הדלפת הענק של מסמכי פנדורה חושפת כי התנהלות רשלנית של המתנחלים בכל הנוגע לניהול חברות אוף שור שדרכן החזיקו בנכסים במזרח ירושלים יצרה להם תסבוכת משפטית: בשל אי תשלום אגרות ומסים חלק מהחברות הרשומות באיי הבתולה נמחקו ולפי החוק המקומי רכושן הועבר לממשלה המקומית. ובמילים אחרות: לפחות "על הנייר" ממשלת איי הבתולה הבריטיים הייתה במשך כמה שנים (וייתכן שבחלק מהמקריים עדיין), הבעלים של נכסים במזרח ירושלים המאוכלסים במתנחלים.

יו"ר עטרת כהנים מתי דן, בתצהיר שהגיש באיי הבתולה, חשף עד כמה מהותית הבעיה מבחינת העמותה כשכתב כי לפי ייעוץ משפטי שקיבל, החברה חייבת להיות ישות משפטית רשומה ופעילה כדי להחזיק בנכסים. זאת ועוד: אחת החברות שנמחקו ניהלה בישראל במשך שנים תיקים משפטיים סביב נכסים שהוחכרו מהפטריארכיה היוונית. נציגיה, ככל הידוע, לא דיווחו לבית המשפט כי הם פועלים מטעמה של ישות שנמחקה.

שומרים ביקש את תגובות עמותות המתנחלים ועורכי הדין המוזכרים בכתבה. רובם בחרו שלא להגיב.

הדלפת הענק, המכונה 'מסמכי פנדורה', כוללת יותר מ-12 מיליון מסמכים מ-14 חברות שנתנו שירותים לנאמנויות ולחברות אוף שור בכל העולם. המסמכים הגיעו לארגון התחקירנים הבינלאומי ICIJ, שחלק אותם עם כ-600 עיתונאים חוקרים מ-117 מדינות ומעשרות כלי תקשורת וביניהם הוושינגטון פוסט, הגרדיאן, לה מונד, ה-BBC ועוד. שומרים, באמצעות העיתונאים אורי בלאו ודניאל דולב, היה השותף הישראלי בפרויקט. בזווית המקומית נמצאו בהדלפה כ-40 אלף מסמכים ובהם המילה 'ישראל' ובאלפים נוספים הופיע הצירוף "דרכון ישראלי". לא פחות מ-565 אזרחים ישראלים אותרו כמוטבים הסופיים של חברות במקלטי המס, מספר שאינו רחוק ממספרם של מוטבים שהם אזרחי ארצות הברית, שעמד על 617. יש להדגיש כי החזקת נאמנות או חברה במקלט המס אינה עבירה על החוק הישראלי, ואיזכורם של הישראלים במסמכים אינו נובע מכך שביצעו עבירה כלשהי.

תשע שנים ללא בעלים

עטרת כהנים, בראשותו של מתי דן, היא מהגופים הגדולים והמשמעותיים בפעילות היישוב של יהודים במזרח ירושלים. בדיווחיה לרשם העמותות הישראלי ציינה עטרת כהנים במשך השנים כי היא שולטת בכמה חברות זרות, אלא שהחברות לא הוזכרו בשמן, אלא רק באות - חברה א', חברה ב', וכיו"ב.

אחת החברות הללו היא Philinest. לא ברור מתי בדיוק נמחקה החברה אולם ככל הנראה מדובר בסוף שנות התשעים. רק ב-2010, זמן לא מבוטל אחרי המחיקה, פנה מתי דן בתצהיר לבית המשפט באיי הבתולה וביקש להחיות את החברה. הוא עשה זאת בהמשך לייעוץ שקיבל עורך דינו בישראל, איתן גבע, מחברת Trident, הסוכנת המקומית של החברה. בשל השנים שחלפו, הסבירו לגבע, רק לבית המשפט יש את הסמכות להחליט בעניין.

בתצהיר שהגיש כתב דן שהוא יו"ר עטרת כהנים, הבעלים של Philinest שהוקמה ב-1996 והסביר את פשר אי התשלום. "הסכומים לא שולמו כיוון שהגזבר הקודם שלנו התפטר ב-1998 והוחלף ב-1999. העברת המידע והמסמכים לגזבר החדש לא היו מדויקים, והדבר הוביל לאי תשלום מתמשך ובסופו של דבר למחיקת החברה".

עטרת כהנים, בראשותו של מתי דן, היא מהגופים הגדולים והמשמעותיים ביישוב של יהודים במזרח ירושלים. בדיווחיה לרשם העמותות הישראלי ציינה עטרת כהנים במשך השנים כי היא שולטת בכמה חברות זרות, אלא שהחברות לא הוזכרו בשמן, אלא רק באות - חברה א', חברה ב', וכיו"ב

בהמשך הדגיש דן את הכורח בהחייאה. לדבריו היא מחזיקה זכויות כדיירת מוגנת בשתי דירות ברחוב Mawlawya 31 בירושלים (כך במקור. ככל הנראה הכוונה לסמטת עקבת אלמוולוויה הסמוכה לרחוב הגיא ברובע המוסלמי. א"ב). היועמ"ש של העמותה, מוסיף דן, קבע כי כדי להחזיק בדירות החברה חייבת להיות יישות משפטית רשומה ופעילה. עוד פרט מעניין שעולה מהתצהיר הוא שהדירות הוחכרו לחברה (ובפועל לעטרת כהנים) על ידי הימנותא, שהיא חברה בת של הקרן הקיימת לישראל.

בתי המשפט באיי הבתולה לא מיהרו לפסוק ורק בפברואר 2019, כתשע שנים לאחר תצהירו של דן, הוחזרה החברה לחיים. כלומר במשך שנים ארוכות היו הדירות דה יורה בחזקתה של ממשלת איי הבתולה.

דן לא הגיב לדברים.

באיי הבתולה, שם רשומות החברות, החוק בעניין ברור אולם הוא גם משאיר מרחב תמרון לא קטן: חברה שאינה עומדת בחובותיה נכנסת למעין הקפאה שנמשכת שבע שנים שבסיומן היא מפורקת. עם הפירוק הזכויות לכל רכוש שהיה בידי החברה מועברות לממשלת איי הבתולה. יחד עם זאת לבעלי החברה יש זכות ערעור על הפירוק במשך לא פחות מעשר שנים

Philinest לא הייתה היחידה. גבע, מעורכי הדין המזוהים עם מפעל ההתנחלויות, מופיע במסמכים הקשורים לעשר חברות נוספות נוספות שאותן ייצגה אותה הסוכנת שגם חלקן נמחק בשל אי תשלום אגרות. כך למשל, לגבי חברה בשם Beit Hanina Properties, כתב גבע באוקטובר 2014 לסוכנות כי הוא "חושב שהחברה הזו נמחקה". לדבריו, "אי התשלום נבע מטעות משרדית ובעיית תקשורת עם הלקוח שנמצא כרגע בחו"ל". הוא תוהה "האם יש אפשרות להחיות את החברה?".

ממשרדו של גבע נמסר לשומרים כי נסיבות אישיות מנעו ממנו להגיב לדברים.

חברה אחרת שנתבעה בבית משפט ישראלי ומוזכרת במסמכים כמי שפורקה היא Donhead, גם היא, כך עולה מהמסמכים, בבעלותה של עטרת כהנים. ב-2008 הסתבר כי עיריית ירושלים החכירה לחברה מגרש בסילוואן, שלטענת הפטריארכיה היוונית, היה בבעלותה. החברה הזו נמחקה בשנת 2010 והמסמכים חושפים כי כמה שנים לאחר מכן ביקשו המתנחלים להחיותה. אחד הפונים בעניין היה הגזבר של עטרת כהנים, גרשון רייזנר, שביקש מהסוכנת של החברה באיי הבתולה לברר את החובות של החברה הזו ושל אחרות. רייזנר הציג את עצמו כ"נציגם של בעלי המניות" בחברות. לא ברור אם החברה חזרה לחיים.

נכסי הפטריארכיה: בית המשפט לא עודכן במחיקה

ניתוח של המסמכים מציף פרטים חדשים גם על החכרת נכסי הפטריארכיה היוונית לעטרת כהנים, פרשה שזכתה לאינספור כותרות בתקשורת הישראלית. העסקה הזו עומדת במחלוקת משפטית מאז 2004 כיוון שהפטריארכיה מתעקשת שהעסקאות לא היו כשרות. דיונים משפטיים בעניין עודם מתנהלים.

בהדלפה מוזכרות כמה מהחברות הזרות שהיו מעורבות בעסקאות, ומסתבר כי אחת מהן, Humberstone Ventures S.A, נמחקה למשך מספר שנים. החברה מחזיקה בזכויות חכירה על אכסניית סנט ג'ון, סמוך לכנסיית הקבר ובמבנה, שנקרא כיום "נאות דוד", מתגוררות כעשר משפחות יהודיות ופועלים בו ישיבה ובית כנסת.

ניתוח של המסמכים מציף פרטים חדשים גם על החכרת נכסי הפטריארכיה היוונית לעטרת כהנים, פרשה שזכתה לאינספור כותרות בתקשורת הישראלית. העסקה הזו עומדת במחלוקת משפטית מאז 2004 כיוון שהפטריארכיה מתעקשת שהעסקאות לא היו כשרות. דיונים משפטיים בעניין עודם מתנהלים.

אחת מתכתובות הדואר האלקטרוני הפנימי העוסקות בחברה, משנת 2011, מופיעה תחת הכותרת "בקשת החייאה דחופה". בסוכנות המקומית של החברה הופתעו מהדחיפות. "האם יש לכן מושג למה הלקוח רוצה להחיות את החברה עכשיו?", תהתה הנציגה המקומית. מסמכים מאוחרים יותר, מ-2017, מצביעים כל כך שהחברה שבה לחיים.

Humberstone ניהלה בישראל תיק משפטי בין 2004 ל-2019, שנים שבכל אחת מהן התקיימו דיונים או הוגשו הודעות לבית המשפט, כולל בשנים שבהם הייתה החברה מחוקה. ככל הידוע בית המשפט לא קיבל הודעה על מצבה החוקי של החברה ולא היה מודע לו. שומרים ביקש את התייחסותו לדברים של אברהם משה סגל, עורך הדין שייצג את החברה בבית המשפט. סגל התעלם מהשאלות שהופנו אליו והעביר תגובה משתלחת. המשפט היחיד בתגובתו שהתייחס לכתבה היה "אין לטענות המפורטות בפנייה כל קשר למציאות".  

גם כמה בעלי החברות נחשפים

מעבר למחיקות חושפים המסמכים גם כמה דמויות שעמדו מאחורי עסקאות רכישה של נכסים שבוצעו בשני העשורים האחרונים ועוררו בישראל ללא מעט סערות. כך למשל המסמכים מגלים שחברת Petra Holdings הוחזקה מאז הקמתה על ידי צ'רנה מוסקוביץ', אלמנתו של פטרון המתנחלים האמריקאי המנוח ארווין מוסקוביץ', שהשקיע במשך השנים עשרות מיליוני דולרים ברכישת קרקעות במזרח ירושלים.

ההדלפה כוללת גם איזכורים אחרים של בני הזוג, כדירקטורים בחברת ALESSA INVESTMENTS S.A ושל Donhead Services S.A, שתיהן, כאמור, חברות שכיכבו בתיקים משפטיים בישראל. חברת ALESSA עמדה בין השאר מאחורי ניסיונות פינוי של בית בבית צפאפא בירושלים. במהלך הדיונים בנושא בבית המשפט הופיע מטעמה אריה קינג, סגן ראש עיריית ירושלים ופעיל בולט ליישוב יהודים במזרח ירושלים. "הנתבעת הינה חברה רשומה באיי הבתולה הבריטיים ואשר הח"מ הינם נציגיה במדינת ישראל. הנתבעת רכשה ב-1977 שלושה רבעים חלקים מן הבעלות בחלקה ומחזיקה בה מאז", כתב בנושא עו"ד איתן גבע לבית המשפט המחוזי בשנת 2018 בהתייחסות נדירה לשאלת הבעלות.

במסמכים מופיעות גם כמה חברות שהיו מעורבות בעסקאות מול הפטריארכיה. ביניהן Petra Holdings, שקיבלה לידיה מחברת אוף שור אחרת את זכויות החכירה על מלון פטרה שבשער יפו; חברת Richards Marketing Corporation שקיבלה את זכויות החכירה על מלון אימפריאל גם הוא בשער יפו; וכן חברה בשם Gallow Global Limited, שקיבלה זכויות חכירה לבית בשכונת באב א־חוטה שבעיר העתיקה. פרט מעניין שעולה מהמסמכים הוא שהבעלות על Gallow הוחזקה בידי חברה בשם Balau Overseas Ltd שרשומה בלא אחרת מאשר הסולטנות האיסלמית ברוניי, מדינה זעירה שלא מקיימת קשרים דיפלומטים עם ישראל.