ה

דלפת "מסמכי פנדורה" היא ההדלפה הכלכלית הגדולה אי פעם: קרוב ל-12 מיליון מסמכים הודלפו מ-14 חברות שונות בכל העולם שנתנו שירותים לנאמנויות ולחברות אוף שור. מרבית המסמכים הם מהשנים 1996 ועד 2020, אך ישנם גם מסמכים משנות השבעים של המאה הקודמת. כמות המסמכים הגדולה ביותר - כ-3.5 מיליון - דלפה מסוכנות Trident Trust Company (BVI) Limited, הפועלת מאיי הבתולה. למעלה משני מיליון מסמכים דלפו מפירמת Alcogal בפנמה, וכ-1.8 מיליון מ-Asiaciti בסינגפור.

המסמכים הגיעו ל-ICIJ, ארגון התחקירנים הבינלאומי, שחלק אותם עם יותר מ-600 עיתונאים מ-117 מדינות ומעשרות כלי תקשורת שפועלים במסגרתו, וביניהם הוושינגטון פוסט, הגרדיאן, הלה מונד, ה-BBC ורבים נוספים. שומרים, באמצעות העיתונאים אורי בלאו ודניאל דולב היה הנציג הישראלי בפרויקט.

ההדלפה חושפת את השימוש הנרחב של ישראלים במקלטי מס כדי לרשום חברות ולנהל את עסקיהם. המילה "ישראל" מופיעה בלמעלה מארבעים אלף מהמסמכים המודלפים וצירוף המילים "דרכון ישראלי" אלפי פעמים נוספות. 565 ישראלים מופיעים כמוטבים סופיים של חברות, מה שמציב את ישראל במקום ב-16 מבין כלל המדינות המופיעות בהדלפה. את הרשימה פותחת רוסיה, עם קרוב ל-4,500 מוטבים, ואחריה בריטניה עם כ-3,500. רק 617 מוטבים סופיים הם מארצות הברית, מדינה שאוכלוסייתה גדולה פי למעלה מ-30 מזו של ישראל. לצד אנשי עסקים ישראלים מוכרים מופיעים בהדלפה גם עסקים קטנים יחסית שהעדיפו להירשם במקלטי מס. כך למשל נרשמה חברה באיי הבתולה כדי להפעיל בישראל מסעדה.

עם שחרור הפרויקט התפרסמו בתקשורת העולמית עשרות סיפורים שנחשפו בהדלפה וביניהם על ראשי מדינות כמו המלך עבדאללה מירדן, נשיא רוסיה ולדמיר פוטין וראש ממשלת צ'כיה אנדריי באביש, על פוליטיקאים מסרי לנקה, קניה, שוויץ פקיסטן ועל רשימה ארוכה של בעלי הון מוכרים בכל העולם.

יש להדגיש כי כל עוד הדברים מדווחים כראוי לרשויות הרלוונטיות, רישום של חברות וניהול עסקים מחוץ לישראל הוא פרקטיקה חוקית ומקובלת. יחד עם זאת לניהול עסקים דרך רישום חברות במקלטי מס יש משמעות נרחבת מבחינת המדינה בשל 'הפסד' המסים שיכלו להיות משולמים מרווחי החברות. הקושי שנבע מרישום חברות - ובעיקר ענקיות טכנולוגיה במדינות שבהם מס החברות נמוך יחסית הוביל בקיץ האחרון להסכמה היסטורית בין המדינות החברות ב-G7 ביחס למס חברות גלובלי אחיד של 15%. חברות ה-G7 מקוות כי מדינות רבות נוספות יצטרפו להסכמה.

צלילה אל המסמכים המודלפים מגלה עד כמה מסועף רישום חברות ונאמנויות במקלטי מס ועד כמה מועטה האינפורמציה על בעלי השליטה ועל המוטבים הסופיים. לעתים גם כאשר המסמכים הנוגעים לחברה מסוימת כוללים אלפי התכתבויות רק בבודדים, מוזכר המוטב הסופי שלה אם בכלל.

עורך הדין ד״ר אבי נוב, הוא מומחה למיסוי בינלאומי המתגורר בשנים האחרונות בפורטוגל. ככלל, הוא מסביר בראיון טלפוני, להקמת חברה במקלט מס יהיו לרוב שתי סיבות מרכזיות: הרצון לשלם מיסים בהיקף הנמוך ביותר האפשרי והרצון לשמור על חשאיות. בעל האחזקות אמנם נדרש לדווח לרשויות בארץ על אחזקותיו, אך המידע על מחזיקי מניות בחברות במקלטי מס אינו פומבי כפי שהוא ברבות ממדינות העולם וישראל ביניהן.

חשיפות שומרים במסגרת מסמכי פנדורה

‍

1.

‍

‍

האיש שרצה להיות שר אוצר: האחזקות של ניר ברקת במקלט המס איי הבתולה נחשפות

2.

‍

‍

אוסף אמנות ונדל"ן: שווי אחזקותיו של המפיק ארנון מילצ'ן באיי הבתולה עמד על כמעט חצי מיליארד דולר

3.

‍

‍

מה גרם לחיים רמון לרכוש ממרטין שלאף חברה עם חובות של עשרות מיליוני אירו

4.

‍

‍

במקביל להליכים המשפטיים והחקירות ביקשה משפחת שטיינמץ להעביר מיליארד אירו לאיי קוק

5.

‍

‍

בעלות של עמותות מתנחלים על נכסים במזרח ירושלים עומדת בסימן שאלה לאחר שחברות במקלטי מס שהחזיקו בהם נמחקו

6.

‍

‍

עבדאללה מלך ירדן העביר כ-100 מיליון דולר למקלטי מס ורכש 14 בתי פאר במערב

7.

‍

‍

גאווה מקומית? מאות מסמכים מעידים על מעורבותם של ישראלים בסחר באופציות בינאריות