א

רגון התחקירנים הבינלאומי ICIJ פרסם הערב (שני) שורה של תחקירים חדשים העוסקים באוליגרכים רוסים. התחקירים חושפים בין השאר הון של בנקאיים רוסיים שהועבר למקלטי מס, איסוף מודיעיני לוקה בחסר ביחס לתנועות של כספי אוליגרכים ועוד. הפרסום הוא פרק חדש בפרויקט מסמכי פנדורה שבו שומרים הוא השותף הישראלי.

כחלק מהפרסום שחרר ה-ICIJ לעיון הציבור הרחב אלפי מסמכים נוספים שרובם קשורים לרוסיה. המידע ששוחרר הגיע מפירמת Alpha Consulting Group שבאיי סיישל, אחת החברות שמהן דלפו מסמכי פנדורה. בין לקוחות הפירמה, מגלה ICIJ, היו גם גורמים פוליטיים בכירים המקורבים לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין. בין הבולטים שביניהם ליאוניד ריימן, שר התקשורת לשעבר של פוטין, שהחזיק שלוש חברות אוף שור, ורומן אוודב, מקורב אחר לפוטין שהיה המוטב הסופי של 6 חברות אוף שור.

חלק אחר בתחקיר חושף את התנהלותם של שמונה מנהלים בכירים במוסדות הפיננסיים המובילים ברוסיה - Sberbank, Alfa Bank, VTB, Gazprombank and VEB. השמונה ניצלו מקלטי מס כדי להסתיר סכומי עתק כאשר חלק לא מבוטל מהעברות כספים נעשו סמוך לאחר הפלישה הרוסית לחצי האי קרים וכן לאחר ההתערבות הרוסית הנטענת בבחירות 2016 בארצות הברית. שלושה מהבנקאים השתמשו בחברות אוף שור כדי לרכוש נכסי יוקרה בלונדון וקפריסין. ארבעה אחרים היו שותפים בחברות שהחזיקו ביחד כשני מיליארד דולר.

במקרה אחר מתוארת בתחקיר פרקטיקה שהוזכרה בתקשורת לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה - רישום נכסים וכספים בידי בכירים רוסים על שמם של קרובי משפחה. לפי ה-ICIJ, מנכ"ל Sberbank

הרמן גראף (Herman Gref), השתמש ב- 2015 במערך חברות בסינגפור כדי לנהל קרן משפחתית ובה כ-75 מיליון דולר. מסמכי פנדורה חושפים כיצד הוא העביר 50 מיליון דולר לאחיין שלו הגר מחוץ לרוסיה, אך נשאר בשליטה על הנכסים.

חלק אחר בתחקיר נוגע גם בארבעת המייסדים והבעלים של Alfa Bank, הבנק הרוסי הגדול במדינה שאינו נשלט ישירות על ידי הממשלה. הארבעה ( Peter Aven, Mikhail Fridman, German Khan Alexey Kuzmichev) כן הבנק עצמו הם מושאים של סנקציות שהוטלו לאחרונה על ידי ארה"ב, האיחוד האירופי ובריטניה. על פי ה-ICIJ, הארבעה הקימו מערך חברות אוף שור בסוף שנות התשעים באיי הבתולה והעבירו אליהם נכסים לאחר פלישת רוסיה לקרים.

פרידמן (שמחזיק גם באזרחות ישראלית) ואוון מסרו ל-ICIJ בתגובה כי הוא לא פתחו חברות במקלטי מס כדי להימנע מתשלום מיסים או כדי להתחמק מסנקציות, וכן כי לא ביצעו דבר שאינו כשורה. הבנקאים האחרים שהוזכרו בחרו שלא להגיב.

הון מוערך של 14 מיליארד דולר

כחלק מהפרויקט בחן שומרים את נכסיו בישראל של המיליארדר רומן אברמוביץ', שהינו אזרח ישראלי ומי שהוזכר פעמים רבות בהדלפות מסמכים גדולות בשנים האחרונות. כך למשל נחשף בהדלפת FinCen Files כי אברמוביץ', הידוע כתורם למטרות פילנתרופיות יהודיות וישראליות רבות, היה מי שעמד מאחורי תרומות בסך 100 מיליון דולר לעמותת המתנחלים אלע"ד באמצעות חברות הרשומות באיי הבתולה. במקרה אחר שפורסם לאחרונה פנה "יד ושם", גוף שקיבל תרומות משמעותיות מאברמוביץ', לארה"ב וביקש שלא להכניסו לרשומת הסנקציות.

מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה נעשה מאמץ ניכר לאתר נכסים של אוליגרכים ובעלי הון רוסים, נכסים שלא תמיד נרשמו תחת שמם. כך למשל, אתר הפייננשל טיימס חשף כי אברמוביץ' מחזיק בחמש יאכטות שונות. ואילו אתר התחקירים OCCRP, בשיתוף עם הגרדיאן וכלי תקשורת נוספים, מיפה האתר נכסים של אברמוביץ' בשווי של למעלה משמונה מיליארד דולר.

סוכנות הידיעות בלומברג מעריכה את שוויו של אברמוביץ', בן ה-55, בכ-14.2 מיליארד דולר. לפי פרסומי עבר ההון הזה נצבר ממכירת נכסים מופרטים שרכש אברמוביץ' עם התפרקות ברית המועצות, בין השאר אחזקות בענקית הנפט סיבנפט ובחברת התעופה אירופלוט. לציבור הרחב בעולם אברמוביץ' היה מוכר בעיקר בזכות הבעלות שרכש על מועדון הכדורגל צ'לסי וסכומי העתק שהזרים אליו. עם הפלישה הרוסית לאוקראינה העביר אברמוביץ' את מניותיו במועדון לנאמנות.

בחודש שעבר הוכנס אברמוביץ' לרשימת הסנקציות של האיחוד האירופאי, בריטניה וקנדה, אך לא לרשימת הסנקציות האמריקאית. אוקראינה, לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, המליצה לארה"ב שלא להכלילו ברשימה. לפי דיווח אחר, אברמוביץ' סבל מתסמינים של הרעלה לאחר שניסה לתווך בין הצדדים.

בהודעת ממשלת בריטניה על הכללתו ברשימה - ביחד עם שישה אוליגרכים אחרים - נאמר כי הצעד נעשה "כחלק ממאמצי אנגליה לבודד את פוטין ואלו הם הסובבים אותו. לאוליגרכים הללו (עליהם הוטלו הסנקציות; א.ב.) יש הון קולקטיבי של 15 מיליארד פאונד. הנכסים שלהם בבריטניה יוקפאו, ייאסר עליהם להגיע לכאן וייאסר על אזרחים בריטיים לעשות עימם עסקים". ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, אמר עם ההכרזה כי ארצו "לא תהיה עיר מקלט לאלו שתמכו במתקפה האכזרית של פוטין על אוקראינה".

בחודש שעבר הוכנס אברמוביץ' לרשימת הסנקציות של האיחוד האירופאי, בריטניה וקנדה, אך לא לרשימת הסנקציות האמריקאית. אוקראינה, לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, המליצה לארה"ב שלא להכלילו ברשימה. ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, אמר עם ההכרזה כי ארצו "לא תהיה עיר מקלט לאלו שתמכו במתקפה האכזרית של פוטין על אוקראינה"

מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה נעשה מאמץ ניכר לאתר נכסים של אוליגרכים ובעלי הון רוסים, נכסים שלא תמיד נרשמו תחת שמם. כך למשל, אתר הפייננשל טיימס חשף כי אברמוביץ' מחזיק בחמש יאכטות שונות. ואילו אתר התחקירים OCCRP, בשיתוף עם הגרדיאן וכלי תקשורת נוספים, מיפה האתר נכסים של אברמוביץ' בשווי של למעלה משמונה מיליארד דולר.

לאיתור הנכסים יש משמעות כלכלית ניכרת שכן על מוסדות פיננסים נאסר להמשיך ולטפל בנכסים של גורמים שהוטלו עליהם סנקציות. ישראל אמנם לא הטילה סנקציות בעצמה, כפי שסקרנו בשומרים, אבל כדי להימנע מהפרת הסנקציות שהוטלו על ידי ממשלות אחרות חברות ישראליות נדרשות לבחון לעומק את הלקוחות שלהן.

שר החוץ יאיר לפיד אמר לפני שבועות אחדים כי "ישראל לא תהיה מסלול עוקף לסנקציות שהוטלו על רוסיה בידי ארה"ב ומדינות המערב." בהצהרה שפרסם אמר כי "משרד החוץ מרכז את הנושא, אבל למאמץ שותפים גם בנק ישראל, משרד האוצר, משרד הכלכלה, רשות שדות התעופה, משרד האנרגיה וגורמים נוספים".

נכסי אברמוביץ' בישראל

לפי הדיווחים בתקשורת העולמית לא כל נכסיו של אברמוביץ' רשומים על שמו באופן ישיר, ולא מן הנמנע כי זהו המצב גם בישראל. על שמו רשומים בישראל שלושה נכסים שונים: שניים למגורים (מלון ורסנו בתל אביב ובית בהרצליה פיתוח) וכן נכס להשקעה - בניין המשרדים "בית המגן" בתל אביב.

הנכסים הללו נרשמו תחת שמו ומספר תעודת הזהות הישראלית שלו, למרות שכתובתו - כפי שמופיעה בטאבו - נמצאת במוסקבה והוא רשום כתושב זר (הגדרה שהיא משמעותית בין השאר מבחינת חבות המיסוי). את מתחם מלון ורסנו בתל אביב רכש אברמוביץ' ב-2015 תמורת כמאה מיליון ש"ח. תוכניות השיפוץ של המתחם אושרו בעיריית תל אביב לפני כשנתיים. אלא שכפי שפורסם בדה מרקר העבודות ככל הנראה הופסקו לאחרונה, לאחר הפלישה לאוקראינה.

לפני כשנתיים רכש אברמוביץ' את האחוזה בהרצליה פיתוח בה התגורר עד אז בשכירות, ברחוב הנשיא בן צבי תמורת כ-225 מיליון שקלים. זו הייתה, ככל הנראה, עסקת הנדל"ן היקרה ביותר של נכס למגורים שנעשתה בישראל. הבית נרכש מאלן הווארד, פילנתרופ יהודי-בריטי, שבעצמו רכש אותו מלני רקאנטי ב-2006. האחוזה כוללת בין היתר מגרש טניס ובריכה.

לאיתור הנכסים יש משמעות כלכלית ניכרת שכן על מוסדות פיננסים נאסר להמשיך ולטפל בנכסים של גורמים שהוטלו עליהם סנקציות. ישראל אמנם לא הטילה סנקציות בעצמה אבל כדי להימנע מהפרת הסנקציות שהוטלו על ידי ממשלות אחרות חברות ישראליות נדרשות לבחון לעומק את הלקוחות שלהן.

הנכס השלישי של אברמוביץ' בישראל הוא "בית המגן" ברחוב שנקר 2 בתל אביב. הבניין, ששימש בעבר את חברת "הכשרת היישוב", נרכש ב-2019 תמורת כ-200 מיליון שקל על ידי שתי חברות שפתח אברמוביץ' בישראל: "בית המגן נכסים" ו"בית המגן פרויקטים." בתחילת השנה דווח כי המתחם יהפוך לבית מלון בניהול קבוצת סלינה, המפעילה הוסטלים ומלונות ברחבי העולם.

את הרכישה ביצע אברמוביץ' לבדו אך במהלך 2020 נכנסה לכל אחת מהחברות שותפה זרה ממדינת דלוואר שבארצות הברית: TLV NZ HOLDINGS ONE INC ו - TLV NZ HOLDINGS TWO INC. בדלוואר לא נדרש לדווח מי הם בעלי מניות של חברות, כך שלא ברור מי עומד מאחורי החברות הללו.

אשתקד קיבלו שתי החברות הישראליות משכנתא בסך 113 מיליון שקלים מבנק הפועלים ועוד כמה משכנתאות בסכומים קטנים יותר, כשהבטוחה היא הבניין עצמו וכן מספר חשבונות בנק של החברות.

לא ברור מהו הרקע העסקי של חייקין, צעירה כבת 35 ותושבת חיפה, שפעילותה העסקית כוללת חברות בדירקטוריונים של שתי החברות של אברמוביץ'. בהליך משפטי שהתקיים לפני כעשור (ושאינו קשור לחברות או לנכסים שהוזכרו) ובו היו מעורבים בני משפחתה של חייקין, נטען כי הם קרובים של אברמוביץ'

אברמוביץ' הוא כאמור בעל המניות היחידי המופיע במסמכי החברה בשמו, אולם במסמכי החברה והמשכנתא מופיע שם נוסף, של הדירקטורית היחידה בחברה, טטיאנה חייקין. לא ברור מהו הרקע העסקי של חייקין, צעירה כבת 35 ותושבת חיפה, שפעילותה העסקית הרשמית היחידה היא חברות בדירקטוריונים של שתי החברות של אברמוביץ'. בהליך משפטי שהתקיים לפני כעשור (ושאינו קשור לחברות או לנכסים שהוזכרו) ובו היו מעורבים בני משפחתה של חייקין, נטען כי הם קרובים של אברמוביץ'. שומרים פנה למשפחת חייקין, אז זו סירבה להשיב לשאלות בנושא.

בקשת תגובה הועברה גם לאנשיו של אברמוביץ' אולם לא נענתה.