הוועדה למתן היתרים במשרד מבקר המדינה אישרה את בקשתו של שר הכלכלה ניר ברקת להמשיך להחזיק באימפריה העסקית שלו, בניגוד לכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים. החלטת הוועדה ניתנה כבר בסוף מרץ, אולם רק השבוע ניתן לה פומבי. זוהי הפעם השנייה בתוך חודשים ספורים שהוועדה קיבלה את בקשתו של ברקת, לאחר שבדצמבר האחרון אישרה אותה הוועדה - בהרכב שונה. 

אותה החלטה בוטלה לאחר חשיפת שומרים, כי אחד מחברי הוועדה, שמואל סלבין, הוא שותף עסקי של ברקת בחברה המחזיקה נדל"ן מניב בשווי של חמישה מיליארד שקלים. בהחלטה הנוכחית שקיבלה הוועדה מוסבר, כי "זמן מה לאחר שפורסמה ההחלטה (הקודמת - א"ב) התקבלה פנייה בנוגע לזיקה של אחד מחברי הוועדה, שבעקבותיה החליט מבקר המדינה בתיאום עם יו"ר הוועדה, לכנס ועדה בהרכב חדש שתדון בבקשת השר, זאת מתוך גישה זהירה של "אם יש ספק, אין ספק" ולמניעת כל לזות שפתיים", נכתב בהחלטה העדכנית. 

ניר ברקת, איש עסקים בעברו ואישיות ציבורית מזה שנים ארוכות, הוא ככל הידוע העשיר מקרב חברי הכנסת והממשלה. ביולי האחרון חשף תחקיר שומרים כי 15 שנה אחרי שהחלה הקריירה הפוליטית שלו, ברקת הוא עדיין בעל הזכויות בעשרות חברות הרשומות בין השאר בישראל, בארצות הברית, בלוקסמבורג ובמקלט המס איי הבתולה. למרות כללים ברורים שאושרו כהחלטת ממשלה ב-2003, גם לאחר שמונה לתפקיד שר, ברקת לא "מכר או החכיר" (לשון הכללים) את עסקיו. אלה נותרו ב"נאמנות עיוורת" בידי אחיו אלי ברקת, שניהל אותם מאז נבחר ברקת לכנסת. סידור שכשלעצמו עורר סימני שאלה בין היתר על רקע מידת ה"עיוורון" שיכול להיות לנאמן אח.

חשוב להדגיש כי לא מדובר בעניין פרוצדורלי אלא בסוגיה הקשורה ישירות לניגודי עניינים פוטנציאליים של השר. כך למשל, אחת החברות בהן יש לברקת החזקות פועלת בתחום רשתות השיווק, שאליו יש למשרד הכלכלה נגיעה ישירה; חברה אחרת מחזיקה באחוזים ניכרים בבית השקעות מרכזי בישראל (מיטב) וחברות נוספות קיבלו הלוואות מבנקים שונים. 

בזמנו טען ברקת בתגובה לדברים כי הוא "ממלא את הנדרש על פי כל דין תוך היוועצות מקצועית עם הגורמים האמונים על כך במשרד המשפטים ובמשרד מבקר המדינה". אך למרות תגובתו הבוטחת של השר, ההליכים סביב הסדר ניגוד העניינים שלו שפורסם לאחר עיכוב ניכר, אישר את סימני השאלה סביב הנאמנות. 

צוות מקצועי של משרד המשפטים שבדק את ההצהרה שהיה מחויב ברקת להגיש בעקבות מינויו, קבע כי "(...) בהתאם לסעיף 16 לכללי אשר, על שר להעביר את הכספים ואת ניירות הערך שבבעלותו ובבעלות בני משפחתו לחברת נאמנות ציבורית ובלתי תלויה, אשר תנהל אותם בדרך של נאמנות עיוורת. על פני הדברים, ההסכם אשר על פיו מנוהלים ניירות הערך שלך בנאמנות על ידי מר אלי ברקת, אינו עומד בהגדרת הכללים לניהול בנאמנות עיוורת על ידי חברה ציבורית ובלתי תלויה". הצוות אמנם אישר את הסדר ניגוד העניינים, אך הפנה את ברקת לוועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה, כדי לקבל אישור להמשך מתווה הסכם הנאמנות עם אחיו. 

ברקת, כאמור, פנה לוועדת ההיתרים בדצמבר האחרון אך האישור שניתן לו בוטל. בעקבות אותו הביטול הגיעו במרץ השנה שוב ברקת ועורך דינו לדיון בפני וועדת ההיתרים. על פי החלטת הוועדה, שבראשה עמדה השופטת בדימוס נחמה מוניץ. ברקת ביקש מהוועדה כי יאושר לו להחזיק בעסקיו בנאמנות על ידי אחיו. עורך דינו של ברקת מסר לוועדה כי השר פעל בהתאם להחלטת הוועדה בהרכבה הקודם, ערך התאמות להסדר הנאמנות שלו מול אחיו, ויצר חציצה נוספת ע"י מינוי נאמן חיצוני כנאמן בלתי תלוי שיהווה חציצה ברורה נוספת בין השר לנכסיו.

בהחלטת הוועדה, שאישרה את הבקשה, נכתב כי לאחר שחברי הוועדה עיינו "בבקשה המפורטת של השר, במסמכים שצורפו לבקשה, בהסדר ניגוד העניינים, בהסכם הנאמנות, באישור של משרד המשפטים להסדר, ובהחלטה של הוועדה בהרכבה המקורי" וכן ולאחר ששמעו את חוות דעתו של מבקר המדינה בעניין, הם החליטו לאמץ את החלטת הוועדה המקורית ואת נימוקיה. 

על פי ההחלטה לברקת אסור יהיה לקבל מידע מאחיו אודות עסקיו, וככל שהאח יידרש להתייעץ עם ברקת, הדבר ייעשה מול נציגו של השר ומבלי ליידע אותו.