א

רנון מילצ'ן, המילארדר ועד התביעה במשפט נתניהו, החזיק לפחות חלק מהונו ומאוסף האמנות שלו דרך חברות באיי הבתולה, כך עולה מהדלפת הענק 'מסמכי פנדורה'. היקף האחזקות העצום של מילצ'ן במקלט המס עשוי לשפוך אור חדש על פניותיו לבנימין נתניהו, כפי שמתוארות בכתב האישום בתיק 1000, ביחס להארכת הפטור מדיווח וממס ("חוק מילצ'ן) שממנו נהנה בישראל. מילצ'ן לא הגיב לבקשת התגובה שהעביר אליו שומרים.

הדלפת הענק, המכונה 'מסמכי פנדורה', כוללת יותר מ-12 מיליון מסמכים מ-14 חברות שנתנו שירותים לנאמנויות ולחברות אוף שור בכל העולם. המסמכים הגיעו לארגון התחקירנים הבינלאומי ICIJ, שחלק אותם עם כ-600 עיתונאים חוקרים מ-117 מדינות ומעשרות כלי תקשורת וביניהם הוושינגטון פוסט, הגרדיאן, לה מונד, ה-BBC ורבים נוספים. שומרים, באמצעות העיתונאים אורי בלאו ודניאל דולב, היה השותף הישראלי בפרויקט. בזווית המקומית נמצאו בהדלפה כ-40 אלף מסמכים ובהם המילה 'ישראל' ובאלפים נוספים הופיע הצירוף "דרכון ישראלי". לא פחות מ-565 אזרחים ישראלים אותרו כמוטבים הסופיים של חברות במקלטי המס, מספר שאינו רחוק ממספרם של מוטבים שהם אזרחי ארצות הברית, שעמד על 617. יש להדגיש כי החזקת נאמנות או חברה במקלט המס אינה עבירה על החוק הישראלי, ואיזכורם של הישראלים במסמכים אינו נובע מכך שביצעו עבירה כלשהי.

7 חברות באיי הבתולה

סיפור חייו של מילצ'ן, שהתעשר מהפקת סרטים הוליוודים, יכול בקלות להיות בסיס לסרט מתח. מהביוגרפיה שלו, כמו גם מראיון שנתן לתוכנית עובדה, עולה כי הקריירה שלו החלה באמצע שנות ה–60, כשהיה בן 20, וגוייס על ידי שמעון פרס, אז סגן שר הביטחון, לטובת רכישת טכנולוגיה וציוד לכור הגרעיני בדימונה. כעבור כעשור הוא פעל גם להשגת אורניום לכור. את הרכישות הללו עשה מילצ'ן, כך פורסם, באמצעות הקמת רשת חברות בחו"ל שהיו מסונפות לחברת כימיקלים ודשנים שהקים אביו ושאותה ירש.

באמצע שנות השבעים הוא עבר להתגורר בארה"ב ובהמשך נכנס לעסקי הסרטים - "דיזנגוף 99" האיקוני בישראל, שובר הקופות "אישה יפה" בהוליווד, והרשימה עוד ארוכה. הונו מוערך כיום על ידי מגזין פורבס בכ-3.5 מיליארד דולר.

במסמכי פנדורה מוזכר שמו מספר פעמים. מסמכים שהוגשו ב-2016 על רקע שינוי רגולטורי שנעשה באיי הבתולה, חושפים כי מילצ'ן הוא המוטב הסופי (UBO - Ultimate Beneficial Owner) של שבע חברות אוף שור שרובן הוקמו בראשית שנות ה-2000. לא ברור מהמסמכים מתי בדיוק הצטבר הרכוש בחברות, אך נראה שבמשך שנים ארוכות היו לפחות חלקן חברות מדף. ניתוח של התכתבויות הנוגעות לחברות מצביע על כך שהן הפכו לפעילות רק באמצע שנת 2013. מילצ'ן מתואר במסמכים כאזרח ישראלי ומצורפים אליהם צילום דרכון וחשבון חשמל על שמו להוכחת מקום מגוריו.

החשיפה ביחס להיקף הונו של מילצ'ן במקלט המס מסבירה לכאורה את העניין שהיה לו בהארכת תוקף הפטור, שכאמור הסתיים ב-2018. נקודה חשובה נוספת בהקשר הזה היא הפטור מחובת הדיווח שכלל "חוק מילצ'ן": האחזקות במקלטי מס אינן שקופות ודיווח עליהן יכול לגרור בדיקות שונות של הרשויות במדינות בהן מתגוררים המוטבים

החברות, לפי המסמכים, החזיקו רכוש בהיקף עצום. כך למשל חברה בשם Century Mark Company Limited החזיקה (ב-2016) יצירות אמנות ועתיקות בשווי 452,855,187 (ובמילים: כמעט 453 מיליון דולר). Fairway Isle Limited החזיקה בדירת יוקרה במנהטן בשווי 7.6 מיליון דולר (שאגב, נרכשה ממשפחתו של רופרט מרדוק) וכן 630,039 דולר בחשבון הבנק שלה. Widesands Limited החזיקה נדל"ן במאליבו שבקליפורניה בשווי של כ-4.5 מיליון דולר ועוד למעלה מ-300 אלף דולר בחשבון הבנק. חברה בשם Red Pillar החזיקה חשבון בבנק UBS בציריך שבשוויץ, וישנן עוד.

במהלך שנת 2017, צצות החברות הללו שוב במסמכים המודלפים. מילצ'ן, לפי המסמכים, ביקש להחליף את הסוכנת המקומית באיי הבתולה שטיפלה ברגולציה מול הרשויות - חברה בשם Trident - ולהעביר את הטיפול לחברה אחרת בשם Intertrust. ההעברה לא הייתה חלקה: בחלופת מיילים זועמת מ-2018 מתלוננת עובדת בשם קימיקה רוברטס מ-Intertrust שההליך לוקח זמן רב מדי ומאיימת להתלונן על כך מול הרשויות. מהמסמכים לא ברור מדוע החליט מילצ'ן להחליף סוכן וחשיבותם היא בעיקר באינדיקציה שהם נותנים שהחברות המשיכו להיות פעילות גם בשנים 2017-2018. כך או אחרת, באותה תקופה כבר התנהלה בישראל חקירת המשטרה שטלטלה את מדינת ישראל ואת המפיק הוותיק.

חוק מילצ'ן וההסתבכות

היקף הרכוש שהחזיקו החברות במקלט המס, עשוי לשפוך אור על אחת הסתעפויות בתיק 1000 ובכתב האישום שהוגש נגד נתניהו. כדי להבין את הרקע יש לחזור ל-2008, כשנה לפני שנתניהו התמנה בשנית לראשות הממשלה, ולתיקון לפקודת מס ההכנסה שהעבירה הכנסת.

לפי התיקון, שקודם בין היתר על ידי עורך דינו של מילצ'ן פיני רובין, ישראלים שהתגוררו בחו"ל עשר שנים או יותר קיבלו עם שובם לארץ פטור ממס על כל הכנסותיהם בחו"ל, וכן פטור מחובת הדיווח על פעילותם שם, ובכלל זאת בחברות שהוקמו במקלטי מס. הצ'ופר הנרחב הזה שקיבלו התושבים החוזרים היה תקף למשך עשר שנים משובם ארצה.

שנים אחרי החקיקה מתחה רשות המסים ביקורת חריפה על התיקון ובמיוחד על הפטור מחובת הדיווח. "החוק הפך את ישראל למקלט מס מהטובים שיש בעולם" אמר לפני כשלוש שנים מנהל רשות המסים, משה אשר, בדיון בכנסת. "לא מצאנו דבר כזה בכל העולם. אין לנו מידע כמה החוק הזה עולה לנו בגלל חובת הדיווח. אנחנו חולקים מידע עם מדינות אחרות, במסגרת המאבק בהון השחור. החוק הזה לא מאפשר לנו להחליף מידע. ב-OECD דורשים מאיתנו לתקן את זה". המומחה לדיני מיסים, פרופ' יוסף אדרעי, כינה באותו הדיון את הפטור מדיווח "המצאה ישראלית מזעזעת".

בסוף 2016, שמונה שנים אחרי ש"חוק מילצ'ן" נכנס לתוקפו, הוא צץ בחקירת המשטרה בתיק 1000. במרכז התיק עומדים היחסים בין בנימין נתניהו לבעלי הון ובראשם חברו דאז ארנון מילצ'ן. נתניהו ורעייתו, לפי כתב האישום שבסופו של דבר הוגש, קיבלו ממילצ'ן בקבוקי שמפניה, סיגרים ותכשיטים בשווי של יותר מ-450 אלף שקל. נתניהו, נטען באישום, ניסה לסייע למילצ'ן בכמה נושאים ובכלל זאת רגולציה הקשורה לערוצי טלוויזיה בישראל, בקבלת ויזה מהממשל האמריקאי ובחוק מילצ'ן.

היקף הרכוש שהחזיקו החברות במקלט המס, עשוי לשפוך אור על אחת הסתעפויות בתיק 1000 ובכתב האישום שהוגש נגד נתניהו. כדי להבין את הרקע יש לחזור ל-2008, כשנה לפני שנתניהו התמנה בשנית לראשות הממשלה, ולתיקון לפקודת מס ההכנסה שהעבירה הכנסת

בכל הנוגע לחוק מילצ'ן מתאר כתב האישום, כיצד לכאורה פנה מילצ'ן ב-2013 לשר האוצר דאז יאיר לפיד בבקשה להארכת הפטור של התושבים החוזרים בעוד עשר שנים ולהעמידו בסך הכל על 20 שנה. לפיד סרב. מילצ'ן לא התייאש ופנה בנושא ל'בוס' של לפיד וחברו, ראש הממשלה נתניהו.

"בעקבות פנייתו של מילצ'ן", נאמר בכתב האישום, "העלה הנאשם נתניהו את נושא הארכת משך הפטור הניתן לתושבים חוזרים בפני לפיד בשתי פגישות מקצועיות שערך עמו במסגרת תפקידו. בפגישות אלה, הבהיר הנאשם נתניהו ללפיד כי מילצ'ן שוחח עמו בנושא. הנאשם נתניהו הביע בפני לפיד את תמיכתו בהארכת הפטור, ואילו לפיד אמר כי אינו סבור שיש לפעול להארכתו". הפרקליטות יש לציין, התלבטה אם להעמיד לדין גם את מילצ'ן בפרשה ובסופו של דבר החליטה לא לעשות כך.

החשיפה ביחס להיקף הונו של מילצ'ן במקלט המס מסבירה לכאורה את העניין שהיה לו בהארכת תוקף הפטור, שכאמור הסתיים ב-2018. נקודה חשובה נוספת בהקשר הזה היא הפטור מחובת הדיווח שכלל "חוק מילצ'ן": האחזקות במקלטי מס אינן שקופות ודיווח עליהן יכול לגרור בדיקות שונות של הרשויות במדינות בהן מתגוררים המוטבים.

כך או אחרת, מהמסמכים לא ברור מה קרה לחברות הללו אחרי אותה שנה, ואין בהדלפה התייחסות לדיווחיו של מילצ'ן לרשות המסים בישראל.

מילצ'ן כאמור לא השיב לפניות שומרים.