ה

דלפה חסרת תקדים של דוחות מודיעין פיננסי שהוגשו למשרד האוצר האמריקאי כוללת דיווחים על ישראלים ובכלל זאת אנשי עסקים, חברות ובנקים. הדוחות, שנקראים Suspicious Activity Reports) SAR), מתעדים פעילויות כלכליות חשודות, שעליהן נדרשים מוסדות פיננסים בכל העולם לדווח לאגף המודיעין הפיננסי (FinCen) במשרד האוצר האמריקאי, ומכאן כינויה של ההדלפה - FinCen Files.

האגף למודיעין פיננסי אחראי לאסוף מידע על פעילות פיננסית חשודה שעלולה להתברר כהלבנת כספים, מימון טרור ועוד. המקבילה הישראלית של FinCen היא הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים.

הדוחות שהודלפו הם חלק מאלפי מסמכים שהוגשו לקונגרס במסגרת חקירת החשד למעורבות רוסית בבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2016. הם הודלפו לאתר האמריקאי BuzzFeed שחלק אותם עם ארגון העיתונאים החוקרים הבינלאומי, ICIJ, ודרכו עם למעלה מ-400 עיתונאים מ 108 כלי תקשורת ברחבי העולם, וביניהם רשת NBC האמריקאית, ה־BBC הבריטי, לה־מונד הצרפתי, ל'אספרסו האיטלקי, רשתות NDR and WDR מגרמניה ורבים נוספים. השותפים הישראלים של ה־ICIJ הם הח"מ ושומרים, המרכז לתקשורת ודמוקרטיה.

באזזפיד לא התייחסה למקור המסמכים אולם בינואר השנה הודתה בבית המשפט עובדת לשעבר ב־FINCEN, נטלי מייפלאור אדוארדס שמה, ב"כוונה לחשוף ללא סמכות דוחות SARS". בתביעה שהוגשה נגד אדוארדס, תושבת וירג'יניה בשנות הארבעים לחייה, הוזכרו 12 כתבות שהתפרסמו בעקבות ההדלפה. גזר הדין במשפטה צפוי להינתן במהלך אוקטובר.

אלפי הדוחות שדלפו נכתבו בין השנים 2000-2017, והם חלק מזערי מהדוחות שהוגשו באותה התקופה. רק בשנת 2019, לדוגמה, הוגשו למשרד האוצר האמריקאי יותר מ-2.7 מיליון דוחות שכאלו, על ידי יותר מ-12 אלף מוסדות פיננסיים בעולם. אחת הבעיות שחושפת ההדלפה היא כי לרשויות אין יכולת לעקוב ולנתח מידע בהיקף כה גדול. באגף המודיעין הפיננסי מועסקים כ-300 עובדים שאמורים לנתח יותר מ-50 אלף דוחות בממוצע מדי שבוע.

חשוב להדגיש - עצם הגשת דוח אינה אומרת שהאדם או החברה שמוזכרים בו ביצעו פעולה לא חוקית. התנועות המוזכרות בחשבונות יכולות להיות חלק מפעילות עסקית לגיטימית לחלוטין, למרות שהתנהלה בדפוס שעורר את חשדו של המוסד הפיננסי שדיווח עליה. ככל הידוע רק דוחות מעטים הובילו בסופו של דבר לחקירה. יחד עם זאת, גם ללא היבט פלילי, הדוחות פותחים צוהר למידע רב שהציבור טרם נחשף אליו. הם מתעדים עסקות בהיקף של כ-2 טריליון דולר (2,099,555,207,548.47 ליתר דיוק). חלק מהדוחות שהודלפו משתרעים על פני מאות עמודים, וכוללים מידע פיננסי רגיש על אנשים וחברות. אחרים מתעדים תנועות לא רגילות בסכומים יוצאי דופן.

במקרים רבים הדוחות מתעדים בפירוט העברות כספים, כולל פרטי חשבונות, כתובות והסיבה שציין הלקוח להעברת הכספים. רבים מהם כוללים אינפורמציה על חברות, ובכלל זאת מידע על המוטבים של אותן חברות. המידע הזה מעניין במיוחד כיוון שלעיתים לא ניתן למצוא אותו ברישומים פומביים של חברות, בעיקר כאלו הרשומות במקלטי מס. המידע על מוטבי החברות נמצא בידי הבנקים מאחר שלקוחות נדרשים לעבור תהליך בשם "דע את הלקוח" (KYC), ולחשוף את המידע הזה.

לעיתים כוללים הדוחות התכתבויות בין בנקים, ובכללם בנקים ישראלים, התכתבויות הנקראות במסמכים המודלפים "דוחות שטח". ההתכתבויות האלה הן בעיקר שאלונים שהבנקים נדרשים למלא אודות לקוחות שמעורבים בהעברות חשודות.