזיק במניות של "ניר ברקת בע"מ" (חברת האם) ולפחות במקרה אחד - שנגע לאחזקות שבשרשור בחברת איטורו שנרשמה באיי הבתולה - גם תקשר דרך עורכי דינו בעת שנערכה בה בדיקת נאותות. 

כמה עיוורת יכולה להיות נאמנות של אח?

במשך השנים והתפקידים הציבוריים שמילא נשאל ברקת לא פעם על עסקיו והונו והצהיר שוב ושוב שהעביר את נכסיו לנאמנות וכי הוא אינו מעורב יותר בפעילות עסקית. אלא שתחקיר שומרים שפורסם במסגרת "מסמכי פנדורה" העלה שעד שנבחר לכנסת ב-2019 המשיך ברקת להחזיק במניות של "ניר ברקת בע"מ" (חברת האם) ולפחות במקרה אחד - שנגע לאחזקות שבשרשור בחברת איטורו שנרשמה באיי הבתולה - גם תקשר דרך עורכי דינו בעת שנערכה בה בדיקת נאותות. 

בתגובתו לתחקיר בזמנו טען ברקת כי העביר את עסקיו לנאמנות עיוורת של אחיו. עד כמה עיוורת יכולה להיות נאמנות שמחזיק אח? את התשובה ניתן רק לשער. כך או אחרת, במקרה של משפחת ברקת האח השלישי ערן נתן הצצה אינטימית ליחסים החמים בין האחים. בראיון לגלובס לפני כשלוש שנים הוא סיפר ש "אין אצלנו ויכוחים על פוליטיקה, כי אנחנו חושבים אותו דבר. אנחנו תמיד נרתמים לעזור לו (לניר. א"ב) - אני ניהלתי את פעילות השטח שלו בפריימריז ואלי את האסטרטגיה. אנחנו באמת רוצים בהצלחה אחד של השני". 

כך או אחרת העברת החברות בנאמנות לאחיו ב-2019 לא עלתה לכאורה בקנה אחד עם הנדרש מחברי כנסת. החלטה של ועדת האתיקה מחייבת חבר כנסת טרי למכור או להחכיר את אחזקותיו בחברות (אלא אם הן פחות מ-5%) לאדם שאינו קרוב משפחה. אם הח"כ בחר בהעברת רכושו לנאמנות, קבעה הוועדה, זו תעשה "לחברת נאמנות ציבורית ובלתי תלויה, אשר תחזיק ותנהל את תיק המניות בדרך של 'נאמנות עיוורת' עד לתום תקופת כהונתו של חבר הכנסת". 

ההחלטה הזאת של ועדת האתיקה ניתנה כבר ב-2009 בעניינו של ח"כ ספציפי שפנה בעניין אולם הוועדה הדגישה כי הדיון היה עקרוני וכי "לפיכך החליטה הוועדה לפרט בפני כלל חברי הכנסת את הנחיותיה בעניין זה". בפני ברקת עמדה אפשרות נוספת: לפנות באופן פרטני לוועדת האתיקה ולבקש לנהוג אחרת. מבדיקת שומרים עולה כי מאז בחירתו ב-2019 לא ניתנה החלטה בעניינו של ברקת. יצוין כי הבקשות המוגשות לוועדה חסויות אך החלטותיה מתפרסמות (לעיתים ללא שם הח"כ). 

עו"ד מלכיאל (מייק) בלס, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני ייעוץ, עסק בדיוק בנושאים מעין אלו במסגרת תפקידו. לדבריו, ברקת "חייב גילוי של כל פעילותו העסקית והכלכלית ליועץ המשפטי לממשלה". הוא הוסיף, כי לאחר מינויו כשר היה חייב ברקת למכור או לקבל היתר לאחזקת העסק בתנאים

כשר הכללים נוקשים יותר

בסוף דצמבר האחרון, עם הקמת הממשלה הנוכחית, מונה ברקת לשר הכלכלה. מהדוח האחרון שהגישה "ניר ברקת בע"מ" לרשם החברות במאי השנה, עולה כי למרות המינוי לא חל שום שינוי במבנה האחזקות שתואר קודם לכן ואלי ברקת עדיין מחזיק בנאמנות 99 אחוז ממניות החברה שבראש השרשור.

הכללים החלים על שרים נוקשים יותר מאשר על חברי כנסת אך שאלת תחולתם מורכבת יותר. הכללים נוסחו על ידי ועדה ציבורית כמעין קוד אתי, אושרו על ידי הממשלה ב-2003 ולמרות הבטחות בנושא מעולם לא הובאו לחקיקה. מי שנתן להם מעמד הוא בית המשפט העליון שקבע בפסק הדין שניתן במשפט אולמרט, כי "ייתכנו מצבים בהם הפרתו של אחד הכללים תוביל להתגבשותה של עבירה פלילית". בדברים הללו השופטים התייחסו לכללים שיש חפיפה בינם לבין עבירות פליליות, ונתנו כדוגמה את "האיסור המוטל על שר לנהוג במשוא פנים ומתוך ניגוד עניינים הקבוע בסעיפים 3-4 לכללי ועדת אשר". 

הכללים קובעים כי שר שהוא בעל "זכויות בעסק או בעל מניות המקנות לו שליטה בחבר בני אדם" (לשון הכללים), ינקוט בתוך 60 ימים מתחילת הכהונה באחת הדרכים הבאות: מכירת העסק, העברה לאדם קרוב שעבד בעסק טרם המינוי לפחות שנה, ושאינו בן זוגו של השר, או החכרת העסק לאדם שאיננו קרובו של השר. בנוסף, קובעים הכללים כי על שר שמתמנה להעביר, בתוך 60 ימים מיום מינויו את הכספים וניירות הערך שבבעלותו ובבעלות בני משפחתו לנאמנות ציבורית ובלתי תלויה, אשר תחזיק אותם בנאמנות עיוורות.

עו"ד עומר מקייס, מנכ"ל התנועה לטוהר המידות, אומר כי גם בהינתן ששאלת סיווגה המדויק של החברה של ברקת כעסק או כחברה לאחזקת ניירות ערך לא התבררה עדיין, היה עליו לפעול לפי אחד המסלולים הקבועים או לפנות לוועדה למתן היתרים (שבמשרד מבקר המדינה; א"ב). "על פני הדברים נראה שברקת עודנו הבעלים של ניירות הערך בחברה, הגם שהצהיר שהעביר את המניות בהן לנאמנות של אחיו שבוודאי אינו עונה על ההגדרה 'חברת נאמנות ציבורית ובלתי תלויה'", הוא אומר.

עו"ד מלכיאל (מייק) בלס, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני ייעוץ, עסק בדיוק בנושאים מעין אלו במסגרת תפקידו. לדבריו, ברקת "חייב גילוי של כל פעילותו העסקית והכלכלית ליועץ המשפטי לממשלה". הוא הוסיף, כי לאחר מינויו כשר היה חייב ברקת למכור או לקבל היתר לאחזקת העסק בתנאים.

בלאס מוסיף כי הוא מבין את המורכבות של הסיטואציה, שכן "לא קל למכור בלחץ זמן בלי להפסיד הון", אך הוסיף כי "השאלה היא אם זה מטופל ביעילות מצידו או שיש סחבת". 

על העובדה כי החברה של ברקת ביצעה השקעות גם במקביל לכהונתו כחבר כנסת, אמר בלאס ש"אם זה קשור למדינת ישראל - זה מחייב הסבר". בכל מקרה, הוא הוסיף "החזקת מניות בידי קרובי משפחה מדרגה ראשונה אינה 'נאמנות עיוורת'".

לדברי גלבוע, אם יש לברקת פעילות עם חברות ישראליות אז "הוא צריך לפרסם את הדברים, כי אחרת אנחנו לא יודעים למה הוא פועל למשל נגד מישהו אחד ולא מישהו אחר"

שומרים הציג את ממצאי התחקיר בפני נצ"מ בדימוס מאיר גלבוע, שכיהן כסגן ראש היחידה הארצית לחקירות פשעים. גלבוע היה שותף לחקירתם של כמה מהפוליטיקאים הבכירים בישראל ולאחר שחרורו מהמשטרה מונה ליועץ בכיר למבקר המדינה בנושא המאבק בשחיתות ציבורית. בשיחה עמו אמר גלבוע כי ברור שברקת לא עומד בכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים, אך מעבר לכך, לדבריו, "היעדר השקיפות שלו מעורר חששות ושאלות קשות כיוון שהוא עלול להיות בניגוד עניינים מהותי בנושאים האלה". 

גלבוע הסביר שאם יש לברקת פעילות עם חברות ישראליות אז "הוא צריך לפרסם את הדברים, כי אחרת אנחנו לא יודעים למה הוא פועל למשל נגד מישהו אחד ולא מישהו אחר". 

ממשרד מבקר המדינה נמסר לשומרים כי "ברקת מסר הצהרת הון למשרדנו (...) ובהתאם ל'כללי אשר' פרטי הצהרת ההון נשמרים בסודיות (…). לצד האמור נציין, כי נמסר לשר שעליו לפנות לוועדת ההיתרים עם הסדר ניגוד העניינים בעניינו, אשר יערך ע"י המשנה ליועצת המשפטית לממשלה". 

הוועדה, ככלל, מפרסמת החלטותיה לציבור באתר המשרד, לאחר השלמת דיוניה וקבלת החלטה. אלא שבטרם יוכל לפנות ברקת לוועדת ההיתרים הוא זקוק שיהיה בידיו הסדר ניגוד העניינים שלו, שאמור להיחתם מול לשכת היועץ המשפטי לממשלה. ההסדר הזה, כאמור, טרם נחתם.

לברקת הועברה רשימת שאלות לתגובה, אולם הוא בחר שלא להגיב. לאחר פרסום הכתבה, שלחה לשכתו את התגובה הבאה: "השר ניר ברקת ממלא את הנדרש על פי כל דין תוך היוועצות מקצועית עם הגורמים האמונים על כך במשרד המשפטים ובמשרד מבקר המדינה. תמימות היא לחשוב שכתבה זו נולדה מעצמה ואינה קשורה במסכת הרדיפה והלחצים שמופעלת נגד השר ברקת, להפסיק את פעולותיו לפירוק מונופולים וקרטלים".