1.

‍

‍

משנים את השיח

את סיכום השנה שלנו במחלקת הדאטה נתחיל מהסוף, לא רק בגלל השאיפה שעומדת מאחורי הפרויקט הזה, אלא בעיקר בזכות מה שהוא מייצג מבחינת סיקור עיתונאי. לקראת סוף דצמבר השקנו מאגר שבוחן את הפעילות של חברות וחברי הכנסת. התחלנו במדד של הגשת הצעות חוק פרטיות, הצבעות במליאה וחברות בוועדות; המשכנו עם הגשת שאילתות, הצעות לדיון מוקדם בוועדות והצעות לסדר; בקרוב נשיק מדד שבוחן את הפעילות בוועדות; ועוד היד נטויה.

אמנם הכנסת ה-24, על שלל התקדימים שלה, מה"נורבגים" של הקואליציה ועד החרמות של האופוזיציה, מאתגרת וזאת בלשון המעטה. אבל הנה מה שיפה במערכת המדדים שהקמנו: ראשית, היא נעשית בשיתוף הציבור, ומרגש לראות כמה א.נשים צמאים לידע הזה, כמה הם מוכנים לסייע, להציע, לשלוח רעיונות – וכמובן גם לבקר (ביקורת היא הלחם והחמאה שלנו במחלקת הדאטה). שנית, כי יש סיכוי להתחלה של תהליך, שבסופו התקשורת תיבחן נבחרי ציבור דרך מספר השאילתות שהגישו או הפעילות שלהם בוועדות הכנסת, ולא כמה חזק הם צעקו. ומי יודעת, אולי הידיעה שהם נבחנים בפרמטרים האלה תשפיע על גם התנהלות הח"כים עצמם.

למערכת דירוגי הח"כים

2.

‍

‍

הציבור מתבקש להיות מחונך

זו הייתה גם שנה שבה הממשלה הכריזה על שורה של החלטות, שנועדו להפוך אותנו, בתיאוריה, לבריאים יותר וסביבתיים יותר – בין היתר באמצעות ייקור משקאות ממותקים וכלים חד פעמיים. כל מיני מחקרים ומדדים יצאו כדי לבחון את השאלה הזו, אבל אותנו עניין לבחון את הנושא באמצעות טסט-קייס ארוך שנים: המלחמה בעישון. התוצאות לא מאוד מעודדות: אף שישראל נמצאת במקום גבוה מאוד במיסוי סיגריות, המעשנים מוצאים פטנטים חדשים באבולוציה שלא נגמרת.

לניתוח מידע בנושא חינוך הציבור

3.

‍

‍

להילחם את המלחמה הנכונה

אירוע מרכזי נוסף השנה – שבאופן לא מפתיע, כבר הספיק להישכח לגמרי – היה ועידת האקלים בגלזגו. בישראל קדמו לוועידה דוח חסר תקדים בהיקפו של מבקר המדינה על הטיפול במשבר האקלים, וכן תוכנית בת 100 שלבים של המשרד להגנת הסביבה. אנחנו החלטנו להתייחס לדוח המבקר, שהיה מקיף, יסודי ומעורר מחשבה. אלא שניסינו לבחון את הדוח הזה מזווית אחרת, מהאופן שבו משתקף השיח על משבר האקלים ולאו דווקא על הפעולות שנעשות ביחס אליו.

מה שמצאנו היה שיח שעוסק בעיקר במדדים רחוקים וערטילאיים של "איפוס פחמני" ופחות עיסוק בנזקים המשמעותיים מאוד של המשבר כאן ועכשיו – משטפונות קשים בחורף ועד לנזקי חום בקיץ. גילינו גם שבעוד השיח הסביבתי בישראל נוגע למשבר העולמי, ישנם מדדים מדאיגים אחרים שעוברים באין מפריע, כמו למשל העובדה שישראלים חשופים יותר לזיהום מאשר מקביליהם במדינות המפותחות.

לניתוח מידע בנושא האקלים

לניתוח מידע בנושא החשמל הירוק

4.

‍

‍

הייטקס ניישן

זו גם הייתה שנה שבה עלה לסדר היום הציבורי מגזר ההייטק (או כפי שהשתרש בחסות "ארץ נהדרת", ההייטקס). אין לנו דעה על אומת הסטארט-אפ, אבל אנחנו כן ניסינו לבחון את הפערים בישראל כפי שהם באים לידי ביטוי בשכר, וכאן מתגלה תמונה מעניינת בהשוואה בינלאומית.

לניתוח מידע על פערי השכר 

5.

‍

‍

היו בחירות, זוכרים?

ואי אפשר, כמובן, שלא להתייחס לאירוע המרכזי של השנה, אירוע בקנה מידה היסטורי: הבחירות לכנסת, שסיימו 12 שנות כהונה של בנימין נתניהו והליכוד. את הבחירות סיקרנו בשלל אמצעי דאטה, מהרטוריקה שמתחבאת בעמודי הפייסבוק של המועמדים, דרך ניתוח נאומי בכורה בכנסת, עבור במבול החקיקתי של הכנסת ה-24 ועד לטענות על פערים חברתיים בין שתי הממשלות.

מה באמת היה על האג'נדה של ראשי המפלגות

אלפי הצעות חוק זה טוב או הטרלה?

?משהו באמת השתנה עם חילופי השלטון

החלק האחרון ראוי לציון מיוחד: זו הייתה שנה שבה חזר השיח הסוער מוקדי הכוח ועל מקומה של "ישראל השנייה" בהם. את הפערים האלה ניסינו לבחון באמצעות בדיקה של האנשים שעמדו במוקדי הכוח הישראלים לאורך השנים: ממשלה, משפט, אקדמיה, תקשורת, תרבות. לאתגר נדרש גם בפרויקט מיוחד שנוציא ב-2022, והנחת המוצא שלנו לגביו זהה לכלל המנחה שלנו במחלקת הדאטה תמיד: המציאות היא מורכבת, דינמית וחמקמקה.

הפערים העדתיים והמגדריים במוקדי הכוח

לכן, גם השנה אנחנו מתחייבים לא להביא לכם את "האמת" או את "המציאות" או את "השורה התחתונה". פשוט כי אין כאלה. נכון, בעיתונות-נתונים, שהאתוס שלה נשען על האובייקטיביות-לכאורה של מספרים, אלה הם דברי כפירה של ממש, אבל תחת זאת אנחנו כן מתחייבים לתת לכן ולכם את הכלים לבחון את תמונת המציאות כל הזמן, לשנות אותה, להטיל ספק, לשאוף לדעת.