ב

משך השנים והתפקידים הציבוריים שמילא, ובראשם ראש עיריית ירושלים, נשאל ח"כ ניר ברקת לא פעם על עסקיו והונו והצהיר שוב ושוב שהעביר את נכסיו לנאמנות עיוורת וכי הוא אינו מעורב יותר בפעילות העסקית שהניבה לו הון של מאות מיליונים. תחקיר של שומרים, שנפתח בעקבות הדלפת הענק "מסמכי פנדורה", מעלה שורה של ממצאים הנוגעים לאותה פעילות עסקית. כך מתברר, כי עד שנבחר לכנסת ב-2019 המשיך ברקת להחזיק במניות של כמה חברות ולפחות במקרה אחד גם תקשר דרך עורכי דינו עם אחת מהן בעת שנערכה בה בדיקת נאותות. לאחר שנבחר לכנסת הוא העביר את אותן המניות לאחיו אלי ברקת וזאת למרות שהנחיות ועדת האתיקה דורשות "חברת נאמנות ציבורית".

מעניינת לא פחות העובדה שמי שהיה מועמד לתפקיד שר האוצר החזיק מניות בחברת ענק שבחרה להירשם במקלט מס שבו אין מס חברות ולא בישראל, שבה מס החברות היה לאורך התקופה - 23-26 אחוז. הסכומים שבהם מדובר, יש להדגיש, משמעותיים: בתחילת השנה הנוכחית צפתה החברה שהרווח שלה (EBITDA - רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) ב-2025 יעמוד על כ-700 מיליון דולר.

הדלפת הענק, המכונה 'מסמכי פנדורה', כוללת יותר מ-12 מיליון מסמכים מ-14 חברות שנתנו שירותים לנאמנויות ולחברות אוף שור בכל העולם. המסמכים הגיעו לארגון התחקירנים הבינלאומי ICIJ, שחלק אותם עם כ-600 עיתונאים חוקרים מ-117 מדינות ומעשרות כלי תקשורת וביניהם הוושינגטון פוסט, הגרדיאן, לה מונד, ה-BBC ועוד. שומרים, באמצעות העיתונאים אורי בלאו ודניאל דולב, היה השותף הישראלי בפרויקט. בזווית המקומית נמצאו בהדלפה כ-40 אלף מסמכים ובהם המילה 'ישראל' ובאלפים נוספים הופיע הצירוף "דרכון ישראלי". לא פחות מ-565 אזרחים ישראלים אותרו כמוטבים הסופיים של חברות במקלטי המס, מספר שאינו רחוק ממספרם של מוטבים שהם אזרחי ארצות הברית, שעמד על 617. יש להדגיש כי החזקת נאמנות או חברה במקלט המס אינה עבירה על החוק הישראלי, ואיזכורם של הישראלים במסמכים אינו נובע מכך שביצעו עבירה כלשהי.

הח"כ הראשון שיהפוך למיליארדר

ב-2007 השתתפה BRM, חברת האחזקות של האחים ניר ואלי ברקת, בגיוס ההון הראשוני של חברת eToro, מעין רשת חברתית למסחר בשוק ההון. ההשקעה הייתה מוצלחת: eToro צמחה במהירות ובסוף 2020 הוערך שוויה בכ-2.5 מיליארד דולר. במארס 2021 הודיעה החברה שתיכנס לנאסד"ק (באמצעות חברת ספאק) לפי שווי של כ-10 מיליארד דולר. ברקת, חגגו כלי התקשורת, יהפוך לכשיושלם המהלך לחבר הכנסת המיליארדר הראשון.

ברקת עצמו התרגש קצת פחות וחזר על דברים שאמר מאז שנבחר לתפקיד ראש עיריית ירושלים ולפיהם הוא משקיע את רוב זמנו בפעילות ציבורית ואינו מעורב יותר בפעילות עסקית. כך למשל, בראיון טלוויזיוני לסיוון רהב-מאיר, הצהיר כי "אני ב-19 השנים האחרונות לא מעורב בעסקים...אח שלי מנהל את העסקים. אני עסוק בצרכי הציבור". בציוץ שאיתו קידם את הראיון הזה הוסיף ש"בעקבות ההצלחה של הנפקת חברת איטורו הישראלית סיפרתי לסיון רהב מאיר על הברכה המיוחדת שאבי נתן לנו שמאפשרת לי להמשיך ולשרת את עם ישראל בשכר של שקל לשנה".

ברקת אכן עסק בענייני הציבור אולם מצא את הזמן גם לבקשות שהגיעו מעורכי הדין של eToro. כך בהתכתבות מ-2016, במסגרת בדיקת נאותות, מבקשת הסוכנת של איטורו באיי הבתולה, חברה מקומית בשם Trident Trust, שורה של מסמכים ופרטים ביחס לבעלי המניות של החברה, ובכללם ברקת. איטורו נענתה ושלחה אולם נציגת Trident לא הייתה מרוצה וביקשה 'השלמות'.

נציג איטורו, אדם בשם טום ספיגלנד, השיב במייל נרגן כי הוא "מרגיש שתהליך איסוף המסמכים עבור תהליך בדיקת הנאותות, מסורבל ולא יעיל".

"כפי שאת יודעת", התלונן ספילגנד, "תהליך יצירת הקשר עם המשקיעים ובעלי המניות של איטורו לצורך השגת המסמכים דורש זמן רב, גם מצידנו וגם מצד המשקיעים ובעלי המניות". תלונה אחרת שלו הייתה שהתהליך יקר.

אבל ב-Trident התעקשו והמסמכים מישראל אכן החלו להגיע. כך התקבל מכתב מסניף הבנק בו מתנהל חשבונו של ברקת ובו נכתב כי "לבקשת הלקוח שלנו, ניר ברקת, אנו מאשרים שהוא לקוח מוערך של הסניף ב-16 השנים האחרונות". החשבונות של ברקת, הוסיפו מנהלי הסניף, "מנוהלים לשביעות רצוננו".

ברקת החזיק ב-2018 במניות של איטורו בשתי דרכים שונות. באמצעות חברה ישראלית בשם "ניר ברקת בע"מ", הוא החזיק באופן ישיר 98 אלף ממניות החברה מתוך 16.5 מיליון common stocks שהחברה הנפיקה. במקביל BRM, שברקת היה מבעליה, החזיקה באותה שנה למעלה ממיליון מהמניות המועדפות של החברה (Preferred Stocks), קצת פחות מעשרה אחוזים מתוך כלל המניות המועדפות שהונפקו

גם עורך דינו של ברקת, יניב איזרדל, העביר מכתב לפירמה. "אני מכיר את ברקת על בסיס מקצועי למעלה מחמש שנים", הוא כתב בשנת 2016, כלומר עמוק בתוך כהונתו של ברקת כראש עיריית ירושלים. ברקת, הוסיף עורך הדין, הציג תמיד "רמה גבוהה של יושרה ומהווה מודל לאדם בעל כושר שיפוט עסקי טוב".

לחלקים אחרים בתכתובת מצורפים מסמכים אישיים של ברקת כמו צילום דרכון, צילום תעודת זהות וחשבון מים דו חודשי בסך 2,000 שקלים (שהועבר לצורך אימות הכתובת).

מעניין לציין כי ברוב המסמכים שנשלחו מטעמו של ברקת לא מתייחסים אליו כראש עיריית ירושלים אלא כאיש עסקים. מי שכן מזכיר במפורש את תפקידו הציבורי היא Trident הסוכנת באיי הבתולה.

0% מס באיי הבתולה

איטורו (eToro) נוסדה בישראל ולפי פרסומים שונים המטה ורוב עובדיה פועלים ממשרדי החברה בבני ברק. מתרשים החברה ובנותיה שמצורף למסמכים עולה כי נכון ל-2018 הייתה החברה האם eToro Group Ltd רשומה באיי הבתולה (BVI) ותחתיה פעלו עוד שמונה חברות בנות ושתי חברות נכדות בכמה מדינות בעולם וביניהן בישראל, בריטניה, קפריסין, ארה"ב, אוסטרליה ועוד. מצגת למשקיעים שפרסמה החברה בתחילת השנה חושפת עוד כמה נתונים מעניינים. כך למשל, ההכנסות ב-2020 הגיעו ל-605 מיליון דולר והרווח (EBITDA) עמד על 95 מיליון דולרים. ב-2025, צפתה החברה, יגיעו ההכנסות ל-2.5 מיליארד דולר והרווח ל-700 מיליון.

על פניו הרישום באיי הבתולה חסך לאיטורו תשלום שנתי של 23-26% מרווחיה (המס בישראל השתנה לאורך התקופה). הסכומים שבהם מדובר, יש להדגיש, משמעותיים מאוד: ההכנסות ב-2020 הגיעו ל-605 מיליון דולר והרווח (EBITDA) עמד על 95 מיליון דולרים. בתחילת השנה הנוכחית צפתה החברה שב-2025 יקפוץ הרווח ל-700 מיליון דולר

ברקת עצמו החזיק ב-2018 במניות של החברה האם בשתי דרכים שונות; באמצעות חברה ישראלית בשם "ניר ברקת בע"מ", הוא החזיק באופן ישיר 98 אלף ממניות החברה מתוך 16.5 מיליון common stocks שהחברה הנפיקה. במקביל BRM (שבה החזיק ברקת כשליש מהמניות) החזיקה למעלה ממיליון מהמניות המועדפות של החברה (Preferred Stocks), קצת פחות מעשרה אחוזים מתוך כלל המניות המועדפות שהונפקו. באיטורו, יש לציין היו בעלי מניות נוספים: נתח משמעותי הוחזק על ידי קרן השקעות אמריקאית והיו בעלי אחזקות קטנים וביניהם גם איש העסקים חמי פרס.

תרשים זרימה במסמכים מתאר את מבנה החברות שדרכן החזיק ברקת את המניות ב-eToro וב-BRM. מדובר בשרשור של שתי חברות הרשומות בישראל. הראשונה היא ניר ברקת בע"מ שבה החזיק ב-99% ורעייתו בוורלי באחוז הנוסף. החברה השנייה (שנמצאת בבעלות מלאה של הראשונה) היא "ניר ברקת החזקות בע"מ" (Nir Barkat Holdings Ltd).

ברקת המשיך להחזיק בחברות עד 2019. בפברואר אותה השנה הוא התמודד בפריימריז של הליכוד ובאפריל נבחר לכנסת. כחצי שנה לאחר מכן, בסוף נובמבר 2019, קיבל בנאמנות אחיו אלי ברקת את המניות בחברת "ניר ברקת בע"מ" ודרכה ביתר האחזקות.

את הנקודה האחרונה יש לחדד: החוק בישראל מאפשר נאמנות גם ללא העברה של הבעלות על הנכסים אלא בהסכם בלבד. במשך שנותיו בעירייה, כשנשאל על עסקיו, השתמש ברקת בהגדרה "נאמנות עיוורת" מבלי להיכנס לפרטיה ומבלי לציין כי נשאר בעל המניות בפועל. ניתן להתווכח על מידת הגילוי הנאות הנדרש מאיש ציבור אולם חשוב להדגיש כי לא בוצעה כאן כל עבירה. השלב הבא בהתפתחות הנאמנות של ברקת, עם כניסתו לכנסת, כבר לכאורה אינו עולה בקנה אחד עם ההנחיות.

החלטה של ועדת האתיקה מחייבת את חבר הכנסת הטרי למכור או להחכיר את אחזקותיו בחברות (אלא אם הן פחות מ-5%) לאדם שאינו קרוב משפחה. אם הח"כ בחר בהעברת רכושו לנאמנות, קבעה הוועדה, זו תעשה "לחברת נאמנות ציבורית ובלתי תלויה, אשר תחזיק ותנהל את תיק המניות בדרך של 'נאמנות עיוורת' עד לתום תקופת כהונתו של חבר הכנסת". ההחלטה הזאת של ועדת האתיקה ניתנה כבר ב-2009 בעניינו של ח"כ ספציפי שפנה בעניין אולם הוועדה מדגישה כי הדיון היה עקרוני וכי "לפיכך החליטה הוועדה לפרט בפני כלל חברי הכנסת את הנחיותיה בעניין זה".

בפני ברקת עמדה אפשרות נוספת: לפנות באופן פרטני לוועדת האתיקה ולבקש לנהוג אחרת. מבדיקת שומרים עולה כי מאז בחירתו ב-2019 לא ניתנה החלטה כזאת. יצוין כי הבקשות המוגשות לוועדה חסויות אך החלטותיה מתפרסמות (לעיתים ללא שם הח"כ).  

החלטת ועדת האתיקה דורשת מחבר הכנסת הטרי למכור או להחכיר את אחזקותיו בחברה (מעל 5%) לאדם שאינו קרוב משפחה. אם הח"כ בחר בהעברת רכושו לנאמנות, קבעה הוועדה, זו תעשה "לחברת נאמנות ציבורית ובלתי תלויה, אשר תחזיק ותנהל את תיק המניות בדרך של 'נאמנות עיוורת' עד לתום תקופת כהונתו של חבר הכנסת"

ברקת התבקש להגיב על הדברים. דוברו טען כי החלטת ועדת האתיקה של הכנסת נוגעת למקרה ספציפי של אישיות ציבורית אחרת ומכאן שאינה חלה על ברקת.  ברקת גם נשאל אם יסכים לחשוף את הסכמי הנאמנות העיוורת אך דוברו סרב ומסר כי "הדבר אינו נדרש על פי חוק".

ברקת גם נשאל עד כמה "עיוור" יכול להיות אח שמחזיק נאמנות. דוברו מסר כי "לנאמנות עיוורת יש כללים המעוגנים היטב בחוק. אלי ברקת פועל בהתאם לחוק כמנהל הנאמנות העיוורת של אחיו". התגובה המלאה מובאת בסוף הכתבה

אקזיט עושים ממקלט המס

עורך הדין ד״ר אבי נוב הוא מומחה למיסוי בינלאומי המתגורר בשנים האחרונות בפורטוגל. בראיון טלפוני לשומרים, ומבלי שהתייחס ספציפית לברקת או לאיטורו, הסביר נוב את המשמעויות של אחזקות בחברה הרשומה במקלט מס. "הנחת היסוד היא כי לא חלה על נישום חובה מוסרית או פטריוטית, לבחור במבנה עסקה עתיר מס", אמר נוב. "כל עוד הדבר נעשה בהתאם להוראות דיני המס בישראל, אין כל בעיה עקרונית באחזקה של אזרח ישראלי בחברה זרה גם אם בעקבות כך הוא משלם פחות מס".

נוב הוסיף כי אחזקה, למשל של אחוז אחד, בחברה הפועלת במקלט מס, שווה הרבה יותר מאחזקה של אחוז בחברה באותו סדר גודל בדיוק הרשומה בישראל, ומסיבה ברורה: החברה באוף שור משלמת פחות מס ולכן שוויה גבוה יותר.

נוב נשאל - ושוב מבלי להתייחס לשום חברה ספציפית - מה ההגיון שבהקמת מערך שבו החברה האם פועלת ממקלט מס ובנותיה פועלות ממדינות אחרות. לדבריו, אם הקניין הרוחני נרשם כשייך לחברה האם במקלט המס - גם בהנחה שהמחקר והפיתוח נערכים בחברה בת הרשומה במדינה אחרת - הרווח המשמעותי מאקזיט יגיע אליה ולפיכך גם יהיה לרוב פטור ממס. "בהרבה מהמקרים האלה החברות הבנות גם אינן רווחיות; ההוצאות מושתות עליהן ולכן בהרבה מקרים המדינות שבהן הן פועלות לא רואות מזה הרבה למעט מס הכנסה שמנוכה משכר העובדים".

שומרים ביקש מברקת לפרט מהן עמדותיו ביחס לחברות הפועלות ממקלטי מס ומה דעתו על תוכניתו של נשיא ארה"ב למס גלובל. דוברו מסר כי "ככלל, ניר ברקת שואף שכל פירות העסקים בהן משפחתו מעורבת, ישלמו מס כחוק בישראל, ואגב, כך קרה עד היום. לגבי עמדותיו הכלכליות, הרי שאין זה המקום לפרטן"

תגובת ברקת: הסכם הנאמנות חודש והורחב

שומרים העביר לאיטורו שורה של שאלות אך החברה הסתפקה בתגובה הלקונית הבאה: "איטורו גרופ רשומה באיי הבתולה בהם מונהגת מערכת משפטית ורגולטורית מתקדמת ויעילה התומכת בעסקים גלובליים וחדשניים. איטורו גרופ כוללת ישויות משפטיות שונות. חלק הארי מהוצאות המס של הקבוצה משולמות בישראל כחוק וכדין".

ביחס לבדיקת הנאותות שערכה הסוכנת באיי הבתולה מסרה החברה כי "היא הושלמה בהצלחה וכל האישורים ניתנו כנדרש ולשביעות רצון החברה".

דוברו של ניר ברקת מסר: "ניר ברקת אינו מעורב בעסקים מהרגע שנכנס למערכת הציבורית. בהיותו בעל מניות - הנמצאות בנאמנות עיוורת שמשמעותה שניר ברקת אינו לוקח שום חלק ושום מעורבות בעניינים הנוגעים למניות הללו - בחברות טכנולוגיות גלובאליות, לא פעם הוא נדרש על ידי רשויות בינלאומיות לאשר פרטים טכניים באשר לזהותו כאחד ממחזיקי המניות.

"על חבר מועצת עיר לרבות ראש עיר חלים כללים אחרים לגמרי מאשר על ח"כ/שר. ניר ברקת נטל על עצמו כלל מחמיר בהיותו חבר מועצת העיר וראש העיר ירושלים ומתוך שכך מסר את מניותיו לנאמנות עיוורת וזאת למעלה מהדרוש העברת מניותיו של ניר ברקת לנאמנות עיוורת נעשתה בהתאם לנדרש בחוק תוך אישור כל הגורמים הרלבנטיים".

ביחס לעובדה כי איטורו רשומה במקלט מס מסר הדובר ש"החלטות הנוגעות לרישום ישות עסקית במקום כזה או אחר הן בידי דירקטוריון החברה בלבד. ממילא לניר ברקת אין מעורבות בכך כמי שמניותיו מוחזקות בנאמנות עיוורת. במקרה של איטורו נדגיש, כי החברה משלמת מיסים כחוק במדינת ישראל".

ביחס להעברת המניות לנאמנות עיוורת: "ניר ברקת העביר את כלל אחזקותיו לנאמנות עיוורת לפני כ-17 שנים. משנבחר לכנסת ונשקלה גם התמנותו לתפקיד שר בממשלה, חודש והורחב הסכם הנאמנות ונוספו ניגודי עניינים פוטנציאלים. הסכם זה עודכן ברשומות הרלבנטיות כנדרש. נדגיש, כי ההסכם הקודם נעשה במסגרת פעילותו הציבורית ברשות מוניציפאלית, וכל זאת בהתאם לחוק ולמעלה מכך".

שומרים ביקש מברקת לפרט מהן עמדותיו ביחס לחברות הפועלות ממקלטי מס ולגבי תוכניתו של נשיא ארה"ב למס גלובלי של 15%. התייחסותו של הדובר הייתה, "ככלל, ניר ברקת שואף שכל פירות העסקים בהן משפחתו מעורבת, ישלמו מס כחוק בישראל, ואגב, כך קרה עד היום. לגבי עמדותיו הכלכליות, הרי שאין זה המקום לפרטן".