מ

יקי גנור, "כוכב" פרשת הצוללות החזיק מאות אלפי דולרים בבנק קרדיט סוויס בשנים שבהן פעל לקידום עסקת הצוללות מול תאגיד טיסנקרופ הגרמני. החשבון אינו מוזכר בכתב האישום נגד גנור וככל הידוע דבר קיומו לא עלה בחקירת המשטרה בפרשת הצוללות, גם לא בעת שגנור שיתף פעולה עם החוקרים. החשבון נחשף במסגרת SuisseSecrets, פרויקט בינלאומי של ארגון התחקירנים OCCRP והעיתון הגרמני Sueddeutsche Zeitung, אשר במסגרתו חקרו כחמישים כלי תקשורת מכל העולם מסמכים שדלפו מהבנק. שומרים, באמצעות העיתונאי אורי בלאו, היה הנציג הישראלי בפרויקט. חשוב להדגיש כי עצם החזקת החשבון בחו"ל אינה מנוגדת לחוק, כל עוד ההכנסות שמגיעות אליו או מופקות ממנו מדווחות לרשות המסים בישראל.

גנור, שהיה נציגו בישראל של התאגיד, הועמד לדין במאי אשתקד בגין עבירות לכאורה של הצעות שוחד, מתן שוחד, הלבנת הון ועבירות מס שנעשו - לפי כתב האישום - על מנת לקדם עיסקאות עם טיסנקרופ. לצידו הועמדו לדין מי שלכאורה סייעו לו או פעלו לצידו: ראש המל"ל דאז, אבריאל בר יוסף, מנהל לשכת רה"מ דאז, דוד שרן; יו"ר קרן היסוד לשעבר, אליעזר (מודי) זנדברג; איש העסקים שי ברוש; היועץ הפוליטי רמי טייב ויועץ התקשורת יצחק (צחי) ליבר. תיקי החקירה נגד מפקד חיל הים לשעבר אליעזר (צ'ייני) מרום ונגד עו"ד דוד שמרון, פרקליטו וקרוב משפחתו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, נסגרו לאחר שהתקבלו טענותיהם בשימוע.

עמלות של 10 מיליון יורו

בלב הפרשה עומדת עיסקה בין ישראל לתאגיד הגרמני לרכישת שלוש צוללות בעלות כוללת של 1.8 מיליארד דולר. העיסקה הייתה שנויה במחלוקת בין ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו שתמך בה, לבין משרד הביטחון ושר הביטחון דאז משה יעלון, שהתנגדו מטעמים שונים - כלכליים ומבצעיים. ב-2017, ולאחר שיעלון הוחלף על ידי אביגדור ליברמן, נחתם הסכם ראשוני ביחס לעיסקה. אלא שביצוע ההסכם עוכב בשל חשיפת הפרשה בתקשורת על ידי העיתונאי רביב דרוקר, וחקירות שנפתחו בהמשך בגרמניה ובישראל. הסכם סופי אושר רק בינואר השנה בממשלה הנוכחית וספג ביקורת קשה לאחר שהתברר כי המחיר עבור הצוללות קפץ לכ-3 מיליארד דולר שמהם תישא ממשלת גרמניה בכ-600 מיליון דולר.

חשבון מספר 835500644601 נפתח ב-17 ליולי 2007 תחת שמו של מיכאל טוביה גנור, שמו המלא של גנור, שמסיבה לא ידועה הופיע ברישומי הבנק כאזרח ארמניה. ייתכן מאוד כי מדובר בטעות פנימית של הבנק. החשבון נפתח כשנתיים לפני שגנור מונה לנציג טיסנקרופ בישראל אולם הכספים הצטברו בו בעיקר בשנים שבהן, על פי כתב האישום, הוא היה מעורב בהצעות ובמתן שוחד לחלק מהנאשמים האחרים

לפרשה היו מספר ספיחים נוספים שאחד מהם נסוב סביב הסכם אחר שנחתם ב-2015 עם טיסנקרופ לרכישת ארבע ספינות לחיל הים. לגבי העיסקה הזו עלו טענות ביחס ללחצים שהופעלו ולשינוי הדרישות במכרז הבינלאומי שפרסם משרד הביטחון לבניית הספינות, שינוי שאיפשר לטיסנקרופ להתמודד בו.

במאי 2021, לאחר עיכובים שונים ושימועים, הוגשו כתבי האישום בפרשה. לפי הנטען בהם ב-2009 ביקש המשנה לראש המל"ל דאז, אבריאל בר יוסף, לקדם את מינויו של גנור, מכר שלו מימי השירות הצבאי ובאותה תקופה איש עסקים בתחום הנדל"ן, לסוכן המקומי של התאגיד הגרמני. גנור אכן מונה לנציג התאגיד ומאז פעל לקדם עסקאות כלי שיט בין ישראל לטיסנקרופ. הוא עשה זאת תוך הסתייעות באחרים שלחלקם - לפי כתב האישום - שילם כספי שוחד ולאחרים הבטיח לכאורה שישלם. לפי כתב האישום עד שנפתחה החקירה וגנור הוחלף שילמה לו טיסנקרופ עמלות של יותר מעשרה מיליון יורו על עסקאות שנחתמו.

נספח שמצורף לכתב האישום מפרט את העברות הכספים מטיסנקרופ לגנור. כל ההפקדות המוזכרות שם הגיעו לשתי חברות ישראליות שהקים גנור: M. Ganor Sea 2012 ו- T.G Israel Naval Consultancy. אלא שחשבון בנק אחר של גנור שגם בו הצטברו כספים באותן השנים, לא מופיע בכתב האישום, ונחשף כעת על ידי שומרים. חשוב להדגיש כי לא ידוע אם לחשבון הזה יש קשר כלשהו לפרשת הצוללות.

רישומי הבנק אינם כוללים את כלל התנועות בחשבון אולם מציגים כמה נקודות משמעותיות לאורך התקופה בה היה פעיל. כך למשל, לפי רישומי הבנק, היתרה בחשבון הגיעה לשיאה בסוף 2013 עם סכום של כ-687 אלף דולרים. בסוף 2014, כאשר החשבון נסגר היה בו סכום של כ-531 אלף דולרים. ממסמכי ההדלפה לא ניתן לדעת מה היה מקור הכסף, אילו פעולות נעשו בחשבון בשנות קיומו, ולאן הועבר הכסף לאחר הסגירה

אזרח ארמני

חשבון מספר 835500644601 נפתח ב-17 ליולי 2007 תחת שמו של מיכאל טוביה גנור, שמו המלא של גנור. מסיבה לא ידועה הופיע גנור ברישומי הבנק כאזרח ארמניה ויתכן מאוד כי מדובר בטעות פנימית של הבנק.

החשבון נפתח כשנתיים לפני שגנור מונה לנציג טיסנקרופ בישראל אולם הכספים הצטברו בו בעיקר בשנים שבהן, על פי כתב האישום, הוא היה מעורב בהצעות ובמתן שוחד לחלק מהנאשמים האחרים.

רישומי הבנק אינם כוללים את כלל התנועות בחשבון אולם מציגים כמה נקודות משמעותיות לאורך התקופה בה היה פעיל. כך למשל, לפי רישומי הבנק, היתרה בחשבון הגיעה לשיאה בסוף 2013 עם סכום של כ-687 אלף דולרים. בסוף 2014, כאשר החשבון נסגר היה בו סכום של כ-531 אלף דולרים. ממסמכי ההדלפה לא ניתן לדעת מה היה מקור הכסף, אילו פעולות נעשו בחשבון בשנות קיומו, ולאן הועבר הכסף לאחר הסגירה.

החשבון בקרדיט סוויס אמנם לא מוזכר בכתב האישום אבל מעניין לציין כי שמו של הבנק דווקא עלה בחקירת המשטרה בהקשר אחר שנגע לקשריו של גנור עם הבנק. בחקירה התברר כי ב-2016 הבנק רצה להעביר לגנור תשלום של 140 אלף דולרים כעמלה על גיוס לקוח לבנק. גנור ביקש שלא לקבל את הכסף ישירות לחשבונו ולבצע את ההעברה אליו דרך צד שלישי והבנק הסכים. בהמשך כשביקש גנור לקבל את הכסף מהצד השלישי דרשו קציני הציות של בנק הפועלים לקבל הבהרות ובעקבות זאת הוציא גנור חשבונית לאותו צד שלישי על "ייעוץ פיננסי". חשוב לציין כי את ההסבר להעברות הללו נתן גנור עצמו למשטרה בתקופה שבה הסכים להיות עד מדינה ושיתף פעולה עם חוקריו (עד שחזר בו). במשטרה חשדו בכשרות העסקה הזאת אולם לאחר השימועים שנערכו בפרשה לא הוגשו במסגרתה כתבי אישום.

שומרים העביר לסניגור של גנור, איתן מעוז, שורה של שאלות ביחס לכתבה אולם הוא ביקש שלא להגיב.